י' אדר. יומא דהילולא של בעל 'עבודת הגרשוני'. אם הגוי יגיד לגוי זה יכול להועיל? | פורום אוצר התורה

י' אדר. יומא דהילולא של בעל 'עבודת הגרשוני'. אם הגוי יגיד לגוי זה יכול להועיל?

כותרת האשכול

צריך עיון

משתמש מוביל
פרסם מאמר
הודעות
505
תודות
1,280
נקודות
162
י' אדר

הגאון ר' גרשון ממיץ זללה''ה בעל 'עבודת הגרשוני'

שפ – תנג

הדין ידוע דאמירה לנכרי אסרוה חכמים, בשבת ואף בכל התורה כולה, אך בעל החו''י במכתבו לגאון בעל עבודת הגרשוני [סי' מו] יצא לידון בדבר החדש, שאמירה לנכרי שיאמר לנכרי אחר שיעשה מלאכה, מותר לכתחילה, וכך הוא כותב:

גולת ראשינו: רוח אפינו. שורש קדושתינו. ומקור טהרותינו נזר תפארתינו. ה"ה מקור מים חיים מקוה ישראל ראש גולת אריאל הגאון הגדול המופלא והמופלג בתורה ובחכמה ובחסידות נ"י פ"ה ע"ה כבוד מורנא ורבנא מופת הדור כמהור"ר גרשון נר"ו.

הנה אוסיף להביט אל היכל קדשו אשר לא פללתי ביום באו אלי דברות קדשו כגחלי אש בוערות בדת התורני בחריפות אשר לא יקוה לאיש בגלילות הללו לעשות כמעשהו הנמצא כזה איש במציאות ואין דבריו אלא דברי נביאות לשבח בטוב טעם ובקיאות ונאמנים עלי פצעי אוהב בכמה דברים אשר השיגני ומאן יהיב לן נגרא דפרזלא ויאירו עיני במאור פניו כמרבה לכרזלא. ועתה אל ירע בעיני רום הדרת קדושת מכ"ת אשר חפצתי להטריחו בשאלה אחת קטנה...

רק דההוא גופי' לא ברירא לי וצריכה רבה די"ל דהא דאסרו שבות דשבות היינו בששבות א' מצד האמירה והשני מצד המלאכה אזי לא רצו לחלק בשבות דאמירה בין זיל אחים לי או זיל אייתי לי מש"כ אם אומר לגוי ומצוה לו לאמר לגוי אחר לעשות מלאכה אפילו דאורייתא מאן לימא לן דאסור וכ"ש אם הוא מלאכה דשבות די"ל דבכה"ג ודאי לא גזרו רבנן אפי' שלא במקום מצוה...


הגאון בעל עבודת הגרשוני משיבו בתשובה המשתרעת על ג' סימנים, ובסימן מט הוא מתייחס לחידוש זה של החוו''י, וכותב:

וע"ד מה שבדק לן מר אם אסור לומר לנכרי שיאמר לנכרי אחר לעשות לו מלאכה בשבת ומתוך כותלי כתבו ניכר שדעתו נוטה להקל. ולענ"ד שהוא אסור גמור וחילי דידי...

ממילא נשמע שאסור לומר לנכרי שיאמר לנכרי אחר לעשות לו מלאכה והוא מה שרצינו בלי פקפוק ולענ"ד שאין לראי' זו שום פירכא. גם מצד הסברא הוא אסור למ"ד שלחומרא יש שליחות לנכרי.


וראה שם בסי' נג שחזר החו''י לחזק את דעתו להתיר.

נמצינו למדים שנחלקו החו''י והעבוה''ג אם מותר לומר לנכרי שיאמר לנכרי אחר שיעשה מלאכה או איסור, לדעת החו''י זה אינו בכלל איסור אמירה לנכרי שבות, ולדעת עבוה''ג אף זה אסור.

וראה במשנ''ב סי' שז סקכ''ד שכ':

ודע דמה דקי"ל אמירה לא"י שבות [כו] הוא אפילו אם אומר לא"י שיאמר לא"י אחר לעשות לו מלאכה בשבת [הגאון מו"ה גרשון בעל עבודת הגרשוני] והחות יאיר בסימן נ"ג מצדד [כז] להקל בזה וכ"ש בדבר שאינו אלא משום שבות ועיין בספר החיים שכתב דבמקום הפסד גדול יש לסמוך על המקילין.
 
חזור
חלק עליון