תשרי כ' תשרי - יום פטירת הפלא יועץ (1 צופה)

[גרינפלד]

רבי אליעזר פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח) היה פוסק ומקובל. שימש רב הקהילה הספרדית של סיליסטרה שבבולגריה. נודע בספר המוסר שחיבר, "פלא יועץ". ידוע כי עמד תקופה גם בראש הקהילה הספרדית בבירת ולאכיה, בוקרשט, בזמנים שהוקם בה בשנת 1819 בית הכנסת הגדול קהל גראנדה. ספרו "פלא יועץ" בנוי מפרקים קצרים לפי סדר האלפבית, שכל אחד נסוב על נושא שונה. ב-1824 הודפס בסלוניקי ספרו "אלף המגן", וב-1860 הופיעו בבלגרד ספריו "אורח חיים" ו"בית תפילה".

רבי אליעזר פאפו – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[גרינפלד]

חכם אליעזר פאפו, המכונה ה'פלא יועץ', נולד בסרייבו שבבוסניה, לאימו לאביו חכם יצחק, בשנת תקמ"ו. חכם אליעזר פאפו התחנך אצל רבותיו - חכם אליהו חיון וחכם משה דנון. כבר בילדותו נודע בשקדנותו הרבה על התורה, נהג בפרשות ובטהרה, ועסק גם בגמילות חסדים.
בשנת תק"ף החל לכהן כרב ואב בית דין בקהילת סיליסטרה (בולגריה), ולהקדיש את רוב זמנו. כראש הקהילה הנהיג קופת גמילות חסדים עבור אנשי הקהילה, פעל להשכנת שלום בין איש לאשתו, לגישור בין אדם לחברו, ולצמצום מהחלוקות בין תלמידי החכמים.
מתוך אהבת ישראל, חכם אליעזר פאפו, נהג להתפלל בכל יום 'יהי רצון מלפניך ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו, שתרחם על כל איש ואישה, קטן וגדול, מעמך ישראל'.
חכם אליעזר פאפו כתב את ספריו בענווה רבה, ולא ביקש הכמות על ספריו, רק התייעץ עם אשתו על ענייני המוסר שבספריו. ספרו 'חודש האביב' הוא ספר חידושים על התלמוד, 'יעלזו חסידים' נכתב על ספר חסידים ו'דן אנוכי' על המדרש. ב'אורות אלים', חכם אליעזר פאפו ליקט מנהגים והלכות ממסכתות התלמוד ומספר הזוהר, 'חסד לאלפים' הוא ספר הלכות המשלב דברי מוסר לפי 'פלא יועץ' הוא ספר מוסר המסודר סדר האלפבית. 'פלא יועץ' הוא הספר המפורסם ביותר של חכם אליעזר פאפו. ב'בית תפילה' אוסף תפילות על עניינים מגוונים, שכתב חכם אליעזר פאפו עצמו וכדי לזכות את הרבים. שני ספרי שאלות ותשובות שלו התפרסמו: שו"ת 'פלא יועץ' ו'דן ידין'. בנוסף כתב את הספר 'אלף המגן' המאגד פירושים למקרא.
בשנת תקע"ט הגיע לבוקרשט (כיום רומניה) ושימש כרב הקהילה הספרדית בעיר. כעבור זמן קצר חזר לשמש בסיליסטרה.
תלמידו הוא הרב יהודה אלקלעי, שנודע כאחד ממבשרי הציונות. הרב אלקלעי על יהודי מקהילתו של חכם פאפו שנידון למוות בידי השלטונות. הקהילה לא רצתה לשלם את הכסף הגדול שנדרש לפדותו. חכם פאפו: ציווה למכור את כל ספרי התורה וכלי הקודש ובכסף לפדות את הנידון למוות, כי התורה ניתנה לישראל, ואם אין ישראל אין תורה. כך העמיד את הערבות מעל לכל.
חכם אליעזר פאפו רצה מאד לעלות לארץ ישראל, אך בשנת תקפ"ז חלה. בעקבות מחלה זו הוסיפו לו את השם יחזקאל. ביום כ' תשרי תקפ"ח, והוא בן 42 שנה, נלקח לבית עולמו ונקבר בסיליסטרה.​

 

[גרינפלד]

משבח המתיקות, ובפרט בדורות הללו, התקבלו מרות.

