אבל חייבות לפחות בתפילה אחת.
בספרי הליקוטים שהיה בביתי ראיתי שמובא כן בשם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. אבל לא מעבר לכך.
הסברא היא על תפילה זו שכבר התפללה, אלא שאינה כתיקונה, ולכך התחייבה בתפילה זו היות שהתפללה אותה, ולא כמעריב שקבלו עלייהו.
עי׳ מ״ב ק״ו ד׳ שגם לדעת הרמב״ם מספיק לומר בקשה אחת בבוקר ולא צריך תפילת שמו״ע מדינא ולפי״ז פשיטא שאינה צריכה לחזור
למעשה המ"ב קבע עיקר כשיטת הרמב"ן וכדעת רוב הפוסקים שחייבות בתפילת שחרית ומנחה.
ראיתי במ״ב דרשו שהביאו שהח״ח עצמו בספה״מ הקצר הביא שהעיקר כדעת הרמב״ם
מסתמא כהמ"ב שנכתב הלכה למעשה, ובפרט שהוא מציין שכך דעת רוב פוסקים.
מהסביבה הקרובה זה אחרת .
ראה במ״ב דרשו הערה 8 מה שהביאו שם מהפוסקים לגבי אשה הטרודה בגידול הילדים וכו׳
גם אם הקלו לסמוך להקל בנשים טרודות וכיו"ב, אך מכיון ומעיקר הדין מחויבות אלא שנפטרו (או שנאמר שכלל לא נכנסו בחובת תפילה), ובפרט בנשים שלא שייך הטעם לפטור לכאו' אין סיבה שלא נאמר קבעינהו עליהו כחובה, לא רק מצד שהתפללו כעת, אלא מצד הדין למעשה שחייבים בו.
אם מעיקר הדין מחויבות, אלא שמקילות כשי' הר"מ, יש מקום לומר דשייך אצלם קבעינהו כחובה. כנ"ל.
למיטב זכרוני הוראת הפוסקים [אשכנזים]
מי הפוסקים ומה טעמם?