סוכות, שמח"ת ושמ"ע ישיבה בסוכה ונטילת לולב.

[רבי]

רציתי לשאול, מה הקשר בין שני המצוות האלה.
הרי לכאורה בכל החגים יש רק מצוה אחת, ובסוכות יש שניים?

מה הקשר בין שניהם?

 

[אליהו נחמן]

לפי המהלך המפורסם, שסוכות משלים גם את פסח ושבועות דהוי הרגל השלישי,
וגם את ר"ה ויום כיפור, שזה מיתוק הדינים של הימים הנוראים [כדברי הגר"א],
מבואר להפליא, שמצוות הסוכה הוי מדין הרגל דהוי לזכר הסוכות שנעשו ביציאת מצרים [כמו פסח ושבועות ששייכים לתהליך יצאת מצרים],
ומצוות ד' מינים מישך שייכי לימים הנוראים, כמבואר במדרש שנכנסו לדין ולא ידיענן מאן נצח ושאוחזים בכלי זין שהם הד' מינים ידעינן שישראל נצח,

 

[אליהו נחמן]

וכן המעיין בקורבונות החג, ימצא שיש גם קורבנות פסח וסוכות
וכן קורבנות הימים הנוראים

 

[עוזי ומגני]

רציתי לשאול, מה הקשר בין שני המצוות האלה.
הרי לכאורה בכל החגים יש רק מצוה אחת, ובסוכות יש שניים?

מה הקשר בין שניהם?

לחץ כדי לכווץ...

כאן יש ישוב [ע"פ דרכו..]

זה הכלל כל דבר שגידולו מן הארץ | בלוגים תורניים

ישעיהו מנחלת דן יצר פוסט חדש זה הכלל כל דבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה מסככין בו וצריך טעם מפני מה אמרה תורה כן והנה חג הסוכות באספך מגרנך כתיב ביה וענינו לחבר שמים וארץ בהרגשת הלב שכל אשר אספנו במהלך השנה מה' הוא ולזה נצטוינו ליקח שבעת ימים דוגמא ולישב בהם תחת דבר שנתגדל בארץ ולא נגעה בו...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[David]

מה הקשר בין שניהם?

לחץ כדי לכווץ...

חג האסיף

 

[אברך מישיבת מיר]

רציתי לשאול, מה הקשר בין שני המצוות האלה.
הרי לכאורה בכל החגים יש רק מצוה אחת, ובסוכות יש שניים?

מה הקשר בין שניהם?

לחץ כדי לכווץ...

האמת שכבר החינוך מקשה קושיא זו, דהקשה החינוך (מצוה שכד) מפני מה לא ציוותה תורה ליטול לולב בפסח ודשבועות?

ומקדים החינוך כי האדם נפעל כפי פעולותיו שיעשה תמיד, ורעיוניו וכל עשתונותיו נתפשות אחרי פועל ידיו, אם טוב ואם רע, ולפיכך ציוה הקל ב"ה עשיית מצוות שילך אחר מעשה ידיו.

ועל פי זה מפרש החינוך כי מצות הלולב עם שלשת מיניו מזה השורש היא, לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן בבית, ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף, וצוה האל לעמו לעשות לפניו חג באותו העת, לזכותם להיות עיקר השמחה לשמו. ובהיות השמחה מושכת החומר הרבה ומשכחת ממנו יראת אלוקים בעת ההיא, ציונו השם לקחת בין ידינו דברים המזכירים אותנו כי כל שמחת לבנו לשמו ולכבודו, והיה מרצונו להיות המזכיר מין המשמח, כמו שהעת עת שמחה, כי צדק כל אמרי פיו, וידוע מצד הטבע כי ארבעה המינין כולם משמחי לב רואיהם.

ובזה מפרש החינוך כי מעתה חג הפסח אין צריך הזכרה בלולב, שהרי מצה ומרור וגופו של פסח נמצאים לפניו, ועוד שאינו זמן שמחה כמו חג האסיף. וחג השבועות גם כן אין צריך הזכרה אחרת, כי עיקר הרגל אינו אלא מצד מתן תורתנו, והיא זכרוננו הגדול ליישר כל ארחותינו.

 

[ישראל אדלר]

וע"פ דרך העבודה, חג הסוכות הרי בא אחר יום הכיפורים, ויש דין כידוע מהמדרש בין ישראל לאומות העולם, ויסוד הדין הוא האם יש השגחה מיוחדת על כלל ישראל או שהם כשאר האומות, וקודם יוהכ"פ שלעם ישראל היה חטאים ועוונות והיה ריחוק מהקב"ה באים וטוענים האומות כי אין בינינו לבינם חלילה, ואין השגחה מיוחדת לנו עם הקב"ה [ובקיצור האם יש לישראל הנהגה מיוחדת של שם הוי"ה, או של שם אלוקים הכללי לעולם כולו], אבל אחר יוהכ"פ מתגלה הייחוד והקרבה הנפלאה של עם ישראל עם קוב"ה, ועומק הנצחון של כלל ישראל מתגלה בד' המינים, והוא גם במהותם של הד' מינים וגם מבטאים בפועל, וראה באריכות בספר דעת המועדים מאמר ל"ב.