נהנה מקושיא טובה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
711
תודות
2,840
נקודות
196
שמעתי בקו ריתחא דאורייתא ששאל הגאון ר' יהודה אריה דינר שליט''א
שהלא פרחה נשמתן של כל בנ''י בשעת מתן תורה ונמצא שכל הכסף וכל הירושה הלך חזרה ליעקב אבינו, ומשם הלך למי שנשאר בחיים, והיינו משה רבינו, ונמצא שמ''ר ירש כל הכסף של בנ''י?
 
שמעתי בקו ריתחא דאורייתא ששאל הגאון ר' יהודה אריה דינר שליט''א
שהלא פרחה נשמתן של כל בנ''י בשעת מתן תורה ונמצא שכל הכסף וכל הירושה הלך חזרה ליעקב אבינו, ומשם הלך למי שנשאר בחיים, והיינו משה רבינו, ונמצא שמ''ר ירש כל הכסף של בנ''י?
זה היה לפני מתן תורה...
 
על מה היסוד הזה מיוסד?
אני לא זוכר כרגע במדויק, הנ"ל אביא מקורות רבים רק במקרה נתקלתי בזה:
יש אפשרות הלכתית שיהיה בבעלותו של מת רכוש (קובץ שיעורים בבא בתרא תסג בדעת חלק מהראשונים).
 

קבצים מצורפים

  • 1779053034917.png
    1779053034917.png
    166.4 KB · צפיות: 8
הדין שאדם שקם לתחיה חוזר אליו כל ממונו. (היה על זה שעור של רפאל סויד לאחרונה באור עולם בשם הגרי"ג שהאריך בביאור הענין) וא"כ לק"מ
וכבר הכריח כן ר' אלחנן בקוב"ש ח"ב סימן יא.
 
והנה בקבו"ש (ח"ב סי' א) דכתב דכל מה שנכסי אדם עוברים בירושה הוא היכא שאין למת צורך בהם, אך כשיהיה למת צורך בהם [כגון זרק חץ והזיק לאחר מיתה ויש צורך לפרוע בזה חובו] אפשר להוציא מהיורשים
אך אכתי ליכא ראיה מהתם דשמא כל זה הוא רק כשיש למת צורך בשעת מיתתו. אך היכא שקם לתחיה מהיכ"ת.
 
(היה על זה שעור של רפאל סויד לאחרונה באור עולם בשם הגרי"ג שהאריך בביאור הענין)
לא של הר' סוויד אלא של ר' שעי' גינזבורג, וזה אחד מהיסודות הנודעים של הגרי"ג זללה"ה, ויש בזה כמה נוסחאות, האם זה מחמת שהסיבה לבעלות [ולאישות] נותרת גם לאחר מותו, או שלאדם מת גם אין סיבה לבעלות אך כך ראוי מצד היושר והסברא.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון