שבועות כמה זמן לקח מעמד הר סיני? (1 צופה)

[אוצר הידיעות]

פדר"א (מו)
רבי אלעזר בן עזריה אומר ערב שבת בששה לחדש בשש שעות ביום קבלו ישראל את הדברות ובתשעה שעות ביום חזרו לאהליהם והיה המן מוכן להם לשני ימים ושבתו ישראל באותה שבת שמחים כשמחת החג שזכו לשמוע קולו של הקב"ה, שנאמר (דברים ה, כג): "כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים", אמר הקב"ה למשה בלשון נקיה לך אמור להם לישראל לכו איש לאהלו, שנאמר (שם, כו) "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם", יכול אף אתה תשוב אלא מכאן אתה למד שמשעה שהזהיר משה את התורה לישראל לא קרב משה אצל אשתו, שנאמר (שם, כז) "ואתה פה עמד עמדי".

עולה מדבריו שמעמד הר סיני היה ג' שעות

 

[אוצר הידיעות]

מרן בעל אילת השחר זללה"ה ביאר על פי זה
מה שאומרים בהושענות
הושענא ג' שעות
ורבו בזה הפירושים

וביאר מרן שהכונה לקבלת התורה ע"פ הנ"ל

 

[אוצר הידיעות]

 

[מבקש תורה]

ראיתי בעלון כלשהוא (אינני זוכר שמו)
שפעם האמרי אמת מגור שאל את נכדיו כמה זמן לקח מעמד הר סיני וא' הילדים השיב-
שעה
שאלו הא"א מנין לו והשיב מן הגמ' שבת פ"ז

אמר רב פפא: מכאן שמשה פרש מן האישה. סברא הוא: ומה קל וחומר - ומה כל העם כולו שלא נגלה עליהן אלא שעה אחת, נאמר בהם "אל תגשו אל אשה"; משה רבינו, שנגלה עליו בכל שעה ושעה,

ונהנה הא"א מתשובתו זו ומן החריפות,
ואח"כ הביא הא"א את הפרדר"א הנ"ל.

 

[געגועים]

כמה זמן לקח מעמד הר סיני?

לחץ כדי לכווץ...

ברבינו בחיי (יתרו יט, יז): חמשה פעמים עמדה חמה למשה, יום של יציאת מצרים, ויום של ים, ויום של עמלק, ויום של מתן תורה, ויום של נחלי ארנון.

ובסדר הדורות מביא בשם רבינו בחיי: יום של מתן תורה היה ארוך ג' ימים שהוא ל"ו שעות.

 

[געגועים]

כמה זמן לקח מעמד הר סיני?

לחץ כדי לכווץ...

היו נכונים לשלשת ימים וגו', ויש לדקדק דהול"ל ליום השלישי, ויש לפרש דהנה איתא ברבינו בחיי בשם מדרש דמשה העמיד החמה חמשה פעמים, בים, ובנסיעה מרעמסס, ובמלחמת עמלק, ובמתן תורה, ובמלחמת ארנון. והנה איתא במסכת עבודה זרה דף כ"ה דהעמדת החמה היה משך שלשה ימים, ואיתא במדרש פרשת בא החדש הזה לכם וגו' הדא הוא דכתיב יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח וכו', וקשה מה ענין זה לזה, ואיתא שם עוד במדרש החדש שלשים יום ומלכות שלכם שלשים דורות וכו', דמלכי ישראל היו כימי החודש, עיין שם, וחשיב שם מתחלה ט"ו צדיקים וי"ז רשעים, עיין שם. וקשה אם כן הוי ל"ב. אבל לפי הנזכר לעיל ניחא, דהעמדת החמה היה משך שלשה ימים ביום אחד, הרי מכוון ל"ב ימים, דהא בחודש הזה שיצאו ממצרים היה בהשלשים יום משך זמן כמו ל"ב ימים. וזה הוא כוונת המדרש החודש הזה הדא הוא דכתיב יפרח בימיו צדיק וגו' בלי ירח, דלא היה ממשלת הלבנה, רק לילה כיום יאיר. וזה הוא גם כן כווונת הפסוק ויסעו מרעמסס סכותה ק"כ מיל ביום אחד, דהא אותו היום היה ארוך כמו שלשה ימים, ומהלך אדם בינוני עשרה פרסאות ביום אחד, ובשלשה ימים שלשים פרסאות, וכל פרסה הוא ד' מיל, אם כן הוו ק"כ מיל. והנה במתן תורה אמרינן דעל כל דיבור חזרו לאחוריהם י' מיל, אם כן בעשרה דברות היו חוזרים ק"כ מיל, ולזה היה צריך זמן שלשה ימים כנזכר לעיל, משום הכי העמיד החמה ביום מתן תורה זמן שלשה ימים, וזה הוא שאמר הכתוב היו נכונים לשלשת ימים, כלומר ליום אחד שיהיה ארוך כשלשה ימים. [חנוכת התורה להר"ר העשל זצוק"ל]

אמר [הרה"ק ר"פ מקוריץ זצוק"ל] טעם למה היה יום מתן תורה גדול ג' ימים, כי כשבא לעולם אור חדש א"א להתיישב בזה העולם עד אחר ג' ימים, וז"ש בזוהר בלק דר"ה חדי תמן תלתא יומין, והבן. ופ"א שמעתי ממנו כי מחנה ישראל היה שלשה פרסאות, ומהלך אדם בינוני וכו', ובכל דבור שיצא מפי הקב"ה היו נרתעים לאחוריהם כאורך מחניהם, נמצא לעשרת הדברות הוא ג' ימים מכוונים, ובחזירתם נאמר מלכי צבאות ידודון וכו'. ומ"ת היה בשבת, נמצא שדיבור עשירי היה לעת מנחת ערב, וזהו וכל אשר לרע"ך, שהוא רעוא דרעוין. וגם אמר טעם למה אינו שכיח שיעבור אדם על לא תחמוד (כמ"ש בגמרא לא תחמוד לאינשי בלא דמי וכו', וכן האמת כמ"ש התוספות), כמו על כל י' הדברות, כי איתא בגמ' בכל דיבור וכו' נתמלא כל העולם כולו בושם, וכי מאחר וכו' דבור שני וכו', הקב"ה הוציא רוחות מג"ע, נמצא שבכל הדברות שייך זה, אך בדבור עשירי לא היה צריך, ונשאר בזה העולם. [מדרש פנחס]​