תשרי כ"ה תשרי - יום פטירת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (1 צופה)

[גרינפלד]

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (א' בסיון ה'ת"ק - כ"ה בתשרי ה'תק"ע) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי. ידוע בכינויו סנגורם של ישראל.​

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[גרינפלד]

מסופר על הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע כי בשנה אחת ביום טוב ראשון של סוכות נכנס בחפזה לבית המדרש והכריז בקול רם: מי מכם, יהודים, יש לו איזו עבירה?

מכל קרן זווית שבלבכם חפשו והוציאו והביאו לי עבירות!… שכן המדרש אומר: "ולקחתם לכם ביום הראשון – ראשון לחשבון עוונות". ומה הפשט בכך? אלא בראש השנה וביום כיפור יהודי חוזר בתשובה. ואותה שעה "נעשות לו זדונות כשגגות", ואילו בסוכות, בשעה שיהודי מקיים ומחבב את המצוה של ארבעה מינים, הרי זו תשובה מאהבה, ואותה שעה "זדונות נעשין לו כזכיות". אם כן, ככל שנשתיירו עוד עבירת ישנות מוסתרות בפינות שבלב, יותר זכויות אפשר לקנות בהן… זכרו איפוא, יהודים, מי מכם יש לו איזה עבירה, ימהר נא ויצרף אותה היום לחשבון!…
​

(גליון פנינים)​

 

[גרינפלד]

כאשר מונה הגה"ק רבי לוי יצחק בברדיטשוב זי"ע לרב בעיירה התנה עם ראשי הקהילה שלא יקרא לו לאסיפות, אלא אם כן עומדת על הפרק תקנה חדשה.

פעם אחת כאשר עמדו לתקן תקנה חדשה, קראו לרבי לוי יצחק והוא עמד על הבטחתו ובא אל האסיפה. שם שוחחו ראשי הקהילה על תופעת העניים המחזרים על הפתחים ורצו לתקן שמעתה ייאסר על העניים לעבור מבית לבית ולבקש צדקה, ובמקום זאת כל חודש יחולק להן קצבה קבועה מקופת הצדקה של העיר.

כששמע זאת רבי לוי יצחק, קם ואמר: "הלא בקשתי מכם שלא תקראו לי אלא אם כן עומדת תקנה חדשה, מדוע אם כן קראתם לי לאסיפה זו…?!"

התפלאו ראשי הקהילה: "הלא זו תקנה חדשה, מעולם לא אסרנו לאיש לחזר על הפתחים…!"

"אין כל חדש בתקנתכם" – השיב להם רבי לוי יצחק "הלא כבר תקנו כך אנשי סדום… הם גם כבר לא הסכימו שעניי סדום יאספו צדקה…"​

 

[גרינפלד]

יהודי הגיע אל רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל ואמר: "כבוד הרב, אני 'לא יוצלח' שאין כמותי. אני רוצה לזכור את מה שאני לומד – לא זוכר. רוצה להתפלל כמו שצריך – וזה לא הולך. רוצה להיות ירא שמים – ונופל בעבירות פעם אחר פעם. רוצה לתקן את המידות, לא לכעוס, לא להתגאות – ופשוט לא מצליח. מה יהיה איתי?"

אמר לו רבי לוי יצחק: "מנין לך שהקב"ה רוצה את ההצלחות שלך? הוא רוצה את הכאב שלך על זה שאינך מצליח להתרומם ברוחניות, על זה שאינך מצליח להיות ירא שמים! מי שכואב לו על שהוא לא מתרומם ברוחניות – זו ההצלחה שלו. זה מה שהקב"ה רוצה ממך!"​

 

[גרינפלד]

בשמו של הגאון רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א, אומרים, כי 'שיריים' של צדיק יש בהם סגולה לפרנסה טובה.

וההסבר והקשר הוא נפלא.

מאחר והצדיק נתון ברוב שעות היום והלילה למחשבות של קדושה וטהרה, ודעתו וליבו מרוכזים תמיד סביב מחשבות של תורה וירא"ש, ובעבודה שבלב – זו תפילה, ורק כב"דרך אגב", ב'שיירי' מוחו, הוא מותיר מקום לחשוב ולחשב הוצאות הכיס – עניני הממון והפרנסה וכדומה, ושאר קיצוצי התקציב, לכן 'שיירי' מאכלו סגולה הם לפרנסה טובה.

