בהר כסף שאינו כשר

[התורה]

אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֶֹקיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ, אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ (ויקרא כה, לו-לז). לְפִי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם נִמְשֶׁכֶת אַחַר הָרִבִּית, וְקָשֶׁה לִפְרוֹשׁ הֵימֶנּוּ, וּמוֹרֶה לְעַצְמוֹ הֶיתֵּר בִּשְׁבִיל מָעוֹתָיו שֶׁהָיוּ בְּטֵלוֹת אֶצְלוֹ, הוּצְרַךְ לוֹמַר 'וְיָרֵאתָ מֵאֱלֶֹקיךָ' (רש"י).
איסור ריבית מהאיסורים החמורים שבתורתנו הק', והיא נוגעת למעשה לכל יהודי, זקנים עם נערים, אנשים נשים וטף, לא רק למי שמעניק הלוואות או לוקח הלוואות, כי רבים הם המקרים והדוגמאות שעלולים להיכשל בטעות באיסור ריבית, על כן נדרשת שימת לב ולימוד עיקרי ההלכות כדי להישמר ולהיזהר מאיסור ריבית.
בקי נפלא בהלכות ריבית היה הגאון רבי משה לוי זצ"ל, מחכמי ורבני ישיבת 'כסא רחמים', כאשר עמד לקראת הדפסת ספרו 'מלוה ה'' העוסק בהלכות ריבית, הגיע אליו יהודי אמיד אשר נדבה רוחו אותו להשתתף בהוצאת ספרו, והניח על שולחנו תרומה נכבדה בסך ששים אלף שקלים במזומן! אלא שרבי משה לא מיהר ליטול את התרומה, אלא החל לגלגל עמו שיחה כדי לתהות על קנקנו. 'במה אתה עוסק לפרנסתך?' התעניין. 'מלווה כספים לאנשים, עם קצת ריבית, וב"ה יש פרנסה...' השיב הלה ללא שמץ של בושה. מששמע כך רבי משה, נרעש כולו, הוא דחה מלפניו את חפיסת שטרות הכסף, ואמר בנחרצות: חלילה, לא יתכן שהספר שלי ייצא לאור על ידי כסף שבא מאיסור ריבית, ובפרט ספר זה העוסק באיסור ריבית, איך יתכן שנדפיס אותו בכסף שהרווחת בריבית?! קבל נא על עצמך לחדול מכך, ותהא קבלתך כפרתך!

תורה שבכתב