היום חל יומא דהילולא קדישא של הרה"ק רבי אברהם דב מאווריטש זי"ע, בעל ה"בת עין", מגדולי מאורי החסידות, שדמותו נודעה בקדושתה ובדבקותה המיוחדת בהקב"ה, ובאהבתו הגדולה לארץ ישראל.
בעל ה"בת עין" עלה לארץ הקודש במסירות נפש, מתוך כמיהה עזה לזכות ולחיות בארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה. במסורת החסידית מסופר כי לאחר עלייתו הסתגר בחדרו במשך חודשים ארוכים, כשהוא מקדיש את זמנו לתפילה ולעבודת ה', עד שזכה להשיג השגה מיוחדת בקדושת הארץ. עד כדי כך, שעל פי המסופר, לאחר אותה תקופה נראו בעיניו אבני הארץ כאבנים טובות ומרגליות, ביטוי למדרגה שבה זכה להרגיש את קדושתה של ארץ ישראל.
את מושבו קבע בעיר הקודש צפת, שם נודע כאחד מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. תורתו, קדושתו והנהגתו משכו אליו רבים, ובני העיר ראו בו מורה דרך ומנהיג רוחני.
אחד המאורעות המפורסמים שנקשרו בשמו הוא רעש האדמה הגדול שפקד את צפת בשנת תקצ"ז. על פי המסורת החסידית, בשעת הרעש שהו בבית מדרשו של הצדיק יהודים רבים. בעוד המבנים סביבם קורסים והעיר כולה נתונה בסכנה, נותר חלק מבית המדרש על עומדו, והמתפללים ששהו בו ניצלו. הסיפור עבר מדור לדור ונעשה לאחד המאורעות המזוהים ביותר עם דמותו של בעל ה"בת עין".
לאחר הסתלקותו המשיך שמו להתפרסם בקרב תפוצות ישראל, וציונו שבבית העלמין העתיק בצפת נעשה מקום תפילה והשתטחות לרבים. מדי שנה, ביום ההילולא, פוקדים את הציון המונים, הבאים להתפלל ולעורר רחמי שמים בזכות הצדיק.
במשך השנים נתקבלו סיפורי ישועות רבים בקרב הבאים לציונו, בענייני רפואה, פרנסה וזיווגים. יהודים מכל רחבי הארץ מגיעים למקום, שופכים את לבם בתפילה ומעתירים לישועת הכלל והפרט.
קרוב למאתיים שנה לאחר הסתלקותו, תורתו של בעל ה"בת עין" עודנה חיה וקיימת. ספרו הקדוש ממשיך להילמד בבתי המדרש, ודברי תורתו מאירים את דרכם של מבקשי ה' בתורת החסידות.
ביומא דהילולא קדישא מתעוררים רבים ללמוד מתורתו, להתחזק באמונה ובביטחון בהקב"ה ולהעתיר בתפילה לישועת הכלל והפרט, בזכות הצדיק.
בעל ה"בת עין" עלה לארץ הקודש במסירות נפש, מתוך כמיהה עזה לזכות ולחיות בארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה. במסורת החסידית מסופר כי לאחר עלייתו הסתגר בחדרו במשך חודשים ארוכים, כשהוא מקדיש את זמנו לתפילה ולעבודת ה', עד שזכה להשיג השגה מיוחדת בקדושת הארץ. עד כדי כך, שעל פי המסופר, לאחר אותה תקופה נראו בעיניו אבני הארץ כאבנים טובות ומרגליות, ביטוי למדרגה שבה זכה להרגיש את קדושתה של ארץ ישראל.
את מושבו קבע בעיר הקודש צפת, שם נודע כאחד מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. תורתו, קדושתו והנהגתו משכו אליו רבים, ובני העיר ראו בו מורה דרך ומנהיג רוחני.
אחד המאורעות המפורסמים שנקשרו בשמו הוא רעש האדמה הגדול שפקד את צפת בשנת תקצ"ז. על פי המסורת החסידית, בשעת הרעש שהו בבית מדרשו של הצדיק יהודים רבים. בעוד המבנים סביבם קורסים והעיר כולה נתונה בסכנה, נותר חלק מבית המדרש על עומדו, והמתפללים ששהו בו ניצלו. הסיפור עבר מדור לדור ונעשה לאחד המאורעות המזוהים ביותר עם דמותו של בעל ה"בת עין".
לאחר הסתלקותו המשיך שמו להתפרסם בקרב תפוצות ישראל, וציונו שבבית העלמין העתיק בצפת נעשה מקום תפילה והשתטחות לרבים. מדי שנה, ביום ההילולא, פוקדים את הציון המונים, הבאים להתפלל ולעורר רחמי שמים בזכות הצדיק.
במשך השנים נתקבלו סיפורי ישועות רבים בקרב הבאים לציונו, בענייני רפואה, פרנסה וזיווגים. יהודים מכל רחבי הארץ מגיעים למקום, שופכים את לבם בתפילה ומעתירים לישועת הכלל והפרט.
קרוב למאתיים שנה לאחר הסתלקותו, תורתו של בעל ה"בת עין" עודנה חיה וקיימת. ספרו הקדוש ממשיך להילמד בבתי המדרש, ודברי תורתו מאירים את דרכם של מבקשי ה' בתורת החסידות.
ביומא דהילולא קדישא מתעוררים רבים ללמוד מתורתו, להתחזק באמונה ובביטחון בהקב"ה ולהעתיר בתפילה לישועת הכלל והפרט, בזכות הצדיק.
