אימתי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
655
תודות
2,388
נקודות
246
יש היום גישה כזאת...
דווקא היא נראית מכובדות כזאת
נקרא לזה אפי' אנשים בעלי תרבות יותר , עם טאקט
שהם רואים מה משהו לא טוב
וכמובן משהו שיהיה תועלת אם יתערבו
[ על מקרים אחרים , ואולי זה רוב המקרים לא נכון להתערב ]
ואז האדם אומר
-- לא באתי לתקן את כל העולם שיעשו מה שהם רוצים
אשמח לשמוע את חוות דעת חוו''ר הפורום
מאיפה זה מגיע ?
זה מבורך ?
חיובי?
 
האמרה מובאת בשם הדברי חיים מצאנז הובא במקור חיים, מיכלזון, בשם הדברי חיים זי"ע מצ"ב:
 

קבצים מצורפים

  • 1785167263698.png
    1785167263698.png
    227.9 KB · צפיות: 12
מה ?
זה בדיוק או בערך
או שאולי לא הובנתי מספיק ....
האם זה בדיוק או בערך אינני יודע, האם הספר הזה הוא מוסמך ג"כ אינני יודע, זה שמה שמצאתי פעם בענין זה מקווה שעזרתי לך, יש הטוענים שזה הגי מר' ישראל או מהח"ח אבל לא מצאתי מקור לזה.
 
בכל אופן כנראה שזה משהו קצת צדדי ...
שם הוא קיבל ענווה מסוימת שהוא בעיקר צריך לתקן את עצמו
אבל האם יהודי יש לו תפקיד לתקן את העולם כן או לא
מה השורש של המשפט הזה ששמועים אותו לא פעם ....
 
הנקודה היא שהוא משתנה מאדם לאדם.
עם זאת המשמעות אליה כנראה אתה מתכוון, שהיא הסרת אחריות ממה שעושה הסביבה, זה בדרך כלל נובע מערכי המערב, אשר ה'דמוקרטיה' על ראש שמחתם. אבל יהודי אחד מערכי הבסיס שלו כיהודי זה ה'ערבות' וממילא זה אמור להיות מאוד אכפת לכל אחד מסביבתו, ועליו לפעול כפי איך שהתורה מורה לפעול בכל מצב, אבל הלב שלו בהחלט צריך להיות מחובר, ולא חלילה להתנתק רגשית מהמצב של העולם או העם.​
 
האמרה מובאת בשם הדברי חיים מצאנז הובא במקור חיים, מיכלזון, בשם הדברי חיים זי"ע מצ"ב:
איך שלי זכור, אמרה זו ישנה בשם כמה צדיקים,
אבל הסיום שלה הוא בערך כך, שראיתי שצריך לתקן תחילה לא את כל העולם, העיר, השכונה והמשפחה אלא את עצמי, ומזה אחר כך מתחיל המעגל מחדש, שכשעבדתי על עצמי זה השפיע על המשפחה, השכונה, העיר ועל כל העולם...
 
ואז האדם אומר
-- לא באתי לתקן את כל העולם שיעשו מה שהם רוצים
יש חילוק בין 'לא באתי לתקן את כל העולם' ל'שיעשו מה שהם רוצים', הסיומת נראה לי פחות נשמעת.
ובחלקו הראשון של המשפט נראה לי שבדרך כלל מתכוונים לומר שגם אני מלא בעיות כרימון, ומה לי לרוץ לתקן אחרים.
 
הנקודה היא שהוא משתנה מאדם לאדם.
עם זאת המשמעות אליה כנראה אתה מתכוון, שהיא הסרת אחריות ממה שעושה הסביבה, זה בדרך כלל נובע מערכי המערב, אשר ה'דמוקרטיה' על ראש שמחתם. אבל יהודי אחד מערכי הבסיס שלו כיהודי זה ה'ערבות' וממילא זה אמור להיות מאוד אכפת לכל אחד מסביבתו, ועליו לפעול כפי איך שהתורה מורה לפעול בכל מצב, אבל הלב שלו בהחלט צריך להיות מחובר, ולא חלילה להתנתק רגשית מהמצב של העולם או העם.​
מסכים לגמרי
אבל אכן יש גם צד שני למטבע
שהאדם שהוא מלא חסרונות כרימון
לא בריא לו ולא נכון לו לבקר אחרים
קשוט עצמך וכו'
הצד הזה מעניין ולא מספיק ברור לי ....

