כתב בספורנו (במדבר פכ"ב פכ"ח) ויפתח ה' את פי האתון נתן בה כח לדבר כענין ה' שפתי תפתח
ושמעתי מהגר"ש כהן (ר"י פורת יוסף בסיום מס' ערובין בכנס שנערך בבניני האומה ע"י ארגון דרשו) דפירש דכוונתו שכמו שהקב"ה היה נתן כח לאתון לדבר והפכה מחי למדבר כמו"כ בשביל שאדם יוכל לשבח את הקב"ה צריך לפתוח את פיו...
"והאיש משה עניו מאוד מכל האדם" (במדבר יב,יג). ראשי-התיבות 'אדם' הם אברהם דוד משה. שלושתם הצטיינו במידת הענווה: אברהם אבינו אמר "ואנוכי עפר ואפר"; דוד אמר "ואנוכי תולעת ולא איש"; הרחיק לכת בענוותנותו משה שאמר "ונחנו מה".
(השל"ה)
שמבואר בגמ' סוטה לה. מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות שנאמר זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי אמר לו הקב"ה ד"ת שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו ,אתה קורא אותן זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו דכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש וגו' ואיהו אתייה בעגלתא...
אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם (יח, ד).
ואומרו ללכת בהם יכוין לומר לדרכנו כמין חומר, כי כאשר יהיה האדם טהור וקדוש מהתיעוב יוליד בטבעו לקיים המצות תמיד, על דרך אומרו (שם קיט) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך ודרז"ל (ויק"ר פל"ה) שרגליו של...
וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וגו' וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ (ויקרא יג, ג)
יש לדקדק בכפל הלשון, אחרי שנאמר בתחילת הפסוק 'וראה הכהן', מדוע נאמר שוב 'וראהו הכהן'. ומדוע תחילה נאמר 'וראה', ובסוף נאמר 'וראהו'?
פשט נפלא כותב ה'משך חכמה', על פי דברי רש"י להלן (פסוק יד) שחתן...
זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן (יד, ב).
ובדרך רמז תרמוז הפרשה על גלות ישראל, על דרך אומרם בספר הזוהר (ח"ג רלב:) כי אומות העולם לישראל הם בחינת הצרעת, וישלטו בהם לצד הטעם עצמו שיסובב הצרעת [כי הצרעת באה בעוון לשון הרע, וכמו שהביא רבינו לעיל (פסוק ב), ובסיבת חטא זה שולטים האומות שהם...
כך פותח הטור את חלק אבן העזר.
ורבים ראו כן תמהו, מה לספר הלכות מובהק עם דברי מוסר?
מסביר רבנו הב"ח, שכל מוסד החתונה הוא בגלל ציווי השם.
ברצוני להעלות נקודה כואבת, ואשתדל להתנסח בזהירות.
האם זה רק בגלל רצון ה'?
זה לא יכול להיות בגלל משיכה טבעית.
או שזה לא סותר אחד את השני,
לאמר, רצון ה' הוא...
וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ וגו' (ל"ז, ט').
שח הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל: שמעתי מהראש ישיבה הג"ר אברהם יפה'ן זצ"ל מנובהרדוק: היה בחור נער וסכל, הסתובב נע ונד, וכולם ריחמו עליו מה יהא בסופו, ומה היה בסופו. היה לו כמה קופיקעס ומילא טופס הגרלה וזכה, הוא ניחש נכונה שלש המספרים...
בגמ' יבמות סא: מבואר שזה איסור לישב לבד, וראיתי במתיבתא שהביא שיש דעות שזה איסור דאורייתא
וצ''ב מהיכן רואים בלשון התורה שיש בזה איסור, אולי אינו רק עצה טובה או דבר נכון?
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה (ב כ)
במדרש רבה פרשה י"ז סי' ד' אמר לו הקב"ה ואתה מה שמך, אמר לו אני נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה. וקשה הרי גם כל הבהמות והחיות נבראו מן האדמה, אם כן גם הם יקראו אדם, ומדוע נתייחד האדם בשם זה.
ותירץ מהרי"ט בדרשותיו...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים (ב ז)
במדרש רבה פרשה י"ד סי' ג' "וייצר שתי יצירות, יצירה מן התחתונים ויצירה מן העליונים, רבי יהושע בר נחמיה בשם רבי חנינא בר יצחק ורבנן בשם רבי אליעזר ברא בו ד' בריות מלמעלן וד' מלמטן, אוכל ושותה כבהמה ופרה ורבה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים (ב ז)
פירש רש"י "עשאו מן התחתונים ומן העליונים, גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים, לפי שביום ראשון נבראו שמים וארץ, בשני ברא רקיע לעליונים, בשלישי תראה היבשה לתחתונים, ברביעי ברא מאורות לעליונים, בחמישי ישרצו המים...
ע"ז ג. תוס' ד"ה כהנים: ותימה דהא אמר בעלמא דאין קברי עובדי כוכבים מטמאין באהל משום דכתיב אדם כי ימות באהל אתם קרוים אדם דכתיב (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרוים אדם ולא עובדי כוכבים קרויין אדם ואור"ת דיש לחלק בין אדם להאדם.
ותמוה, דלכאו' ק"ו הוא, דאם סתם אדם זה לא כולל עכו"ם כ"ש...
מסופר כי הסבא מסלבודקא טרם שהיה אומר סברא היה מסובב פניו כנגד המראה ומסדר את הצ'ופ דיליה, ורק אז יכל להגיד הסברא. מביני עומק השיטה טוענים כי זהו החלק הסימלי והרדוד ביותר בשיטה, עיקרה הוא מהות האדם ויסודו. ויש להאריך ובעה"י תחת אשכול זה ידונו כבוד חו"ר הפורום שיחי' בשיטה מתנגדיה ועניינה.
יש לציין...
"איש או אשה... והתודו... והשיב את אשמו"
בפרשת נשא נאמר: "איש או אשה... והתודו... והשיב את אשמו", הפסוק פותח בלשון יחיד, ממשיך בלשון רבים, ומסיים שוב בלשון יחיד. ללמד אותנו אומר ר' משה חגיז שכל ישראל ערבים זה לזה!
"והתודו"- אדם חייב ביום כיפור להתוודות לא רק על עוונותיו שלו אלא גם על...