מה מתוק מדבש, מי שלשונו תדבר - דברים רכים וחכו ממתקים. איש - רוח המקום ורוח הבריות נוחה הימנו, ודבריו נשמעים, ומרבה שלום עם כל אדם, ועם אשתו ואנשי ביתו, כי 'מענה רך משיב חמה'. ובפרט בדורות הללו - הם מקבלים מרות, והרגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו, והלוואי שישמעו לקול מלחשים, בנועם שיח וחיבה יתרה, וכמו שפרשו על הפסוק 'הוכח לחכם ויאהבך' - שיאמר לו אתה חכם וכו', ולא נאה לך דבר כזה. בדרך זה יתנהג הרב עם אנשי העיר, ואיש את רעהו, ואב לבנים, והבעל עם אשתו, ואף אם עושים לו דברים קשים ומדברים קשות - הוא יענה בשפה רפה, ובמתק שפתים, ובפנים שוחקות, ובזה יתן למכהו לחי - ישבע בחרפה, ויעשה את שלו, וכתיב 'ולשון. רכה תשבר גרם', וזה בכלל גדול - סם החיים, טוב לשמים וטוב לבריות, טוב לעולם הזה וטוב לעולם הבא, אשרי אנוש יעשה זאת כי הוא כלי מחזיק ברכה ושלום.​

חכם אליעזר פאפו, פלא יועץ, אות מ', מתיקות, עמ' רי"א, ירושלים, הוצאת כרם שלמה, תשכ"ג​

 

[גרינפלד]

מלמד אהבת הגר בכל הנודד ממקומו, ואין לעשות שום חילוק.
אהבת הגרים הוא לעזור ולעזור לאיש הנודד ממקומו, והוא גר בארץ נוכרייה, ולאו דווקא גר צדק... על מי שהוא גר בארץ נוכרייה, בלי רע ואח, ואין לו מכיר, ורוחו נמוך, ולבו נשבר ונדכה - ראוי לרחם עליו, ולבו, ולהיות עימו - אוהב ורע, ולעוזרו ולתומכו, בכל הבא בידו, ובזה קיים מצוה רבה זו. וביותר יגדל המצווה הזאת על אשכנזי ההולך בין הספרדים או ספרדי בין האשכנזים וכדומה, גם לשון אין להם, אשר לא ישמעו איש שפת רעהו, הם מתדכאים הרבה, שאין יכולים להגיד צערם, ולהראות ערכם... בין ספרדי לאשכנזי. או שאר לשונות, חלילה לעשות שום חילוק, אדרבה, יגדל החיוב לרחם ולעזור, למי שהוא מלשון אחר, מטעם מצוות אהבת הגר.​

חכם אליעזר פאפו, פלא יועץ, אות ג', גר, עמ' נ"ג, ירושלים, הוצאת כרם שלמה, תשכ"ג​

 

[גרינפלד]

מלמד להרבות מתנותיו לכל אדם, שבזה מרבה שלום.
'מתן אדם, ירחיב לו' - כי ירחיב ה' את גבולו, מה טוב שירבה מתנותיו, ולא זו לעניים ותלמידי חכמים, שלצדקה תחשב לו - אלא לכל אדם, יפתח ידו, כפעם בפעם, במתנה הראויה, לפי מה שהוא אדם, וכברכת ה' אשר נתן לו. ובזה, יהיה מרבה שלום ואהבה ואחווה, וקונה שם טוב לעצמו, וגופו מכובד על הבריות, ולמצווה רבה תחשב לו. ולא זו לישראל - אלא אף לאומות העולם, יפתח ידו, כמאמר שלמה המלך, עליו השלום - 'שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו'. ... טוב לגבר, אשר חננו ה' ממון, שיהיה ותרן בממונו, ובלבד שלא יפזר יותר מדי, אלא יכלכל דבריו במשפט, באופן ש'תהיה תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם.'​

חכם אליעזר פאפו, פלא יועץ, אות מ', מתן, עמ' ר"ו, ירושלים, הוצאת כרם שלמה, תשכ"ג​

 

[גרינפלד]

שאם נוהג מנהג חסידות, לא יתראה בפני רבים.
אין ראוי לשנות את המקום, וגדול כוח המנהג, עד שאמרו 'מנהג מבטל הלכה'. והן אמת שיש מנהגים רעים - שראוי לבטלם, אבל צריך פלס ומאזני משפט, שאם יש בו סרך איסור, ואין להם על מה שיסמוכו, בוודאי ראוי לבטל המנהג בחוזק יד... ואם הוא ירא שמים, ורוצה לצאת ידי כל הדעות, או לנהוג שום מנהג של חסידות. על פי האר"י ז"ל, אתהלך בתום לבבו, בקרבת ביתו, ולא יתראה בפני רבים, אם לא הוא מפורסם בחסידות, וכל העם עונים אחריו מקודש, ולא יהא מוחה באחרים שאין עושים כן.​

חכם אליעזר פאפו, פלא יועץ, אות מ', מנהג, עמ' קצ"ט, ירושלים, הוצאת כרם שלמה, תשכ"ג​

 

[גרינפלד]

מפרש 'אלה תולדות נוח', שכיבוד ההורים בהתנהגות הבנים.
'אלה תולדות' - רצונו לומר הבנים, החיוב מוטל עליהם. 'נח' - נוח לכבד אביהם ואימם, ולעשות להם נחת רוח בעולם הזה ובעולם הבא. ואיך אפשר לכבדם בעולם הבא? 'איש צדיק תמים היה בדורותיו' - שאומרים עליו: אשרי, שזה ילד.​

חכם אליעזר פאפו, דן ידין ואלף המגן, פרשת נח, עמ' י"א, הוצאת סוכת דוד, ירושלים, תשל"ח​

 

[גרינפלד]

בפלא יועץ לרבנו אליעזר פאפו זצוק"ל בערך סוכה מביא מהזוהר הק': מי שנותן צדקה לעניים ומשמח את ליבם בערב החג זוכה לברכה אישית מהאושפיזין הקדושים.​

 

[גרינפלד]

סגולה נפלאה אומר הגה“ק רבי אליעזר פאפו זצ“ל בספרו פלא יועץ (ערך תהלים), וזה לשונו: ”ויש קבלה מאנשי שם הקדושים שמי שיש לו איזה דחק השעה או צער, או שהוא מהלך בדרך או עובר בים או בנהרות, יקרא כל התהלים בכל יום בלי הפסק בכוונה והכנעה, ויראה נפלאות, וזה בדוק ומנסה“ עכ“ל.

ומוסיף (שם) ה‘פלא יועץ‘: ”ומה גם אם קורים אותם ברבים שיתעלו, המה יעלו לרצון יותר מהעוסק בנגעים ואהלות ביחיד. וכתבו שהרגיל בספר תהלים דוחה כל מיני פורענות ופגעים רעים, מעליו ומעל בני ביתו ומעל משפחתו ומעל כל בני דורו, ומגלגל עליהם כל מיני שפע ברכות וטובות והצלחות“ עכ“ד.​

 

[גרינפלד]

פלא יועץ ערך דיבור:
אי לזאת אמינא ביא, ביא, אוי לנו מיום הדין שכל כך גבר אויב יצר שיש לאדם לדבר ולשמע דברי חידושים, ומה יתרון לבעל הלשון מה יתן לו מה יוסיף. ובוא וראה כמה גבר אויב עד שכאשר ישבו אחים יחדו ואין להם חידוש לדבר זה החילם לדבר הקור של היום טוב, החום של היום טוב, הגשם טוב, השלג טוב, וכדומה מהדברים הידועים לכל, לפי שיצרם מקשקש בקרבם וחרפה היא להם לישב בשתיקה, וצריך להתחיל בדברים עד שימשכו הדברים מדבר לדבר ומעניין לעינין. ואפילו מי שאין לו יצר לדבר מבקש מה לדבר כדי שלא יאמרו לו למה אתה שותק, והוא סכלות כי יכול להפטיר עצמו ולומר אין לי מה לדבר ואין כל חדש.​

 

[גרינפלד]

בספר פלא יועץ לגאון הקדוש רבי אליעזר פאפו זצ"ל (ערך חשדא) מובא: "כמו שיש אסור על האדם להיות חושד בכשרים, כן יש אסור להביא עצמו לידי חשדא, כי עובר על "ולפני עור לא תתן מכשל" (ויקרא יט יד).​