לא טוב היות האדם לבדו. (1 צופה)

[אחד יחיד]

בהחלט.
כמו שאמרתי-

אבל בחור לא צריך לחשוב על זה.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא קשור אם צריך לחשוב או לא - פשוט מרגישים את זה.

 

[רבי]

אבל בחור לא צריך לחשוב על זה.

לחץ כדי לכווץ...

כלומר.

אם בחור יש לו כאלה בעיות.

נאמר לו בפה מלא "אל תחשוב על זה".

זה לא פיתרון בלשון המעטה.
זה בריחה, שתוצאותיה מי ישורנה.

 

[בד קודש]

זה לא קשור אם צריך לחשוב או לא - פשוט מרגישים את זה.

לחץ כדי לכווץ...

כלומר.

אם בחור יש לו כאלה בעיות.

נאמר לו בפה מלא "אל תחשוב על זה".

זה לא פיתרון בלשון המעטה.
זה בריחה, שתוצאותיה מי ישורנה.

לחץ כדי לכווץ...

בחור שחושב על זה, אינו צריך להדחיק את זה.
אבל זה אינו מצב רוחני גבוה.
בחור שחושב על זה, זה סימן על מצב רוחניותו ובמה הוא מתעסק.

 

[רבי]

אבל זה אינו מצב רוחני גבוה.

לחץ כדי לכווץ...

אף אחד לא שאל על מה מצבו הרוחני.

אלא איך ממגרים את התופעה הנוראה?

 

[בד קודש]

אף אחד לא שאל על מה מצבו הרוחני.

אלא איך ממגרים את התופעה הנוראה?

לחץ כדי לכווץ...

איך ממגרים?
איך שאתה ממגר תופעות של קדושה בישיבות.
פשוט לשמור על הבנים והתלמידים.
וכמובן להתפלל.

איני מכיר דרך אחרת.

 

[וידעת היום]

יש גבול למה שאדם מסוגל לדמיין ולכן מי שמדבר נראה שהוא מכוון מהדמיון, והדמיון מכוון מיצרים אבל צריך שיידע שגם אם לא התחתן עצם זה שאומרים לו שכך בנויים החיים התקינים (על כן יעזוב איש את אביו וכו' ) ידע שכשיטעם יבין ויהיה לו חיבור לדבר (כמו בחור בישיבה קטנה שמדמיין את חייו בישיב"ג ובכלל אין לו השגה בעניין).
ומן הנראה להקדים שיש בחיבור זה כמה רבדים עמוקים יש משיכה טבעית שזה נקרא תאווה שהיא לא מגיעה ממחשבה אלא היא תוצאה של יצרים,
משא"כ אהבה מבוססת על זה שקיבלתי יותר ממה שאני אמור לקבל וממילא אני אוהב את האדם שנתן לי, וככל שהאדם הנ"ל יותר חשוב ממילא אני יותר יעריך את זה שנתן לי משהו ק"ו שהסכים לחיות את חייו כולם בשותפות איתי, שאז מגיעים לאהבה, וניתן אף לומר שללא ענווה לא ניתן להגיע לאהבה מכיון שהגאוותן אינו מעריך את מה שנותנים לו כלל.
ויש גם את החיבור הרוחני שעצם האשה היא חלק בלתי נפרד מנפשו.

 

[רבי]

יש גבול למה שאדם מסוגל לדמיין ולכן מי שמדבר נראה שהוא מכוון מהדמיון, והדמיון מכוון מיצרים אבל צריך שיידע שגם אם לא התחתן עצם זה שאומרים לו שכך בנויים החיים התקינים (על כן יעזוב איש את אביו וכו' ) ידע שכשיטעם יבין ויהיה לו חיבור לדבר (כמו בחור בישיבה קטנה שמדמיין את חייו בישיב"ג ובכלל אין לו השגה בעניין).
ומן הנראה להקדים שיש בחיבור זה כמה רבדים עמוקים יש משיכה טבעית שזה נקרא תאווה שהיא לא מגיעה ממחשבה אלא היא תוצאה של יצרים,
משא"כ אהבה מבוססת על זה שקיבלתי יותר ממה שאני אמור לקבל וממילא אני אוהב את האדם שנתן לי, וככל שהאדם הנ"ל יותר חשוב ממילא אני יותר יעריך את זה שנתן לי משהו ק"ו שהסכים לחיות את חייו כולם בשותפות איתי, שאז מגיעים לאהבה, וניתן אף לומר שללא ענווה לא ניתן להגיע לאהבה מכיון שהגאוותן אינו מעריך את מה שנותנים לו כלל.
ויש גם את החיבור הרוחני שעצם האשה היא חלק בלתי נפרד מנפשו.

לחץ כדי לכווץ...

ושלושת השלבים הם השלבים הנורמלים בחיים.

וככל שאדם גודל כך גדלה אהבתו האמיתית. וכפי שכותב הרש"ר הירש על הפסוק "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ, וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ".
שככל שהוסיפה להיות אשתו גדלה אהבתו. כי באמת בהתחלה הוא לא מסין בכלל מה זה חיי נישואין.

 

[וידעת היום]

ידוע שיש 3 חלקים בכל קשר אנושי מבוסס ע"פ הרמב"ם



1. עונג

2. תועלת

3. טוב



עונג = הנאה שטחית יום יומית

תועלת = מטרה משותפת כגון חברותא שאיתו אני לומד את ההספק שלי

טוב = אדם שאני מעריך כגון רב או ת"ח





כשמיישמים את המודל של שלושת השלבים על מערכת יחסים ועל מה שאדם מחפש באשה, ניתן לראות היררכיה שבונה קשר יציב ועמוק:



1. שלב העונג (ההנאה והמשיכה)

בשלב זה, החיפוש מתמקד בחוויה המיידית ובנעימות של הקשר.

מה מחפשים: משיכה חיצונית, חן, שמחת חיים, ושיח קליל ומהנה.

התפקיד בקשר: זהו ה"דבק" הראשוני שיוצר עניין ורצון לשהות יחד. עם זאת, כפי שמציין המודל, אם הקשר מבוסס רק על הנאה, הוא עלול להתערער כשמופיעים קשיים או כששגרת החיים הופכת למורכבת יותר.





2. שלב התועלת (שותפות לחיים)

בשלב זה, החיפוש הופך למעשי יותר. האדם מחפש "שותפה לדרך" שניתן לבנות איתה חיים תקינים ומצליחים.

מה מחפשים: אחריות, יכולת ניהול בית, חוכמת חיים, יציבות כלכלית או עזרה הדדית בגידול הילדים ובמטלות היומיום.

התפקיד בקשר: זהו המרכיב שמאפשר לבנות "מפעל חיים" משותף. זו שותפות שבה כל צד תורם את חלקו כדי שהחיים של שניהם יהיו נוחים וקלים יותר.



3. שלב הטוב (חיבור ערכי ומהותי)

זהו השלב העליון והחשוב ביותר במודל, שבו החיפוש הוא אחר המהות הפנימית של האישה.

מה מחפשים: מידות טובות, ערכים משותפים, יושר, עומק רוחני והערכה לאופי שלה כשלעצמו – ללא קשר ליופי או לתועלת מעשית.

התפקיד בקשר: זהו הבסיס לידידות אמת. בדרגה זו, הקשר הופך ליציב באופן מוחלט, כי האדם אוהב את "הטוב" שבבת זוגו. קשר כזה מחזיק מעמד גם בזמנים קשים, כי ההערכה ההדדית למידות ולערכים אינה משתנה עם השנים.

סיכום המבנה:

קשר שלם ואידיאלי משלב את שלושתם: יש בו הנאה ושמחה מהיחד, יש בו תועלת ושותפות יעילה בבניית הבית, אך הלב והמרכז שלו הוא הטוב המשותף – החיבור בין שתי נפשות שמעריכות זו את זו בשל המהות והערכים שלהן.

ניתן להוסיף שחיי האדם מתחלקים ל3 חלקים אלו

עד גיל 30 מחפש עונג (הנאות)

מגיל 30 עד 50 מחפש תועלת (קריירה)

מגיל 50 ומעלה מחפש טוב (ערכים, אידיאלים)

אמנם אנו מחונכים לחשוב כבר בתחילת החיים על מטרתם הסופית (טוב) וכך גם נוהגים בעניין הנישואין.

 

[וידעת היום]

למי שמתעניין בנושא צ"ל שעוסק בו...

טבלת נושאי שיחה לפגישות

 

[מייקל נחצ'ה]

אם זה לא היה רצון ה', לא היתה משיכה טבעית.
ופשוט.

לחץ כדי לכווץ...

אם זה לא היה רצון ה' היינו צריכים להילחם במשיכה הטבעית,
ופשוט.

 

[אחד יחיד]

אם זה לא היה רצון ה' היינו צריכים להילחם במשיכה הטבעית,
ופשוט.

לחץ כדי לכווץ...

לא נכון.

 

[רבי]

אם זה לא היה רצון ה' היינו צריכים להילחם במשיכה הטבעית,
ופשוט.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי.

 

[רבי]

ידוע שיש 3 חלקים בכל קשר אנושי מבוסס ע"פ הרמב"ם



1. עונג

2. תועלת

3. טוב

לחץ כדי לכווץ...

בנוי על דברי הרמב"ם על המשנה "עשה לך רב וקנה לך חבר".
שיש כמה סוגי חברויות.

 

[אברך מעמיק]

בעצם הענין.
הבריאה כולה מחולקת לרובדים רובדים, זה על גבי זה, ותכלית הכל היא לאחד את כולם שיהיו מתואמים יחד.
וכך גם המשיכה נועדה לחבר את האידאל השכלי - נשמתי שבנישואין, לחיי הנפש של האדם, לאחד את הרוחני עם הגשמי.
ולכן נקראה המשיכה בלשון חז"ל (שבת קנב.) 'משים שלום בבית' כי היא מאפשרת לאדם להתחבר למערכת הנישואין מתוך חיבור מציאותי לצרכי נפש האדם.
אכן, כמו כל עניני העולם, עניני החול הגשמיים נהפכים לפעמים להיות בעלי משמעות עצמית ולא כמשרתים אידאל גבוה יותר,
ועיקר עבודת האדם לתאם את המשיכה הטבעית אל המקור התכליתי שלה, ובזה תושלם טובת ה' על האדם בנושאו אשה.
נמצא כי המשיכה הטבעית היא השלמה לטובת הנישואין וחלק מוחשי שנועד להשלמת מאמר ה' 'לא טוב היות האדם לבדו'.

 

[רבי]

רמב"ם בפירוש לאבות פ"א מ"ו:
@וידעת היום