כִּ֠י לֹֽא־יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ וְלֹ֖א בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה

[הצעיר שבחבורה]

מקרא זה אומר בארני, וכבר הקשו, שהרי מקרא מלא "וַיּוֹצִאֵ֤נוּ.. מִמִּצְרַ֔יִם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙"

ורש"י על אתר מציע שני ביאורים

א. אם אין אני מראה לו ידי החזקה, כלומר כל עוד שאין אני מודיעו ידי החזקה לא יתן אתכם להלוך - ולפי"ז פירושו "אם לא ביד חזקה".
ב. ולא ביד חזקה ולא בשביל שידו חזקה, כי מאז אשלח את ידי והכיתי את מצרים וגו', ומתרגמין אותו ולא מן קדם דחיליה תקיף. - ולפי"ז פירוש הכתוב, ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך, ולא מחמת שידו חזקה.

וכבר האריכו בביאורו המפרשים, זה אומר בכה וזה אומר בכה

 

[הצעיר שבחבורה]

והאברבנאל, בביאורו להגדה של פסח, מציע ביאור נפלא למקרא זה

מקדים האברבנאל, בביאור מאמר ההגדה "ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים".

שאם לא היתה נעשית על ידי הקב"ה, הנה לא היה אפשר בשום צד שיצאו ממצרים,
לפי שהיציאה משם לא היה אפשר שתהיה כי אם באחד משלשה דרכים, ​

אם בכוחם וזרועם של ישראל שיתגברו על המצריים, וכמו שהם עצמם חששו לזה באומרם 'הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ', ​

או שיצאו ברצון פרעה ורשותו שהוא יתן אליהם רשות להלוך כמו שעשה כורש ליהודים אשר בבבל, ​

או בכח הקב"ה היכול על כל המערכות כולם ועל מלכי האדמה באדמה.​

ואמר המגיד כי אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים שהיא היתה הסיבה האמיתית, לא היה אפשר שיצאו באחת משתי הסיבות האחרות מגבורת העם או מרצון פרעה...

עפי"ז מבאר האברבנאל את הפסוק, ומציע שהוא המקור לדברי ההגדה בזה

והנה לקח המגיד הטענה הנכבדת הזאת ממה שאמר הקב"ה למשה בתחילת שליחותו 'ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם', וכבר נתקשה הפסוק הזה על המפרשים, לפי שישראל יצאו ממצרים באמצעות מכת בכורות שנקראת 'יד חזקה' ואיך יאמר הכתוב אם כן 'ולא ביד חזקה'?...

אבל אמיתת הכתוב נראה לי, שבא לומר, אני ידעתי שלא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ברצונו וחפצו ורצונו ורשותו, ולא גם כן תהיה היציאה משם ביד חזקה וגבורה שלכם שתגברו על המצריים ותעלו מן הארץ, אבל תהיה היציאה בידי העליונה שאשלח את ידי והכיתי את מצרים, ר"ל את הארץ ואת אלהיה, לא בדרך טבע, כי אם 'בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם'.

נמצא שכך הוא ביאור הפסוק לדעת האברבנאל​

וַאֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֠י לֹֽא־יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ וְלֹ֖א בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה: וְשָׁלַחְתִּ֤י אֶת־יָדִי֙ וְהִכֵּיתִ֣י אֶת־מִצְרַ֔יִם בְּכֹל֙ נִפְלְאֹתַ֔י אֲשֶׁ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶֽם:
ואני ידעתי, כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך מרצונו, ולא תצאו ביד חזקה ובכוחם, אלא "ושלחתי את ידי... ואחרי כן ישלח אתכם".