סבי - רבי שרגא צבי גרוסברד היה יתום מגיל צעיר מאוד, לאחר שאביו הק' הי"ד, נרצח בידי בני העוולה הרוסים ימ"ש שתפסו אותו שדאג לבנות מקוה בשעת הגזירה, וגזרו עליו עונש של מלקות אכזריות מצד עשרות חיילים שהלקו אותו עד מוות רח"ל.
בעקבות כך, הפך דודו של סבא, רבי אבא גרוסברד, לשמש עבורו כדמות של אב ומחנך, וסבא ממש התחנך אצלו וספג ממנו רבות, ובכלל זה גם את משנתו החינוכית.
רבי אבא, היה משגיח משכמו ומעלה, הן בישיבת לומז'ה והן בישיבת פוניבז' ועוד, ופעם אחת סבא זצ"ל נסע עם הדוד רבי אבא לפתח תקוה, ובאמצע הדרך נעצר האוטובוס ולא יכול היה להמשיך.
"בדקו מה קרה, והתברר שיש קבוצה של אנשים שעומדים באמצע הכביש ורוקדים בהתלהבות גדולה. היתה זאת קבוצה של 'חלוצים' שחגגו את סיום סלילתו של כביש חדש במקום, וזאת היתה דרכם שכל פעם שהתקדמו צעד נוסף בסלילת הכבישים ובניית ערים ויישובים בארץ ישראל, הם היו חוגגים ורוקדים בשמחה גדולה.
ניסה נהג האוטובוס לקרוא להם שיפנו את הכביש ויאפשרו לו לעבור, אבל החלוצים עשו עצמם כאילו אינם שומעים. הם רקדו ורקדו זמן ממושך. נוסעי האוטובוס נהיו עצבניים ונזעמים, ואילו הרוקדים ששים ושמחים מתעלמים מכל מה שקורה מסביב.
לפתע ירד אחד הנוסעים מהאוטובוס, נדחק בין החלוצים, נתן יד לאחד ויד לאחר, והחל לרקוד עימם במעגל כאילו היה אחד משלהם. וכך, בעודו רוקד איתם, הוא משך את המעגל אט אט לצד הדרך, עד שירדו כל החוגגים מהכביש, או אז חמק האיש בעדינות, עלה חזרה את האוטובוס והנהג מיהר להמשיך בנסיעה ולהימלט מהמקום לפני שיבינו החלוצים את אשר אירע עימהם ויחזרו לחסום את הכביש….
"אמר רבי אבא מכאן לומדים דרך בחינוך התלמידים: אם יש מצב שאי אפשר לעמוד מן הצד ולכוון את התלמיד לדרך הישר והטוב, הדרך היא להיכנס לתוך תוכו ועי"ז לכוונו למוטב. סבא סיפר שהמוסר השכל הזה סייע לו במקרים רבים במשך שנות פעילותו כמחנך ומורה דרך לרבים. (הרב לוי גרוסברד)