קדושים כלל גדול שבתורה - במה נחלקו ר"ע ובן עזאי (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

מלבי"ם
וכבר בארו הפלוסופים שהחק הראשי שהוא שורש לחכמת המדות הוא שירצה שכל מה שיֵעָשה יהיה חק כולל ר"ל שבאם ירצה שיגיע רע לחברו במקום שעל ידו יקבל הוא תועלת ימדוד אם רוצה שזה יהיה חק כולל שאז יהיה החק הזה לכולם להפסיד לחבריהם בשיגיע להם מזה תועלת. וזה ודאי לא יכון בעיניו שיגיע איש אליו הפסד בעבור תועלת עצמו ובזה ימנע גם הוא מעשות לחברו. וכן אם יש בידו להועיל לחברו וימנע מזה ימדוד אם רוצה שיהיה זה חק כולל שאז גם כל האנשים ימנעו מהועיל לו. וזה שאמר ר' עקיבא שזה כלל גדול בתורה.

אולם הפלוסופים המעיינים שאלו על זה הכלל שחק זה הוא עדן בלתי כולל כי לפי זה יעשה הכל בסבת תועלת עצמו וראוי שיעשה כל מעשיו בעבור חוקי התבונה העליונה הכוללות מבלי יערב עמה תועלת עצמו. ומטעם זה העלה בן עזאי את הכלל לענין נשגב יותר שסמך על "זה ספר תולדות אדם" שכל בני אדם קשורים כגוף אחד וכולם נבראו בצלם אלקים להשלים הצלם ודמות העליון שכולל כל נפשות בני אדם כולם, שכולם כאיש אחד וכגוף אחד המורכב מאיברים שונים, שהראש יאהב את היד כמו את עצמו. וכמו שאמר בן עזאי (אבות) אל תהיה בז לכל אדם, ואמר (ברכות ו:) כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה כי בהיות כל אישי בני אדם כולם כאיש אחד, הגם שהשלם הוא הלב והסגולה, הנה כל ההמון הם כבשר גידין ועצמות ועור וסחוס שבגויה שמקיפים על הלב וסוככים עליו והלב ירגיש בחסרון כל אבר ובחליה והפסדו אף במכאוב העור או בדל אזן. ובזה ירצה האדם להאדם מה שירצה לעצמו כי הוא בשר מבשרו ועצם מעצמותיו.   וכן מבואר בירושלמי נדרים (פ"ט ה"ד) על מה שאמרו במשנה ועוד אמר ר' מאיר פותחין לו מן הכתוב שבתורה "לא תקם ולא תטר.." אמר היך עבידא הוה מקטע קופר (פי' בשר) ומחת סכינא לידיה תחזור ותמחי לידיה (ופירושו וכי אם חתך בסכין ידו אחד יחזור ויחתוך את השנית?! כך כיון שכולם כגוף אחד מדין הוא שיאהב חברו כנפשו). ואהבת לרעך כמוך ר' עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר "זה ספר תולדות אדם"-- זה כלל גדול מזה עד כאן. ומובן במה שבארנו.

ועיין בבראשית רבה (פרשה כד) הביא גם כן דברי ר' עקיבא ובן עזאי. וכפי ההשערה דברי ר' עקיבא לשיטתו (בספרא בהר פרשה ה משנה ג) שדרש חייך קודמים לשל חברך ודברי בן עזאי כבן פטורי שם, ואין כאן מקום להאריך.​

 

[י"ג מידות]

שמעתי ממו"ר ר' צבי כ"ץ שליט"א.
שר"ע אחז שבין אדם לחבירו חשוב
ובן עזאי אחז שמצוות והלכת בדרכיו יותר חשובה.
ולכן והקשר לתלדות אדם שיזכור האדם שהשי"ת יצרו וילך בדרכיו.

ולכן אברהם אביו הלך להכניס אורחים שהיו מלאכים אפי' שלא היה בזה בן אדם לחבירו שהרי היו מלאכים.

ואין להקשות דאי"ז בדרך הפשט כלל

 

[איתי13]

אציין שדברי המלבי"ם לקוחים מהפילוסוף עמנואל קאנט בספרו 'הנחת היסוד למטאפיזיקה של המידות'. שם הבדיל בין, א. 'צו היפותטי', כלומר מוסר מותנה, שעניינו שהאדם מתאים עצמו למוסר אם יש לו תועלת מזה [לא אגנוב ממך אם לא תגנוב ממני], ב. 'צו קטגורי', כלומר מוסר מוחלט, שעניינו שהאדם נוהג לפי המוסר כי כך צריך לנהוג [לא אגנוב ממך למרות שגנבת ממני]. והמלבי"ם למד את קאנט כנודע והזכיר את שמו במפורש בספרו יסודי חכמת ההיגיון.