על אותה הדרך, היה ממשיך ר' לוי יצחק ואומר: 'שיריים' של בעל בית סגולה יש בהם – לא פחות ולא יותר – ל…'יראת שמים'. ומאותה סיבה. משום שבעל בית – ראשו ורובו, מוחו וליבו נתונים המה תמיד על הכיס, על עסקי ממונו עסקיו ועושרו, ורק בערב – בסוף היום, פה ושם לעיתים מזדמנות, ב'שיירי' מוחו, יש לו קצת זמן ללב – לחשוב על יראת שמים, ולכן שיירי מאכל של בעל בית, הם סגולה (עדיין לא בדוקה ומנוסה…) ליראת שמים.​

 

[גרינפלד]

מסופר שרבי לוי יצחק מברדיצ'וב היה עובד ביום כיפור למעלה מכוח אנוש. עמד על רגליו בכל התפילות ובליל יום כיפור עסק בעבודת הקודש והכל נעשה כפי מנהגו בקול גדול ובהתרגשות עצומה. כאשר סיים את תפילתו במוצאי התענית, ביקש שיביאו לו להשיב את נפשו ומיד מיהרו להגיש לו שתיה ועוגה, אך הוא דחה אותם מלפניו ואמר התכוונתי להשיב נפשי בלימוד, תביאו לי גמרא סוכה ומיד החל ללמוד בהתלהבות, מתכונן לחג הבא.​

 

[גרינפלד]

לפנינו שני ספורים, המתארים להפליא את הכרתם של הצדיקים בחשיבותה של קיום מצוה, בלי לצפות לשכר עבורה, לא בעולם הזה ואף לא לעולם הבא:

חג הסוכות עומד לפרוש כנפיו על העיר בארדיטשוב, ועדיין לא נמצא אתרוג עבור רבה של העיר, הגה"צ רבי לוי יצחק זצ"ל. והנה שומעים בני העיר, שבעירם מתארח אדם שברשותו אתרוג מהודר, אך הוא אינו מתעתד לחוג בבארדיטשוב את חג הסוכות, הוא עושה את דרכו לביתו השוכן בעיירה אחרת.

פנו אליו אנשי העיר, בבקשה שיואיל בטובו להישאר אצלם בחג הראשון של סוכות, כדי שהרב ואנשי העיר יוכלו לזכות במצוה ולברך על האתרוג שלו. אך הוא לא נענה לבקשתם. "עלי לנסוע אל ביתי ומשפחתי, הם מחכים שאחוג איתם את החג".

הצעות מגוונות הציעו תושבי העיר לבעל האתרוג, כדי שישנה את החלטתו ויסכים להישאר בעירם, אך שום הצעה לא פיתתה אותו, עד שהוא עצמו הציע הצעה נועזת, עבורה יסכים להיענות לבקשתם. "אם רבי לוי יצחק יבטיח לי חלק לעוה"ב, אסכים להישאר כאן בחג" – הציע בעל האתרוג. שמע הרב את בקשתו, והסכים. הוא הבטיח לו חלק לעולם הבא, והלה נשאר בבארדיטשוב בחג הסוכות.

בלילה, עם התקדש ליל החג, הורה רבי לוי יצחק לכל אנשי העיר, לבל יארחו את האורח לסעודת ליל החג, "אין רשות לאף אחד לאפשר לאורח לאכול כזית פת בסוכתו בליל החג הראשון" – הורה הרב בנחרצות.

לאחר התפילה ציפה האורח שמאן דהוא יזמין אותו לסעודה, ובכך יזכה לקיים מצוות אכילת כזית בסוכה, אך לפליאתו איש לא הזמינו. בצר לו, החל האורח מחזר על פתחי התושבים, וביקש מהם שיתנו לו רק לקיים את המצוה דאורייתא ולאכול כזית בסוכה. אך הוא נתקל בסירוב כללי.

