חנוכה כיצד החשמונאים פעלו בניגוד להלכה? (1 צופה)

[ירמיה]

מלכות החשמונאים בהתחשב בכך שלא היו מזרע דוד או משבט יהודה, לא היתה ראויה ע"פ ההלכה שהרי אינם מזרע דוד ואינם משבט יהודה, כדין מלך, ואפילו לפי שעה היה אסור להם למלוך בירושלים כך כתב הרמב"ם. וברמב"ן מביא מחלוקת אמוראים האם היה מותר להם למלוך. ולפי דעתו גם למתירים הותר להם למלוך רק לפי שעה, אך היה אסור להם להתמיד במלכותם ולהעמיד מלך אחר מלך.

אם כן כיצד יוחנן ומתתיהו כהן גדול יכלו לפעול בניגוד להלכה?

 

[חכימא]

מלכות החשמונאים בהתחשב בכך שלא היו מזרע דוד או משבט יהודה, לא היתה ראויה ע"פ ההלכה שהרי אינם מזרע דוד ואינם משבט יהודה, כדין מלך, ואפילו לפי שעה היה אסור להם למלוך בירושלים כך כתב הרמב"ם. וברמב"ן מביא מחלוקת אמוראים האם היה מותר להם למלוך. ולפי דעתו גם למתירים הותר להם למלוך רק לפי שעה, אך היה אסור להם להתמיד במלכותם ולהעמיד מלך אחר מלך.

אם כן כיצד יוחנן ומתתיהו כהן גדול יכלו לפעול בניגוד להלכה?

לחץ כדי לכווץ...

נא לציין מ"מ הרמב"ן והרמב"ם

 

[תורה תמימה]

מלכות החשמונאים בהתחשב בכך שלא היו מזרע דוד או משבט יהודה, לא היתה ראויה ע"פ ההלכה שהרי אינם מזרע דוד ואינם משבט יהודה, כדין מלך, ואפילו לפי שעה היה אסור להם למלוך בירושלים כך כתב הרמב"ם. וברמב"ן מביא מחלוקת אמוראים האם היה מותר להם למלוך. ולפי דעתו גם למתירים הותר להם למלוך רק לפי שעה, אך היה אסור להם להתמיד במלכותם ולהעמיד מלך אחר מלך.

אם כן כיצד יוחנן ומתתיהו כהן גדול יכלו לפעול בניגוד להלכה?

לחץ כדי לכווץ...

עברת על הרמב"ן? הוא בעצמו מבאר שהם נענשו בגלל זה. והסיבות שמלכו שלא תשתכח תורה מישראל.

רמב"ן (בראשית מט, י)
וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם בחרב והגיע העונש בסוף למה שאמרו רז"ל (ב"ב ג:) כל מאן דאמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא, שנכרתו כלם בעון הזה ואף על פי שהיה בזרע שמעון עונש מן הצדוקים, אבל כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מדה כנגד מדה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום:
ואפשר גם כן שהיה עליהם חטא במלכותם מפני שהיו כהנים ונצטוו (במדבר יח ז) תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם, ולא היה להם למלוך רק לעבוד את עבודת ה':

 

[תורה תמימה]

מלכות החשמונאים בהתחשב בכך שלא היו מזרע דוד או משבט יהודה, לא היתה ראויה ע"פ ההלכה שהרי אינם מזרע דוד ואינם משבט יהודה, כדין מלך, ואפילו לפי שעה היה אסור להם למלוך בירושלים כך כתב הרמב"ם.

לחץ כדי לכווץ...

זו ההתייחסות שמצאתי ברמב"ם בהלכות מלכים פ"א הלכה י'. אבל תראה בהלכה ח'. ואולי יש לחלק בין ירושלים לשאר ערים.

רמב"ם הלכות מלכים פרק א
(ח) נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל והיה אותו המלך הולך בדרך התורה והמצוה ונלחם מלחמות ה' הרי זה מלך וכל מצות המלכות נוהגות בו אע"פ שעיקר המלכות לדוד ויהיה מבניו מלך שהרי אחיה השילוני העמיד ירבעם ואמר לו והיה אם שמוע תשמע את כל אשר אצוך ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד וגו' ואמר לו אחיה ולבנו אתן שבט אחד למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים לפני בירושלים:
(ט) מלכי בית דוד הם העומדים לעולם שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל תפסק המלכות מביתו שהרי נאמר לירבעם אך לא כל הימים. [השגת הראב"ד - אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל תפסק המלכות וכו' א"א זה סותר מה שאמר למעלה ולא המלכות בלבד וכו' א"ו כן הוא אילו היה ירבעם מלך כשר ובניו כשרים לא היתה מלכות פוסקת מזרעו אבל היתה שניה למלכות בית דוד כגון קיסר ופלג קיסר]:
(י) אין מושחין מלכי ישראל בשמן המשחה אלא בשמן אפרסמון ואין ממנין אותן בירושלים לעולם אלא מלך ישראל מזרע דוד ואין מושחין אלא זרע דוד:
(יא) כשמושחין מלכי בית דוד אין מושחין אותן אלא על המעין:
(יב) ואין מושחין מלך בן מלך אלא אם כן היתה שם מחלוקת או מלחמה מושחין אותו כדי לסלק המחלוקת לפיכך משחו שלמה מפני אדוניה ויואש מפני עתליה ומשחו יהואחז מפני יהויקים אחיו:

 

[תורה תמימה]

ובהלכות חנוכה ריש פרק ג הוא כותב בלי להעביר עליהם ביקורת אלא בלשון חיובית וזה"ל: בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני: