ביאר השפתי חיים (מועדים ח"ב ע' רנ"ט) בזה כי המצוה הראשונה שקבלו ישראל היה מצות קידוש החודש, וכפי שביאר רש"י בתחילת פרושו לתורה, וההסבר בזה דאיתא במדרש שמות רבה (פר' ט"ו ב) ד"א החדש הזה לכם, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולם אימתי אתה עושה את המועדות, שכן כתיב (דניאל פ"ד פי"ד) בגזירת עירין פתגמא, אמר להם אני ואתם מסכים על מה שישראל גומרין ומעברין את השנה שנא' (תהלי' נז) אקרא לאלוקים עליון לאל גומר עלי, וכן הוא אומר (ויקרא פכ"ג פ"ד) אלה מועדי ה' מקראי קודש וגו' אתם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל לשעבר היה בידי שנאמר (תהלים קד) עשה ירח למועדים אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם ברשותכם אם אמרתם הן הן אם אמרתם לאו לאו מ"מ יהא החדש הזה לכם, ולא עוד אלא אם בקשתם לעבר את השנה הריני משלים עמכם לכך כתיב החדש הזה לכם.
וכפי שהאריך בזה רבי יצחק איזיק חבר (שיח יצחק דרוש לפר' בשלח), וביאר דלכך כתיב החודש הזה 'לכם' דהיינו שהחודש נעשה שלכם במצוה זו.
ובזה ימצא שע"י עם ישראל משתנה טבע הבריאה, וכדאיתא בירושלמי (כתובות פ"א ה"ב) אמר רבי אבין אאקרא לאלוקים עליון לקל גומר עלי, בת שלש שנים ויום אחד ונמלכין בי"ד לעוברו, הבתולין חוזרין ואם לאו אין הבתולין חוזרין, ע"ש.
וכמו שכתב הנפש החיים (ש"א פ"ט) וזהו לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. ר"ל כמו בסוסי פרעה שהיה היפך מנהגו של עולם שהרוכב מנהיג לסוס. ובפרעה וחילו הסוס הנהיג את רוכבו כמשרז"ל. כן דמיתיך והמשלתיך רעיתי על זה האופן ממש, שאף שאני רוכב ערבות, על כל זאת כביכול את מנהיג אותי ע"י מעשיך, שענין התחברותי כביכול להעולמות הוא רק כפי ענין התעוררות מעשיך לאן נוטים. וזש"ה רוכב שמים בעזרך. וכן משרז"ל העבודה צורך גבוה. ויסוד הדברים מבוארים על בדברי החתם סופר (שו"ת, או"ח, ח"א סי' י"ד)
והיינו דבתשרי נברא העולם, אך בניסן נברא העולם באופן חדש שבו ישראל הם המנהיגים של העולם, ועל כן היתה התורה צריכה להתחיל בבריאת העולם שבא ישראל הם המנהיגים ל הבריאה וזו הקושיא של ר' יצחק.
אולם לא רק החודשים נקבעים על פי הסנהדרין שבישראל, אלא כל הנהגת העולם תלויה במעשים של עם ישראל, שכשהם עולים בתורה ובמצוות, מעלים את העולם עמם, וכשהם חלילה יורדים מורידים את העולם עמם.
