ואתחנן יש בשבוע אחד נ"א שעות מנוחה ליורדי גיהנם

[געגועים]

במגלה עמוקות (על התורה): אמר משה אעברה נ"א, לפי שביקש כל ז' ימי השבוע של חודש אדר, ויש בשבוע אחד נ"א שעות שיש מנוחה ליורדי גיהנם בגיהנם, דהיינו בכל יום ג' תפלות המבוארות בתפילת משה אֶת גָּדְלְךָ זה שחרית אברהם, וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה זה מנחה יצחק, אֲשֶׁר מִי אֵל זה ערבית יעקב, הן הן שלש ראשונות תקנו נגד ג' אבות, כל תפלה יש מנוחה שעתא ופלגא כמבואר, הן הן תלת שרביטין בסוד ויושט המלך את שרביט הזהב לאסתר המלכה היא השכינה, שרביט הזהב בגימטריא תק"מ, דהיינו חצי שעה, ג"פ שרביט הזהב הרי שעתא ופלגא, מנין י"ה ידו"ד צבאות, הנה ו' ימים בכל יום ד' שעות וחצי, הרי בו' ימים כ"ז שעות, אח"כ כל יום שבת כ"ד שעות, הרי נ"א וכו' ז"ש משה אעברה נ"א, לדעתי נרמז בפסוק (תהלים קיט, קסה) שלום רב לאוהבי תורתך בגי' תתר"ף, ואין למו מכשול בגי' תקל"ט, הרי רגע אחד כשנשלם שעתא ופלגא יש להם מנוחה וכו' ז"ש משה אעברה נ"א, מאחר שכבר שלמו כל ז' ימים, שלא היה אופן ברקיע שלא הניח משה עליו ראשו כל ז' ימים אלו, וחשב כי שבע יפול צדיק וקם (משלי כד, טז), שיש בשבע ימים נ"א שעות של עת רצון, ואתחנן אל י"י בעת ההיא, היא עת רצון מן ו' עתים בעת תפלת צבור, בעת רצון עניתיך (ישעיה מט, ח), והשיב רב לך, שלום רב וכו' עיי"ש.

דהיינו שבשעה יש תתר"ף חלקים ובחצי שעה יש תק"מ חלקים. ולפי"ז אפשר לומר שאמר לו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, שלא יוסיף להתפלל עוד שעתא ופלגא במוצאי שבת, וגם שלא יוסיף עוד רגע נוסף לתתר"ף חלקים, שאז יהיה ביחד תתרפ"א חלקים ותק"מ חלקים, וימשוך לעצמו עי"ז רפואה וישועה ותקומה, ורמז לדבר תוסף דבר אלי עוד בדבר בגי' תתרפ"א, תוסף בגי' ותק"מ.​