 

[נדיב לב]

אציין שדברי המלבי"ם לקוחים מהפילוסוף עמנואל קאנט בספרו 'הנחת היסוד למטאפיזיקה של המידות'. שם הבדיל בין, א. 'צו היפותטי', כלומר מוסר מותנה, שעניינו שהאדם מתאים עצמו למוסר אם יש לו תועלת מזה [לא אגנוב ממך אם לא תגנוב ממני], ב. 'צו קטגורי', כלומר מוסר מוחלט, שעניינו שהאדם נוהג לפי המוסר כי כך צריך לנהוג [לא אגנוב ממך למרות שגנבת ממני]. והמלבי"ם למד את קאנט כנודע והזכיר את שמו במפורש בספרו יסודי חכמת ההיגיון.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, ולכן חשדו את המלבי"ם בהשכלה. והמשכילים ראו בהם אחד משלהם, עד שהכה על קדקודם. וכמובן המלבי"ם רק תפס עקרון ממשנתו של קאנט, ולא קיבל חלילה את כלל הגותו הכפרנית של הנ"ל. (וכמו הרמב"ם שהסכים עם אריסטו בדברים מסוימים ולא קיבל מה שכפר וכיו"ב).

אגב גם את הכוחות כהים של מרנא האור ישראל, יש שתלו בפרויד (תת מודע) אם כי האחרון שהיה צעיר מהראשון, פרסם את הגותו בנושא רק לאחר פטירת ר' ישראל. (כמובן ייתכן שהרעיונות הסתובבו באקדמיה, ופרויד הפך את זה מתזה לנושא מחקרי. וכידוע שר' ישראל בשהותו בברלין התעסק בכתבי אקדמיה, ויש מכתבים שביקש מחכם גרמני שימציא לו כמה ספרים ואכמ"ל. כמובן אין בזה סרך של שמץ במרנא, וכפי שכבר דברו בזה רבות).

 

[איתי13]

אכן, ולכן חשדו את המלבי"ם בהשכלה. והמשכילים ראו בהם אחד משלהם, עד שהכה על קדקודם. וכמובן המלבי"ם רק תפס עקרון ממשנתו של קאנט, ולא קיבל חלילה את כלל הגותו הכפרנית של הנ"ל. (וכמו הרמב"ם שהסכים עם אריסטו בדברים מסוימים ולא קיבל מה שכפר וכיו"ב).

אגב גם את הכוחות כהים של מרנא האור ישראל, יש שתלו בפרויד (תת מודע) אם כי האחרון שהיה צעיר מהראשון, פרסם את הגותו בנושא רק לאחר פטירת ר' ישראל. (כמובן ייתכן שהרעיונות הסתובבו באקדמיה, ופרויד הפך את זה מתזה לנושא מחקרי. וכידוע שר' ישראל בשהותו בברלין התעסק בכתבי אקדמיה, ויש מכתבים שביקש מחכם גרמני שימציא לו כמה ספרים ואכמ"ל. כמובן אין בזה סרך של שמץ במרנא, וכפי שכבר דברו בזה רבות).

לחץ כדי לכווץ...

אם השתמע מתגובתי שאני מטיל בו דופי אז אבהיר שלא באתי אלא רק לציין את מקור דבריו, ואדרבא כי למחמאה היא לו. כי החילוק בין החרדים, תנועת ההשכלה והרפורמים לא שייך ליהדות בכלל אלא ליהדות האשכנזית בפרט [כלומר יהדות מרכז ומזרח אירופה]. ואילו ביהדות הספרדית [מערב אירופה, צפון אפריקה, ועדות המזרח בכלל] לא שייך החילוק הזה, ושם הלימוד בפילוסופיה וחכמות לא היה נחשב זר ואף נצרך להבנת התורה. ואכן גדולי היהדות האשכנזית, כמו הגר"א, החתם סופר, וכן המלבי"ם, הלכו בדרך של היהדות הספרדית, כי אלו הלימודים נצרכים להבנת התורה.

 

[הצעיר שבחבורה]

אם השתמע מתגובתי שאני מטיל בו דופי אז אבהיר שלא באתי אלא רק לציין את מקור דבריו, ואדרבא כי למחמאה היא לו. כי החילוק בין החרדים, תנועת ההשכלה והרפורמים לא שייך ליהדות בכלל אלא ליהדות האשכנזית בפרט [כלומר יהדות מרכז ומזרח אירופה]. ואילו ביהדות הספרדית [מערב אירופה, צפון אפריקה, ועדות המזרח בכלל] לא שייך החילוק הזה, ושם הלימוד בפילוסופיה וחכמות לא היה נחשב זר ואף נצרך להבנת התורה. ואכן גדולי היהדות האשכנזית, כמו הגר"א, החתם סופר, וכן המלבי"ם, הלכו בדרך של היהדות הספרדית, כי אלו הלימודים נצרכים להבנת התורה.

לחץ כדי לכווץ...

במחילה, אל לו למר להכניס ראשו בין ההרים הרמים, וכבר נחלקו בזה גאוני הדורות.
להציג זאת כאילו כל גדולי היהדות האשכנזית עסקו בפילוסופיה הינו עיוות של המציאות.