מסכת סוכה המצוות התלויות בשיעור הזמן (1 צופה)

[יואל שילה]

סוכה ו'.
"אכילת פרס חטין" - המצוות התלויות בשיעור הזמן - נמסרו לפי משך הזמן שאורך לאכול פת העשויה מקמח חיטה מלאה באכילה נוחה [המרוחה בממרח בעודו מיסב בצורה נוחה]. כאשר אמרו ש"אכילה" נחשבת באכילת "כזית בכדי אכילת פרס" כגון לצאת ידי חובת מצות אכילת מצה ומרור, לגבי אכילה המחייבת בברכה אחרונה- כוונתם היתה שאוכל כזית מן המאכל במשך שיעור הזמן שבאכילה נוחה אפשר לאכול פת חיטים בנפח שלש או ארבע ביצים פרוסה מאמצע הככר היא כ- 1.2 על 11 על 9 ס"מ שהם כ- 108 סמ"ק בניכוי הקצוות, וממילא שיעור אכילת ארבע ביצים היא משך זמן אכילת מעט יותר מכשתי פרוסות ]לפי חשבון נפח ביצה 57 סמ"ק, כארבע פרוסות לפי חשבון נפח ביצה 100 סמ"ק; אכילת כזית אחד במשך זמן ארוך זה - היא אכילה איטית, וברור שאם הזית הוא גדול - גם שיעור הזמן הוא ארוך, ואם שיעור הזמן הוא קטן - גם הזית צ"ל קטן אם שיעור הזית תלוי בשיעור הביצים, ואם אינו תלוי בנפח הביצים - הרי שממ"נ הוא שיעור קטן, ונמצא שאכילתו בכדי אכילת פרס היא רגועה ביותר; מסקנת הגמ' כריתות י"ב:, וכ"פ הרמב"ם מאכ"א י"ד ח' היא שר"מ לחומרא קאמר וחייב על אכילת איסור אפילו כשאכילת הכזית נמשכת זמן רב, כפי שאוכלים קליו ת[ - וחכמים פטרוהו כשהאכילה נמשכה יותר
מכדי אכילת פרס; ממילא הגדרת 'בכדי אכילת פרס' לדעת חכמים היא שהאכילה תהיה מרוכזת, ולא נמשכת על פני זמן רב פירור אחר פירור כפי שסבר רבי מאיר, ומאידך, אין נפ"מ באם מפסיק מעט בין אכילת חלקי הזית, כל זמן שלא חרג מכדי אכילת פרס, כדעת ר"מ לפי הלישנא שלא נפסקה; היו ששיערו זאת בכשתי דקות - ובעיני זו אכילה מאד מהירה, ואילו החת"ם סופר כתב שהשיעור תשע דקות, ויש להקשות על ראייתו החת"ם סופר ו' ליקוטים ט"ז, הובא במ"ב תרי"ח כ"א הוכיח ששיעור טבילה הוא פחות מפרס, ומכיון שהוא גם חצי מיל הרי ששיעור אכילת פרס הוא תשע דקות לענ"ד יש לדחות שחצי מיל איננו השיעור של הטבילה עצמה אלא במי שטובל לאחר שהחמה כבר נעלמה מעיניו אך עדיין נראית על ראש הכרמל, ואח"כ נכנס לים ויצא ממנו - אך שיעור הטבילה עצמה קטן בהרבה, משא"כ בכריתות י"ג מדובר במי שאכל חצי חצי פרס אוכל טמא בעודו עומד במקוה, וטובל, ומשלים את אכילת חצי הפרס בכדי אכילת פרס מתחילת האכילה - לאחר הטבילה שארכה רגע; לי ארכה אכילת שתי פרוסות מקמח מלא בליפתן ובהסיבה - מעט פחות מארבע דקות, וכך הביאו פוסקים רבים, ערוה"ש ר"ב ח' שלש או ארבע, שיעורי תורה ג' ט"ו לאכילת מצוה - ד' דקות, אור לציון י"ד י"ז ארבע או שש, ועוד; נמצא שאכילת הזית בליל הסדר יכולה להיות רגועה, כי 'זית' הוא שיעור קטן, 'אכילת פרס' הוא משך זמן של אכילה רגועה של כסנדוויץ' כד' ביצים, ו'אכילה' היא רק לאפוקי כסיסת גרעינים.