בבא קמא כיצד ו' תקופות השנה הם 365 יום? (1 צופה)

[נחמן ל.]

בב"ק צ"ב ב' בתוד"ה שיתין רהוטי רהוט. התוס' כותב שם שיש בשנה ששה עתים זרע, וקציר, וקור, וחום, וקיץ, וחורף, שכל אחד שני חודשים והם ס' יום, ושאלתי הפשוטה שהרי כשעושים חישוב 60 יום כפול 6 עתים = 360 והרי שנת חמה היא 365 יום,
ונ"ל 1. שהכוונה היא על מעלות השמש, שהשמש מקיפה את כדור הארץ תוך 360 מעלות, אבל זה קצת דחוק
2. שמחשבים את התקופות אבל בלי היום שהתקופה מתחלפת בו, ואז זה יוצא בדיוק 360,

 

[חילך לאורייתא]

להגאון הרב @נחמן ל. השאלה שלך טובה ,אבל לענ״ד שתי הדרכים שהצעת אינן צריכות, ובעיקר הראשונה דחוקה.
בתוס׳ שם בב״ק צ״ב ע״ב מביא בשם הר״ר משולם: יש בשנה ששה עתים — זרע, קציר, קור, חום, קיץ, חורף — ובב״מ ק״ו ע״ב מבואר שכל אחד מהם שני חדשים, והם ס׳ יום.
אבל אין הכוונה לחשבון שנת שנה של שס״ה ימים ורביע. הכוונה היא לחשבון שנים־עשר חודש, וכל עונה היא “שני חודשים”. וכיון דבחשבון חז״ל רגיל חודש הוא שלושים יום לעניינים רבים, קרי ליה “ס׳ יום”. זה חשבון עגול של סדרי העונות, לא לוח אסטרונומי מדוקדק.
והראיה לזה מלשון הסוגיא בב״מ שם:
“חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו — זרע”, ואחר כך “חצי כסליו וטבת וחצי שבט — קור”, וכן הלאה. כלומר הם לא מונים מעלות השמש, וגם לא מדלגים על ימי התקופה, אלא מחלקים את השנה לפי חודשי השנה דהלבנה : חצי חודש + חודש שלם + חצי חודש = שני חודשים. רש״י שם מפרש: “וכן כל אחד שני חדשים, י״ב חדשים לששה עתים”.
ולכן הקושיא מ־365 אינה מתחילה כל כך, דהתוס׳ אינו בא לומר שכל עת היא בדיוק ששים יממות של שנת החמה. ולזה לענ''ד כוונת דבריו : הששה עתים הם ששה חלקים של השנה, כל אחד כשני חודשים, ובדרך חשבון שני חודשים הם ס׳ יום.

 

[נחמן ל.]

להגאון הרב @נחמן ל. השאלה שלך טובה ,אבל לענ״ד שתי הדרכים שהצעת אינן צריכות, ובעיקר הראשונה דחוקה.
בתוס׳ שם בב״ק צ״ב ע״ב מביא בשם הר״ר משולם: יש בשנה ששה עתים — זרע, קציר, קור, חום, קיץ, חורף — ובב״מ ק״ו ע״ב מבואר שכל אחד מהם שני חדשים, והם ס׳ יום.
אבל אין הכוונה לחשבון שנת שנה של שס״ה ימים ורביע.
הכוונה היא לחשבון שנים־עשר חודש, וכל עונה היא “שני חודשים”. וכיון דבחשבון חז״ל רגיל חודש הוא שלושים יום לעניינים רבים,

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שבר"ה יש מחלוקת האם "חודש" של ל' יום או כ"ט יום

קרי ליה “ס׳ יום”. זה חשבון עגול של סדרי העונות, לא לוח אסטרונומי מדוקדק.

לחץ כדי לכווץ...

אבל זה ג"כ קצת דוחק, לא?

והראיה לזה מלשון הסוגיא בב״מ שם:
“חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו — זרע”, ואחר כך “חצי כסליו וטבת וחצי שבט — קור”, וכן הלאה. כלומר הם לא מונים מעלות השמש, וגם לא מדלגים על ימי התקופה, אלא מחלקים את השנה לפי חודשי השנה דהלבנה : חצי חודש + חודש שלם + חצי חודש = שני חודשים. רש״י שם מפרש: “וכן כל אחד שני חדשים, י״ב חדשים לששה עתים”.
ולכן הקושיא מ־365 אינה מתחילה כל כך, דהתוס׳ אינו בא לומר שכל עת היא בדיוק ששים יממות של שנת החמה. ולזה לענ''ד כוונת דבריו : הששה עתים הם ששה חלקים של השנה, כל אחד כשני חודשים, ובדרך חשבון שני חודשים הם ס׳ יום.

לחץ כדי לכווץ...

גם אם לא קשה משס"ה יום יקשה משנ"ד יום דשנת הלבנה?
כ"א לא מדובר על חודשי ומעלות החמה מדובר על חודשי הלבנה, לא?

 

[חילך לאורייתא]

לענ''ד כל היא : אכן, אם כוונתנו לומר שנת לבנה מדויקת, הערתך נכונה, דעדיין יקשה משנ״ד יום. אלא דלא לזה נתכוונתי. אין כאן חשבון של שנת החמה ולא של שנת הלבנה בדיוק, אלא חלוקת השנה לששה עתים, וכל עת מוגדרת בלשון הברייתא כשני חדשים: חצי חודש, חודש, וחצי חודש. וכיון שבדיבור חז״ל מצינו הרבה ש”חודש” נידון כשיעור
באמת אפשר להוסיף נקודה יפה: גם הברייתא עצמה אינה מתחשבת בכך שמרחשון וכסלו לפעמים חסרים או מלאים, שהרי היא אומרת “חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו” כלשון קבועה. מוכח שאינה באה למדוד מספר ימים מוחלט, אלא לתת שם בעלמא לפרק זמן של “שני חדשים”.
לכן זה לא דוחק גדול, אלא צריך רק לא לומר “חודשי לבנה” במובן של חשבון שנ״ד, אלא:
שני חודשים בלשון תקופת השנה ובחשבון עגול : ס' יומים
של ל׳ יום, ממילא שני חדשים קרי להו ס׳ יום. אבל אין הכוונה שכל ששת העתים עולים לחשבון מדויק של שס״ה או שנ״ד, אלא זו חלוקת עונות בדרך כללית,