התוספות בקידושין לט. (ד"ה ההוא) כתבו, שכלאים הם חובת קרקע, ומסברא אינם נוהגים אלא בארץ,
(אלא שבכלאי כרם צריך פסוק "שדך" למעט, אע"ג שהם חובת קרקע, שלא נלמד בק"ו מחדש שנוהג בחו"ל).
אמנם ראיתי בספר "בית יהודה" למהריב"ן (על התוס' שם ד"ה לא) שכתב, שכל זה לרבנן, אבל לרבי יאשיה שסבר שאין לוקים בכלאי הכרם "עד שיזרע חיטה שעורה וחרצן במפולת יד",לדידיה אין זה מוגדר חובת קרקע אלא כחובת הגוף ע"ש, שהרי הדבר תלוי במעשה הזריעה, ולעולם לא נאסור בצמחו בקרקע מאליהן.
(אלא שבכלאי כרם צריך פסוק "שדך" למעט, אע"ג שהם חובת קרקע, שלא נלמד בק"ו מחדש שנוהג בחו"ל).
אמנם ראיתי בספר "בית יהודה" למהריב"ן (על התוס' שם ד"ה לא) שכתב, שכל זה לרבנן, אבל לרבי יאשיה שסבר שאין לוקים בכלאי הכרם "עד שיזרע חיטה שעורה וחרצן במפולת יד",לדידיה אין זה מוגדר חובת קרקע אלא כחובת הגוף ע"ש, שהרי הדבר תלוי במעשה הזריעה, ולעולם לא נאסור בצמחו בקרקע מאליהן.