ויחי כיצד יוסף נשק ליעקב הלא אסור לנשק מת (1 צופה)

[הכהן הגדול]

כתב בספר חסידים [רלו] כתב ולאדם שמת לו בנו או בתו לא ינשק אותם ולא יניח אשתו לנשק אותם כי מקצרים ימי בניהם ובנותיהם ויש למחות ביד האב והאם עכ"ל, וכן בצוואת ר' יהודה החסיד [ס"ד] לא ינשק אחד מבניו כשהוא מת כי לא ישאר לו אפילו אחד, [והביאו ר' ירוחם בתולדות אדם וחוה בנתיב כח, וכ"ה בחכמת אדם כלל קנז ס"ח, וכ"כ בקיצור שו"ע סי' קצז' ס"ז].
א''כ כיצד נשק יוסף ליעקב?
נאמרו בזה כמה תי', נראה מה יעלו הלומדים.

 

[תיבת גמא]

כתב בספר חסידים [רלו] כתב ולאדם שמת לו בנו או בתו לא ינשק אותם ולא יניח אשתו לנשק אותם כי מקצרים ימי בניהם ובנותיהם ויש למחות ביד האב והאם עכ"ל, וכן בצוואת ר' יהודה החסיד [ס"ד] לא ינשק אחד מבניו כשהוא מת כי לא ישאר לו אפילו אחד, [והביאו ר' ירוחם בתולדות אדם וחוה בנתיב כח, וכ"ה בחכמת אדם כלל קנז ס"ח, וכ"כ בקיצור שו"ע סי' קצז' ס"ז].
א''כ כיצד נשק יוסף ליעקב?
נאמרו בזה כמה תי', נראה מה יעלו הלומדים.

לחץ כדי לכווץ...

בן לאב, כאב לבן ?

 

[הכהן הגדול]

בן לאב, כאב לבן ?

לחץ כדי לכווץ...

יפה תי' ראשון,
כתב ר' אפרים ב"ר שמשון ז"ל [בן זמנו של הרוקח בפי' עה"ת דף קסח] וז"ל: "ויפול יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו" - קבלה מפי רבי אלעזר בן רבי יהודה זצ"ל שסכנה היא לנשק את המת, לפי שכשהוא מנשקו המת מחבבו ומוליכו לבית עולמו, חוץ מן אב ואם [ר"ל שמותר לנשקם] וכל אדם הנושק בנו לאחר שמת בידוע שכל בניו ימותו לו בחייו, לכך יכול היה יוסף לישק את אביו, ועוד שהרי יעקב אבינו לא מת. והביא הדברים בקצרה הגאון החיד"א ז"ל בספרו דבש לפי [מערכת נ' אות כ"ד].

 

[בחקתיך אשתעשע]

אור החיים בראשית (פרשת ויחי) פרק נ פסוק א
(א) וישק לו. פירוש לו נשק אבל אין נכון לעשות כן למת אחר כי המת גדוש בטומאה וטומאתו בוקעת ועולה עד לרקיע ותפגם הנפש הנושקת אלא לו ליעקב כי חי הוא אלא דורמיטא קראתו כישן ונרדם:


פתחי תשובה יורה דעה סימן שצד ס"ק א
(א) יותר מדאי עבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל מ"ש בשם ס"ח אדם שמת בנו או בתו אל ינשק אותם.
ונ"ל דדוקא לבנו ולבתו אסור אבל לשאר מתים מותר כדכתיב גבי יעקב ויבך עליו וישק לו:

 

[הכהן הגדול]

אלא לו ליעקב כי חי הוא אלא דורמיטא קראתו כישן ונרדם:

לחץ כדי לכווץ...

איתא בגמ' בתענית אמר רבי יוחנן: יעקב אבינו לא מת אמר ליה וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא וקברו קברייא, אמר ליה מקרא אני דורש, שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים, מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים - אף הוא בחיים.

בגמ' מבואר להדיא שר' יוחנן ס"ל שיעקב אבינו לא מת אלא חי לעולם, וכל מה שהספדנים ספדו לו זה משום שחשבו שהוא מת וכ"פ רש"י, וק' מכמה פנים א. הרי יעקב אבינו עצמו אמר הנה אנכי מת ואלקים וגו', ב. עוד כתוב ויראו אחי יוסף כי מת אביהם וגו'. ובאמת בתורה לא כתוב במפורש שמת אלא כתוב לשון 'ויגוע'.

וביאר המהרש"א: ושמעתי לפרש בסוגיא זו משום דאיכא לפרש הא דיעקב אבינו לא מת בשני פנים אם שלא מת כלל גם בגוף אם שלא מת בנפש כשאר צדיקים אבל בגוף היה מת ואהא שלא מת בנפש לא חש להקשות דמפורסמת היא דאמאי נקט יעקב טפי מאברהם ויצחק דודאי גם הם לא מתו בנפש ואי שלא מת אף בגוף קאמר וכי בכדי ספדו ספדיא כו' ומשני ליה דודאי בנפש קאמרי דלא מת ודתקשי אמאי נקטי יעקב טפי דמקרא אני דורש כו' מקיש הוא לזרעו ומש"ה נקטי יעקב כמו שהוזכר בקרא בהקישא דלא שייך אלא ביעקב להקישו לזרעו משא"כ באברהם ויצחק משום זרעו ישמעאל ועשו ומייתי ליה מדכתיב אל תירא עבדי יעקב וגו' מקיש הוא בכמה כתובים קרי ליה לכלל ישראל בשם יעקב ומיהו הכא דכתיב ביה ואת זרעך וגו' משמע דעבדי יעקב היינו יעקב עצמו ועי"ל בזה ע"פ מ"ש בפ"ב דכתובות מתים שבחו"ל אינן חיים שנאמר נותן נשמה לעם עליה וגו' כי א"י נקרא ארץ החיים מיתת צדיקים שבא"י אינה רק מיתה מקרית משא"כ בחו"ל דהמיתה היא טבעית וע"כ צריכין לגלגול מחילות וז"ש יעקב אבינו לא מת דודאי אברהם ויצחק שמתו בא"י חיים הם גם במיתתן כיון שמתו בא"י אבל יעקב אבינו שמת בחו"ל היה לבעל דין לומר דאינו חי כמותן ולזה אמר דאף הוא חי וכאלו מת בא"י וא"ל וכי בכדי חנטו כו' ומהיכא תיתי לך שהוא חי יותר משאר מתים שבח"ל וא"ל מקיש כו' הנני מושיעך מארץ רחוק דהיינו ממצרים בחיים כאלו אתה מת בא"י כמו זרעך יוסף שבא ממצרים ארץ שביו בחיים לשם.

ובמרומי שדה פירש שהיה מרגיש גם אחרי מותו את הכבוד שנעשה לו בקבורתו וביציאתו מן ארץ מצרים, וזהו המשמעות לא מת כמו לשון הגמ' בתמיד מה יעשה אדם ויחיה, א"ל ימית את עצמו. ופי' שלא ירגיש בהעדר הרצון והכבוד כמו מת.