חנוכה כמה ספיקות טעם שיש להדליק נ"ח ממין אחד (1 צופה)

[נדיב לב]

ראיתי בפוסקים שהעלו מתרי טעמי דיש להדליק נ"ח ממין אחד או שמן או שעוה. טעם אחד שלא יאמרו שני אנשים הדליקו ב. משום הדור מצוה.
ולפ"ז יל"ע לדינא היכן שיש לאדם נרות שעוה עבור הדלקת כל הנרות, ויש לו שמן בכמות שאינה מספקת להדלקת כל הנרות, האם יש עדיפות להדליק כל הנרות בשעוה או שידליק מקצת מן השמן ושאר הנרות בשעוה.

ושורש הספק די"ל דמצוה מן המובחר להדליק בשמן זית ולכך יש עדיפות להדליק בשמן, מאידך י"ל דליכא הידור מצוה אם מדליק משני סוגים כד' הפוסקים הנ"ל ושורש הספק אם מעלת הידור עדיפא מדין מצוה מן המובחר.

ברם לפי הטעם הראשון שלא יתלו ויאמרו של שני אנשים נראה ודאי שעדיף דידליקו מאותו סוג. (ד"ז נכתב לפי שני עשורים. ראיתי לאחרונה שהפוסקים דנים בזה. וכמדומני גם בשעה"צ מביא פלוגתת האחרונים).

 

[נדיב לב]

וספק נוסף שנתעורר לי בזה אם דין זה נאמר דוקא כשמדליק כל נר בפ"ע, אבל אם קובע הנרות בקני ברזל (חנוכיה) שמאגדת כל הנרות אפש"ל דתלוי בשני הטעמים, דלטעם הראשון שלא יבואו לטעות ששני אנשים הדליקו, אפשר דבכה"ג דאית ליה היכרא דנמצאים כל הנרות בחנוכיה אחת לא יבואו לטעות, אולם לטעם ב' משום הידור מצוה א"כ אף בכה"ג ליכא הידור מצוה ויל"ד.

 

[נדיב לב]

ובעצם מש"כ ב' טעמים, יש לדעת למה לא נקטו טעם נוסף שלא להדליק נ"ח בשני מינים והוא מטעם דלא הוי דומיא דמנורת המקדש ולכך צריך שהנרות יהיו מאותו מין דומיא דמנורה שהבזיכין היו אותה כמות חצי לוג וכמו שפסק המהר"ל מפראג בס' נר מצוה דיש חיוב להדליק בשמן זית ובנרות שעוה לא יצא יד"ח דומיא דמנורה עיי"ש. ועיי"ע חי' הר"ן שבת כא. ד"ה קסבר "והאי אסור להשתמש לאורה כל תשמישין במשמע וכו' דכיון דע"י נס שנעשה במנורה תקנוה עשאוה כמנורה שאין משתמשין בה כלל". ואף דנפסק בסי' תרע"ג דהדלקה בשמן הינה הידור אבל יוצאים יד"ח אף בנרות שעוה מ"מ אפשר דאף הרמ"א מודי דיש עדיפות להדליק בשמן זית דומיא דמנורה (ועיין שם מ"ב סק"ד) וא"כ היה לנקוט טעם זה דסו"ס איכא עדיפות שלא ידליק נ"ח משני מינים. וראה כאן.