ואת זה קיבלתי בפרטי ...
אתה צודק בעצם שיהודי יש לו יעוד
והיעוד הוא לתקן את עולמו של הקב"ה.
אבל מי שדוחף את אפו יותר מדאי, לא רק שלא תיקן אלא גם אפו נשבר.

חמוד !
 
ואת זה קיבלתי בפרטי ...
אתה צודק בעצם שיהודי יש לו יעוד
והיעוד הוא לתקן את עולמו של הקב"ה.
אבל מי שדוחף את אפו יותר מדאי, לא רק שלא תיקן אלא גם אפו נשבר.
אכן.
אבל זה כבר נידון של 'איך' עושים את זה, וזה נידון נכון שראוי לפתוח עליו אשכול בפנ"ע, מפני חשיבותו.
אך אין זה מהווה סתירה שכאשר אנחנו עוסקים בהנחת יסוד הרעיונית של הנושא, ודאי שהבסיס אמור להיות שליהודי צריכה להיות אכפתיות מהסביבה.

והאמת... שגם הטענה הנובעת נובעת ביסודה דווקא מאכפתיות מהזולת, ואדם שבאמת טובת השני עומדת לנגדו גם לא דוחף את האף במקומות שזה לא נכון, וכשם שמצוה וכו' [הרעיון של 'כשם שמצוה וכו' זה לא רק יאוש כי אין מה לעשות, זה גם הנהגה נכונה לטובת השני ולטובת קיום הרעיון, מכמה וכמה סיבות].​
 
קודם כל, כל אחד צריך לתקן את עצמו וע"י שיתקן את עצמו זה יתקן את העולם (כמ"ש שהאדם הוא עולם קטן).
ובכלל אנו בעולם התיקון.

ולכל אחד יש חיוב של ערבות, כמובן בלי לחפור ובלי לעצבן, אלא בדרך חכמה וכמ"ש מים שקטים חודרים עמוק.
וכמובן להתפלל שנזכה כולנו לתקן את עצמנו.
 
יש היום גישה כזאת...
דווקא היא נראית מכובדות כזאת
נקרא לזה אפי' אנשים בעלי תרבות יותר , עם טאקט
שהם רואים מה משהו לא טוב
וכמובן משהו שיהיה תועלת אם יתערבו
[ על מקרים אחרים , ואולי זה רוב המקרים לא נכון להתערב ]
ואז האדם אומר
-- לא באתי לתקן את כל העולם שיעשו מה שהם רוצים
אשמח לשמוע את חוות דעת חוו''ר הפורום
מאיפה זה מגיע ?
זה מבורך ?
חיובי?
ז"ל הר' יונה (שע"ת ג יט) : ודע כי נתחייב הנברא להיות ציר נאמן ועבד משכיל בכל מלאכת עבודת אדוניו. והפועל הנאמן יהיה מהיר במלאכתו וישגיח על מלאכת הפועלים חבריו. ועיניו על דרכיהם לראות אם באמונה הם עושים ויזהירם ויודיעם את המעשה אשר יעשון. כי חפצו ורצונו אשר תעשה מלאכת אדוניו בלא רמיה על כן יחזיק ידי עושי המלאכה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה בספרי ארור אשר לא יקים. אדם שלמד ושנה ולימד לאחרים וקיים את התורה ויש בידו כח להחזיק ידי העוסק בתורה ובמצות ולא החזיק הרי הוא בכלל ארור אשר לא יקים. עכ"ל.
ומ"מ ברור שצריך לקיים בעצמו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים ואחז"ל משה זכה וזיכה את הרבים וידוע משל הגר"א עם הכוסות וכו'.
ובלי זה מזיק מאד לעבודת השם שלו ואכמ"ל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון