חידה בתלמוד וחז"ל - כשאין מכירין מותר | פורום אוצר התורה חידה בתלמוד וחז"ל - כשאין מכירין מותר | פורום אוצר התורה

חידה בתלמוד וחז"ל כשאין מכירין מותר

פִּתָרוֹן
להתחתן עם בת של אשת אביו שגדלה איתו אסור משום מראית העין אבל שרי במקום שלא מכירים אותם. ירושלמי ("רבי חנינא אומר יסבון באתרא דלא חכימי להו") ומובא בתוס' יבמות כא. ד"ה ומותר. ורעק"א בשו"ת תנינא סימן סח מעיר מהאי כללא כל דבר שאסרו וכו' עיין מש"כ ליישב.
'כל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים מותר',
היכן מצינו היתר במקום שאין מכירין?
כבודו יתקן נוסח החידה -אפי' בח"ח אסור
 
כתובות ס.
נחום איש גליא אומר צינור שעלו בו קשקשין ממעכן ברגלו בצנעא בשבת ואינו חושש מאי טעמא מתקן כלאחר יד הוא ובמקום פסידא לא גזרו בה רבנן
ובתוס' שם: והא דאמר כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור היינו דווקא באיסור מלאכה דאורייתא כמו שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם (שבת דף סה.) שאם יראו יסברו שכבסן בשבת אבל הכא לא יראו אלא מלאכה כלאחר יד דהויא דרבנן ולא גזרי רבנן לאסור בחדרי חדרים: [וע"ע תוס' מ"ק ח: ד"ה ומנסרן]:
 
כתובות ס.
נחום איש גליא אומר צינור שעלו בו קשקשין ממעכן ברגלו בצנעא בשבת ואינו חושש מאי טעמא מתקן כלאחר יד הוא ובמקום פסידא לא גזרו בה רבנן
ובתוס' שם: והא דאמר כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור היינו דווקא באיסור מלאכה דאורייתא כמו שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם (שבת דף סה.) שאם יראו יסברו שכבסן בשבת אבל הכא לא יראו אלא מלאכה כלאחר יד דהויא דרבנן ולא גזרי רבנן לאסור בחדרי חדרים: [וע"ע תוס' מ"ק ח: ד"ה ומנסרן]:
צודק, לא זכרתי,
אבל עכ"פ שם יש סיבה כמ"ש התוס',
אני מדבר על משהו אחר, שיסברו שעבר איסור דאו'
 
להתחתן עם בת של אשת אביו שגדלה איתו אסור משום מראית העין אבל שרי במקום שלא מכירים אותם. ירושלמי ("רבי חנינא אומר יסבון באתרא דלא חכימי להו") ומובא בתוס' יבמות כא. ד"ה ומותר. ורעק"א בשו"ת תנינא סימן סח מעיר מהאי כללא כל דבר שאסרו וכו' עיין מש"כ ליישב.
 
פִּתָרוֹן
חזור
חלק עליון