בלית ברירה פנה האורח לסוכת הרב, שם סבר שבוודאי לא יתקל בסירוב. אך כאן ציפתה לו הפתעה אחרת, הרב הסכים לארחו בסוכתו, אך בתנאי שיוותר על העולם הבא, שהבטיח לו תמורת האתרוג. האורח שקל את הדברים לכאן ולכאן, ולבסוף החליט ואמר לרבי לוי יצחק: "אני מוכן לוותר על העולם הבא שהבטחת לי, כדי שאוכל לקיים מצות אכילה בסוכה!". לאחר הוויתור, הכניס אותו הרב לסוכתו והזמין אותו לאכול עמו סעודת ליל החג.

לאחר הסעודה אמר רבי לוי יצחק לאורח: "דע לך שהבטחתי בעינה קיימת, ותקבל את חלק העולם הבא שלך, רק לא רציתי שתקבל אותו בחינם, ואחר שהראית שאתה מוכן להפסיד עולם הבא בשביל קיום מצווה, בדין הוא שתיטול את שכרך".​

 

[גרינפלד]

פעם אחת נדחקו אנשים פשוטים לסוכתו של רבינו רבי לוי יצחק מבארדיטשוב והמקום היה דחוק. נענה ואמר רבינו: "כדאי לסבול את הלחץ והדחק הנגרם בשל אנשים פשוטים, מכיוון שגם לעתיד לבוא, כשישבו הצדיקים בסוכה של לויתן אחמוק גם אני לשם, אף שלא יהיה מקום עבורי, וכשיבוא אי מי להוציאנו החוצה בטענה שאני מגושם מדי מכדי להיות כאן, אשיבהו שגם אני הנחתי בסוכתי אנשים מגושמים…​

 

[גרינפלד]

אל הרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זיע"א הגיע אחד מחסידיו וסיפר לו על מצבו בעבר ולאן התדרדר היום, "רבי, ירדתי מנכסי, הפכתי לבעל חוב, איני רוצה שיתפרסם הדבר ברבים, עזור לי רבי".
"לך וקנה כרטיס לוטו", אמר לו הרב, "אתה תהיה זה שיזכה בהגרלה".

"אני מאמין באמונה שלמה בהבטחת הרב", השיב החסיד, "אולם עד לתאריך ההגרלה הגדולה נותרו מספר חודשים, ובנתיים אני צריך להשיא את בתי ואין לי את הממון הדרוש לשם כך!"
"ה' יעזור, אל דאגה".
נפרד החסיד מרבו, קנה כרטיס לוטו, ויצא לדרכו בטוח בה' ובישועתו.

באמצע הדרך עצר החסיד ללון באכסניה. באותו הלילה הגיע לאכסניה שר גדול ונשאר ללון שם את הלילה. נרדם השר ובחלומו הוא רואה שבחדר הסמוך לן יהודי שיש בחיקו את כרטיס הלוטו הזוכה בהגרלה הקרובה.

קם השר בבהלה ושלח את משרתו לבדוק האם נכון הדבר האם לן יהודי בחדר הסמוך.
בדק משרתו ואכן נמצא כאן יהודי, מיד העירו וקרא לו אל השר.

מבוהל ניצב החסיד לפני השר שחקרו ודרשו הדק היטב, "האם יש בחיקך כרטיס לוטו להגרלה הקרובה?"
"כן" ענה החסיד בהיסוס.
"גם לי יש כרטיס כזה, רצוני שנחליף זה עם זה את הכרטיסים, אתן לך עבור ההחלפה כמה מטבעות כסף".

החסיד, שבטח בהבטחת רבו שכרטיסו עומד להיות הזוכה, לא הסכים בשום אופן לחליפין, ואף כשרצה השר לתת לו סך עצום של אלף זהובים, לא היה מוכן להתחלף עימו.

השר, שבטח בחלומו שהכרטיס של היהודי הוא שיעלה בגורל, ציווה בחמתו למשרתו לקחת בחזקה את הכרטיס, המשרת עשה כציוויו וחטף את הכרטיס מהחסיד.
"איני רוצה לגזול אותך, קח לך אלף זהובים וגם את הכרטיס שלי…" והלך לדרכו.

עצב גדול כיסה את פני החסיד, "עכשיו כבר לא אזכה בפרס" מלמל לעצמו.
אך עד מהרה התעשת, שמח באלף הזהובים שהיו לו לחתונת בתו והודה לקב"ה.

הימים עברו ובהגרלת הלוטו זכה הכרטיס שנתן השר לחסיד בעל כורחו בסך של אלפי זהובים!

