חודשי השנה י"ט כסלו המכונה "חג הגאולה" אין בקביעתו משום בל תוסיף? (1 צופה)

[עשירית האיפה]

י"ט כסלו, המכונה "חג הגאולה" או "ראש השנה לחסידות", מציין את שחרורו של מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (האדמו"ר הזקן), מהכלא הרוסי ב-1798, ומסמל את התפשטות החסידות; חג זה נחגג בשמחה עם התוועדויות חסידיות, לימוד חסידות, איחולי "לשנה טובה בלימוד החסידות" ואי אמירת תחנון, ומציין התחלת מחזור לימוד חדש ב"תניא".​

לחץ כדי לכווץ...

ולכאורה יש לדון מדוע לא נחשב קביעת י"ט כסלו ליום חג קבוע, בבל תוסיף?!

כמו שכתב הרמב"ן בפירושו על התורה (פרשת ואתחנן פרק ד פסוק ב) דהמוסיף על מצוות התורה כירבעם בן נבט שהוסיף חג מדעתו עובר בבל תוסיף עי"ש.

וזה לשון הרמב"ן: לא תוסיפו כגון חמש פרשיות בתפילין חמשה מינין בלולב חמש ציציות, וכן לא תגרעו, לשון רש"י וכך אמרו בספרי (ראה) מנין שלא תוסיף על הלולב ועל הציצית ת"ל לא תוסיפו, ומנין שאין פוחתים מהן ת"ל לא תגרעו מנין שאם פתח לברך ברכת כהנים לא יאמר הואיל ופתחתי לברך אומר ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם, ת"ל הדבר, אפילו דבר לא תוסף עליו אבל לא באלה בלבד אמרו, אלא אף הישן בסוכה בשמיני בכונה לוקה, כמו שמוזכר במסכת ראש השנה (כח:), וכן אם יעשה החג ששה עובר בלאו הזה: ולפי דעתי אפילו בדא לעשות מצוה בפני עצמה כגון שעשה חג בחדש שבדא מלבו כירבעם (מ"א יב לג), עובר בלאו וכך אמרו (מגילה יד) לענין מקרא מגלה, מאה ושמונים נביאים עמדו להם לישראל ולא פחתו ולא הוסיפו על מה שכתוב בתורה אפילו אות אחת חוץ ממקרא מגילה מאי דרוש וכו' ובירושלמי (מגילה פ"א ה"ז) שמונים וחמשה זקנים ומהם כמה נביאים היו מצטערים על הדבר, אמרו כתוב אלה המצות אשר צוה ה' את משה, אלו המצות שנצטוו מפי משה, כך אמר לנו משה ואין נביא אחר עתיד לחדש דבר לכם, ומרדכי ואסתר רוצים לחדש לנו דבר, לא זזו משם נושאין ונותנין בדבר עד שהאיר הקב"ה עיניהם וכו' הרי שהיתה המצוה הזו אסורה להם, א"כ היא בכלל לא תוסיף עליו, אלא שלא למדנו למוסיף על פי נביא אלא מן הכתוב שאמר "אלה המצות" אין נביא רשאי לחדש בו דבר מעתה ומה שתקנו חכמים משום גדר, כגון שניות לעריות וכיוצא בהן, זו היא מצוה מן התורה, ובלבד שידע שהם משום הגדר הזה ואינן מפי הקב"ה בתורה עכ"ל.

ומקורו מהפסיקתא זוטרתא פרשת ואתחנן עה"פ בל תוסיף: "כגון שעשה ירבעם בן נבט בחדש שבדא מלבו". הרי לן דקרא דואתחנן אתי למוסיף מצוה חדשה כירבעם ב"נ עי"ש.

והרמב"ם בפרק ב' מממרים הלכה ט' כתב "הואיל ויש לבי"ד לגזור ולאסור דבר המותר ויעמוד איסורו לדורות וכו' מה הוא זה שהזהירה תורה לא תוסיף עליו וכו' שלא להוסיף ולא לגרוע מהן ולקבוע הדבר לעולם שהוא מה"ת בין בתושב"כ ובין בתושבע"פ" וכו' והרמב"ם חזר על דבריו בהקדמת ספר המצוות הקצר בתחלת משנה התורה, הרי שחידש הרמב"ם דמלבד בל תוסיף דעשיה שעובר במוסיף על מעשה המצוה בשעת עשייתה שנצטוינו שלא להוסיף במצוות התורה יש לאו שלא להוסיף על מצוות התורה בדרך הוראה.​

 

[חיים ש]

למה הוא נחשב כחג?
יש כאלו שאין אומרים בו תחנון, ותו לא.

 

[מנסה להבין]

ולכאורה יש לדון מדוע לא נחשב קביעת י"ט כסלו ליום חג קבוע, בבל תוסיף?!

לחץ כדי לכווץ...

ויש לדון על אלו משום משיחיות וע"ז, וכן עוד המון דברים שבדו מלבם והי"ע.