כתב השו"ע סימן תרע"ה ס"ב יש מי שאומר דכיון דהדלקה עושה מצווה צריך שיתן שמן בנר כדי שיעור קודם הדלקה, אבל אם בירך והדליק ואח"כ הוסיף שמן עד כדי שיעור לא יצא ידי חובה. וכתב המ"ב (ס"ק ח') שצריך לכבות ולהדליק מחדש.
והסתפקתי בשבת האחרונה, כשמדליק בחלון ביתו, ולאחר ההדלקה סוגר את החלון. באופן שיש שיעור מדוייק של שמן לח"ש רק במצב שהחלון סגור ולא פתוח (בגלל הרוח השמן כלה יותר מהר), האם בכה"ג יד"ח (כמובן המקרה כשהרוח לא תכבה גם בחלון פתוח) דיש לומר מכיון ובשעת ההדלקה החלון היה פתוח ובמצב כזה לא היה בו שיעור ממילא לא יד"ח אף שלאחר ההדלקה סוגר את החלון.
ולכאורה יש לתלות בספק אחר. הנה כאשר הדליק במקום הרוח וכבתה כתב המ"ב סימן תרע"ג ס"ק כה שזקוק להדליקה דנחשב כאילו לא נתן בה שמן כשיעור עי"ש. ולפי זה יש לדון באופן שהדליק במקום הרוח אבל לא כבתה. האם נאמר דסו"ס מכיון ובשעת ההדלקה לא הייתה ראויה להידלק שיעור זמן ממילא דומה לדינא בסימן תרע"ה הנ"ל.
ומצאתי שבספק האחרון כבר נחלקו האחרונים. ולפי זה גם בספק הראשון, לכאורה יש להחמיר.
והסתפקתי בשבת האחרונה, כשמדליק בחלון ביתו, ולאחר ההדלקה סוגר את החלון. באופן שיש שיעור מדוייק של שמן לח"ש רק במצב שהחלון סגור ולא פתוח (בגלל הרוח השמן כלה יותר מהר), האם בכה"ג יד"ח (כמובן המקרה כשהרוח לא תכבה גם בחלון פתוח) דיש לומר מכיון ובשעת ההדלקה החלון היה פתוח ובמצב כזה לא היה בו שיעור ממילא לא יד"ח אף שלאחר ההדלקה סוגר את החלון.
ולכאורה יש לתלות בספק אחר. הנה כאשר הדליק במקום הרוח וכבתה כתב המ"ב סימן תרע"ג ס"ק כה שזקוק להדליקה דנחשב כאילו לא נתן בה שמן כשיעור עי"ש. ולפי זה יש לדון באופן שהדליק במקום הרוח אבל לא כבתה. האם נאמר דסו"ס מכיון ובשעת ההדלקה לא הייתה ראויה להידלק שיעור זמן ממילא דומה לדינא בסימן תרע"ה הנ"ל.
ומצאתי שבספק האחרון כבר נחלקו האחרונים. ולפי זה גם בספק הראשון, לכאורה יש להחמיר.