קם החסיד ונסע לרב מברדיטשוב.
כאשר בא אל הקודש פנימה חיכה לו הרב ואמר: "ראיתי כי מזלך מושפל עד עפר, לכן הוכרחתי לשלוח את 'בעל החלומות' שידבר על לב הפריץ שיחליף איתך את כרטיסו, ראיתי שכרטיסו יעלה בגורל ולא שלך, ואלף הזהובים שהוסיף לך, משום שאמרת שצריך אתה להשיא את בתך"
​

('הצמח צדיק' – רבי מנחם מענדיל מוויז'ניץ זי"ע)​

 

[גרינפלד]

סיפר אאמו"ר זצוקללה"ה (כ"ק האדמו"ר משומרי אמונים רבי אברהם חיים ראטה), הרה"ק [רבי לוי יצחק] מבארדיטשוב היה רב בעיר בארדיטשוב שהיתה עיר ואם בישראל, ובכל חורף היה שם שוק השנתי מכל העיירות, ובני העיר היו נוהגים להשכיר דירות לבני השוק שבאו מהעיירות הסמוכות לרגל מסחרם, ופעם אחת בחנוכה הגיע לעיר בארדיטשוב סוחר עשיר גדול, ושכר חדר בביתו של בעל הבית אחד, ובלילה אחר הדלקת נרות חנוכה, שאל הבעה"ב את העשיר אם ירצה להתלוות אליו להדלקת נרות חנוכה של רב העיר שידוע כצדיק גדול ויר"ש.

הלכו יחד אל הרה"ק מבארדיטשוב, והמתינו שם זמן רב, וקרוב לחצות הלילה נכנס הרה"ק מבארדיטשוב להדלקת הנרות מתוך התלהבות גדולה, והמנורה היתה מוכנת ועומדת להדלקה ומחמת גודל התלהבותו התהפכה המנורה על צדה ונשפך כל השמן, והמשמשים כבר הורגלו לכך משנים קדמוניות, ומיד הכינו מנורה אחרת, והרה"ק מבארדיטשוב התיישב על מקומו ואמר: רבונו של עולם לוי יצחק בן שרה סאשה מבקש להדליק לפניך נרות חנוכה, ואינו יודע היאך עושים ברכה לפניך, שלח לי את מלאך מט"ט שילמד אותי היאך לברך, ולאחר כמה רגעים הזדעזע ואמר דער מלאך מט"ט איז שוין דא, דער מלאך מט"ט איז שוין דא [המלאך כבר כאן], ונפל על כל הקהל אימה ופחד, כי ידעו שאינו אומר דבר של שקר, ובאם אמר כן סימן הוא שהמלאך מט"ט נמצא כאן, ולאחר מכן זעק הרה"ק דער מלאך מט"ט זאגט [המלאך אומר] קמץ בית ב, ואחר כך האות רי"ש ואות וא"ו עד שגמר לברך ברכת שעשה ניסים, וכשהדליק את הנר הראשון ממש הפציע השחר. ואותו סוחר הוכרח לצאת למחרת לרגל מסחרו ולא היה לו שהות להמתין עד גמר הדלקת הנרות ומיד לאחר הדלקת הנר הראשון הלך לבית האכסניא, לאחר שנים רבות סיפר הסוחר את הסיפור הזה ואמר שהוא מודה להשי"ת שהיתה לו זכיה להיות בהדלקת הנרות אצל הרה"ק מבארדיטשוב והוא מצטער מאד שלרגל מסחרו הוכרח ללכת באמצע ההדלקה ובאם היה לו יותר דעת ושכל היה נשאר למשך כל הדלקת נרות החנוכה.

רואים דוגמא אחת של קיום מצוה דרבנן של הרה"ק מבארדיטשוב, ומזה אפשר לתאר לעצמינו איך היה הרה"ק מבארדיטשוב אומר בכל יום קריאת שמע של שחרית וקריאת שמע של ערבית ואיך היתה תפילה אצל הרה"ק מבארדיטשוב מי יתן והיינו זוכים פעם אחת מימי חיינו להתפלל תפילת נעילה באחוז אחד מני אלף מתפילת ערבית של חול אצל הרה"ק מבארדיטשוב .
​

(בטאון 'חצר אמונים' פרשת לך לך תשע"ד)​