תולדות מרן רבנו ד"עטרת משה" ממאקאווא זי"ע
קורות חייו
רבנו הגה"ק ר' משה נתן נטע למברגר זצוק"ל בעל ספרי" עטרת משה", היה מגדולי המשיבים והפוסקים בדורו, רבה של עיר מאקאווא, ומייסד ומקים קהילת וחסידות מאקאווא בארץ הקודש.
נולד בעיר טיסא-פולגאר שבהונגריה לאביו הגאון רבי מנחם מנדל לבוב זצ"ל רב העיר, ולאמו הרבנית מרים יוטא ע"ה, בת הגאון רבי משה נתן נטע יונגרייז זצ"ל.
בבחרותו למד בישיבת אביו, ולאחר מכן בישיבת ה"מהרש"ג" (סמיהאלי), אשר הפך לרבו המובהק. לאחר פטירת ה"מהרש"ג", כשחזר לבית אביו וסייע בהרבצת תורה, ראו בו תלמידי הישיבה מורה דרך ודמות מרכזית על אף גילו הצעיר.
נסע רבות להיסתופף בצל צדיקי הדור, ובהם הרה"ק ר' שלום אליעזר הלברשטאם מרעצפאט הי"ד הרה"ק ר' ישעיה מקרעסטיער הרה"ק ר' אהרן מבעלזא זי"ע
רבנותו בעיר מאקאווא ושנות הזעם
בשנת ה'תרצ"ד, לאחר נישואיו עב"ג בת רבי אפרים רוזנפלד זצ"ל (רבה של סענדרע וחתן רבנו הגה"ק ד'אהל משה זי"ע), התיישב בעיר מאקאווא והוכתר כדומ"ץ העיר לצדו של הגאון רבי חיים לייב דייטש זצ"ל (בעל "אהבת חיים"). במאקאווא נודע בכוח הוראתו המופלג ובשיעוריו היומיים בישיבה.
בי"ז בסיון ה'תש"ד, לאחר פטירת זקנו, מונה על פי צוואתו לממלא מקומו ברבנות. ימים ספורים לאחר מכן גורש עם משפחתו למחנה ברגן-בלזן ומשם לטרזיינשטט. גם במצר ובמחנה המשיך בעבודת הקודש, ועל גבי פתקאות ותלושי לחם רשם חידושי תורה עמוקים, אשר הובאו לימים בספריו "עטרת משה" ו"כלי גולה".
לאחר השחרור בידי הצבא האדום חזר למאקאווא, שקד על שיקום הקהילה ועמד לימין הניצולים.
הקמת העולה בארץ הקודש
בחורף ה'תשי"ב עלה לארץ הקודש. בעצת גדולי הדור – מרנן ה"חזון איש", ה"בית ישראל" מגור ומרן הרה"ק מבעלזא זצוק"ל – קבע את משכנו בכפר עט"ה כממלא מקומו של רבי בנימין מנדלזון זצ"ל.
בכפר עט"ה ייסד את קהילת מאקאווא, הקים את ישיבת "נחלת משה" וכולל אברכים, ועמד בראשם תוך מסירת שיעורים יומיים והרבצת תורה מופלגת.
ביום שבת קודש, כ' בחשוון ה'תשמ"ג, נסתלק לבית עולמו, כשהוא מותיר אחריו ברכה: אלפי גליונות וכתבי יד בכל מקצועות התורה
קורות חייו
רבנו הגה"ק ר' משה נתן נטע למברגר זצוק"ל בעל ספרי" עטרת משה", היה מגדולי המשיבים והפוסקים בדורו, רבה של עיר מאקאווא, ומייסד ומקים קהילת וחסידות מאקאווא בארץ הקודש.
נולד בעיר טיסא-פולגאר שבהונגריה לאביו הגאון רבי מנחם מנדל לבוב זצ"ל רב העיר, ולאמו הרבנית מרים יוטא ע"ה, בת הגאון רבי משה נתן נטע יונגרייז זצ"ל.
בבחרותו למד בישיבת אביו, ולאחר מכן בישיבת ה"מהרש"ג" (סמיהאלי), אשר הפך לרבו המובהק. לאחר פטירת ה"מהרש"ג", כשחזר לבית אביו וסייע בהרבצת תורה, ראו בו תלמידי הישיבה מורה דרך ודמות מרכזית על אף גילו הצעיר.
נסע רבות להיסתופף בצל צדיקי הדור, ובהם הרה"ק ר' שלום אליעזר הלברשטאם מרעצפאט הי"ד הרה"ק ר' ישעיה מקרעסטיער הרה"ק ר' אהרן מבעלזא זי"ע
רבנותו בעיר מאקאווא ושנות הזעם
בשנת ה'תרצ"ד, לאחר נישואיו עב"ג בת רבי אפרים רוזנפלד זצ"ל (רבה של סענדרע וחתן רבנו הגה"ק ד'אהל משה זי"ע), התיישב בעיר מאקאווא והוכתר כדומ"ץ העיר לצדו של הגאון רבי חיים לייב דייטש זצ"ל (בעל "אהבת חיים"). במאקאווא נודע בכוח הוראתו המופלג ובשיעוריו היומיים בישיבה.
בי"ז בסיון ה'תש"ד, לאחר פטירת זקנו, מונה על פי צוואתו לממלא מקומו ברבנות. ימים ספורים לאחר מכן גורש עם משפחתו למחנה ברגן-בלזן ומשם לטרזיינשטט. גם במצר ובמחנה המשיך בעבודת הקודש, ועל גבי פתקאות ותלושי לחם רשם חידושי תורה עמוקים, אשר הובאו לימים בספריו "עטרת משה" ו"כלי גולה".
לאחר השחרור בידי הצבא האדום חזר למאקאווא, שקד על שיקום הקהילה ועמד לימין הניצולים.
הקמת העולה בארץ הקודש
בחורף ה'תשי"ב עלה לארץ הקודש. בעצת גדולי הדור – מרנן ה"חזון איש", ה"בית ישראל" מגור ומרן הרה"ק מבעלזא זצוק"ל – קבע את משכנו בכפר עט"ה כממלא מקומו של רבי בנימין מנדלזון זצ"ל.
בכפר עט"ה ייסד את קהילת מאקאווא, הקים את ישיבת "נחלת משה" וכולל אברכים, ועמד בראשם תוך מסירת שיעורים יומיים והרבצת תורה מופלגת.
ביום שבת קודש, כ' בחשוון ה'תשמ"ג, נסתלק לבית עולמו, כשהוא מותיר אחריו ברכה: אלפי גליונות וכתבי יד בכל מקצועות התורה