ור' שלמה זלמן כותב טעם נוסף לצערי נשכח ממני ואולי תעזרו לי למצוא.
ובחי' אגדה כתב רבנו בהא דאמרו בפסחים ס"ח ע"ב הכל מודים בפורים דבעינן לכם מ"ט ימי משתה ושמחה כתיב, דבאמת גם בזה הטעם הוא כמו שאמרו שם לענין עצרת דבעינן לכם משום דיום שנתנה בו תורה הוא, שהרי בפורים הדור קבלוה מאהבת הנס, (ועיין ארחות חיים ספינקא סי' תרצ"ד אות ד' בשם המרדכי בב"מ פ' המקבל סי' שצ"ח דיום הפורים שקול כיום מתן תורה) אלא דכיון שהקבלה היתה ברצון לכן מוסיפים גם משתה ומשלוח מנות איש לרעהו לאפושי שמחה, עכ"ד, ועיין כעי"ז בשל"ה. [הליכות שלמה מצוות הפורים עמוד של"ה הערה 34]​
 
בחינוך (בא מצוה ט"ו) כתב במצוה שאסור להוציא מבשר הפסח חוצה, וז"ל: משרשי מצוה זו, מה שכתבנו, לזכר ניסי מצרים, ומפני שנעשינו אדונים, באה המצוה עליו שיהא נאכל במקום החבורה, ולא נוציאהו לחוץ. כדרך מלכי ארץ שכל המוכן להם נאכל בהיכלם ברוב עם שלהם. ודלת הארץ בעת יכינו סעודה גדולה, ישלחו ממנה לחוץ מנות לרעיהם לפי שהוא חדוש אצלם, ע"כ. נמצא שזו צורת אכילת הסעודה, וכן הוכיחו מדברי המג"א תרצ"ה י"ב דמי שאינו מכין סעודה פטור ממשלוח מנות ע"ש. והיינו משום דדין משלוח מנות מנות הוה רק למי שמכין את הסעודה
 
נערך לאחרונה:
ובחי' אגדה כתב רבנו בהא דאמרו בפסחים ס"ח ע"ב הכל מודים בפורים דבעינן לכם מ"ט ימי משתה ושמחה כתיב, דבאמת גם בזה הטעם הוא כמו שאמרו שם לענין עצרת דבעינן לכם משום דיום שנתנה בו תורה הוא, שהרי בפורים הדור קבלוה מאהבת הנס, (ועיין ארחות חיים ספינקא סי' תרצ"ד אות ד' בשם המרדכי בב"מ פ' המקבל סי' שצ"ח דיום הפורים שקול כיום מתן תורה) אלא דכיון שהקבלה היתה ברצון לכן מוסיפים גם משתה ומשלוח מנות איש לרעהו לאפושי שמחה, עכ"ד, ועיין כעי"ז בשל"ה. [הליכות שלמה מצוות הפורים עמוד של"ה הערה 34]​
הנה כן כתב במעשה רקח (מגילה פ"ב הט"ו) דהכוונה במשלוח מנות לשמח החברים בדברים חשובים המביאים לידי שמחה של המקבל, ע"ש.
וכן הוא לשון אדונינו הרמב"ן בבא מציעא (עח ע"ב) דכתב על משלוח מנות שהוא בא כדי שהכל יהיו שמחים עמנו.
ועי' בספר חסידים (סי' תשי"ג) דכתב דאבל צריך לשלוח משלוח מנות מידי שאינו מיני שמחה, ע"ש. משמע דמשלוח מנות מהני אם אינו שולח מיני שמחה א"כ אין ענין שמשלוח מנות בא לשם שמחה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון