האדם

???

רשי בראשית על ויולד נח ותמוה שהרי אם בקומה שניה היה מקום לכל החיות, אז וודאי שבקומה ראשונה היה מקום ליותר מארבעה זוגות ואפי' אם יהיו שם 15 איש באופן הרגיל כלומר לפי המידות המצוייות היום ולפי תנאי המחיה היום, גודל התיבה היתה יותר מדירה 150 מ''ר אשמח לדעת את הגודל המדוייק? וגם אם תאמר שאין...

ניסיתי למצוא, כי שמעתי כמה יסודות מאוד מענינים ויפים, אבל ממש לא הבנתי איך שייך לקרוא ולהבין משהו, אבל אולי סתם נפלתי על מאמרים פחות קשורים. וסתם אשמח לרקע על תורת הנפש של רבי נחמן מברסלב, לפי איך שהבנתי יש יסודות מאוד יפים ללמוד שם.

בסוף פרשת בראשית נאמר "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום", ובהמשך לכך באה גזירת המבול. ואילו לאחר המבול נאמר "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו". לכאורה אותה מציאות עצמה, שרוע האדם נטוע ביצרו, משמשת תחילה טעם לעונש ואחר כך טעם להימנע ממנו. אפשר לחלק בין אדם שבחר...

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהקשה הגאון ר' יוסף צבי זק שליט''א שהקב''ה אמר ביום הששי על כל מה שהוא ברא שהנה הוא טוב, והאיך יתכן שאח''כ אמר הקב''ה לא טוב היות האדם לבדו, והלא בתחילה אמר על הכל שהוא טוב?

כתב רש''י ב,יח לא טוב היות וגו'. שלא יאמרו שתי רשויות הן, הקב"ה בעליונים יחיד ואין לו זוג, וזה בתחתונים ואין לו זוג, עכ''ל. ונמצא דבר נפלא שכל בריאת האשה הוא שתתחזק אמונת הייחוד בהשי''ת ולא יבואו לכפירה ח''ו, ולכאורה לא כהבנה הפשוטה שזה לטובת האדם אלא עיקר בריאתה כדי שלא יטעו ח''ו, אמנם כבר...

בפסוק "בראשית ברא א-לוקים את השמים ואת הארץ" לכא' צ"ת שהסדר היה צריך להיות "א-לוקים ברא בראשית את השמים ואת הארץ" ומעתה לאחר שהכתוב הוא בראשית ברא (אף אי היה הכרח מצד הפתיחה באות ב' סו"ס הדברים צריכים להסתדר בצורה מושלמת - במעשה א-לוקים עסקינן -) נראה לכא' כי בתחילה ברא א-לוקים את השמים ואת הארץ...

ובפועל?

באיזה מקרה מקווה טהור יטמא את האדם?

חודש טוב ומבורך ראיתי את המהרשא (כט.) בעניין מה המקור לחובת הלימוד של האדם עצמו: לפי רשי חובת האב ללמד את בנו "ולמדתם אותם את בניכם" וחובת האדם עצמו "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" המהרשל למד מייתור "ולמדתם" הר"ן למד "ולמדתם אותם את בניכם" אם אדם מחוייב ללמד את בנו אז ק"ו שחייב ללמוד בעצמו המהרשא...

כתב אור החיים הקדוש: בקנאו את קנאתי בתוכם. דקדק לומר קנאתי, גם אמר בתוכם, בא לתת כח המשיג בו השבת חמה, ואמר שהיתה באמצעות ג' דברים. הא' שקינא בכבודו ובעצמו וסכן בעצמו כאמור בדבריהם, והוא אומרו בקנאו בכינוי. ב' שהיתה הקנאה בשביל כבודי לבד לא לאמצעות שום דבר זולתו, וזו היא מצוה שלימה אשר יתרצה ה'...

כתב בספורנו (במדבר פכ"ב פכ"ח) ויפתח ה' את פי האתון נתן בה כח לדבר כענין ה' שפתי תפתח ושמעתי מהגר"ש כהן (ר"י פורת יוסף בסיום מס' ערובין בכנס שנערך בבניני האומה ע"י ארגון דרשו) דפירש דכוונתו שכמו שהקב"ה היה נתן כח לאתון לדבר והפכה מחי למדבר כמו"כ בשביל שאדם יוכל לשבח את הקב"ה צריך לפתוח את פיו...

"והאיש משה עניו מאוד מכל האדם" (במדבר יב,יג). ראשי-התיבות 'אדם' הם אברהם דוד משה. שלושתם הצטיינו במידת הענווה: אברהם אבינו אמר "ואנוכי עפר ואפר"; דוד אמר "ואנוכי תולעת ולא איש"; הרחיק לכת בענוותנותו משה שאמר "ונחנו מה". (השל"ה)

שמבואר בגמ' סוטה לה. מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות שנאמר זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי אמר לו הקב"ה ד"ת שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו ,אתה קורא אותן זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו דכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש וגו' ואיהו אתייה בעגלתא...

אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם (יח, ד). ואומרו ללכת בהם יכוין לומר לדרכנו כמין חומר, כי כאשר יהיה האדם טהור וקדוש מהתיעוב יוליד בטבעו לקיים המצות תמיד, על דרך אומרו (שם קיט) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך ודרז"ל (ויק"ר פל"ה) שרגליו של...

וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וגו' וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ (ויקרא יג, ג) יש לדקדק בכפל הלשון, אחרי שנאמר בתחילת הפסוק 'וראה הכהן', מדוע נאמר שוב 'וראהו הכהן'. ומדוע תחילה נאמר 'וראה', ובסוף נאמר 'וראהו'? פשט נפלא כותב ה'משך חכמה', על פי דברי רש"י להלן (פסוק יד) שחתן...

זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן (יד, ב). ובדרך רמז תרמוז הפרשה על גלות ישראל, על דרך אומרם בספר הזוהר (ח"ג רלב:) כי אומות העולם לישראל הם בחינת הצרעת, וישלטו בהם לצד הטעם עצמו שיסובב הצרעת [כי הצרעת באה בעוון לשון הרע, וכמו שהביא רבינו לעיל (פסוק ב), ובסיבת חטא זה שולטים האומות שהם...

אשמח מאד למידע, היכן נמצאים דברי הגר"א, שכתב שעיקר יעוד האדם בעולמו, הוא להתגבר על האיסור שהכי נמשך אליו.

ולא משום שפרחה בכולו. גמרא. (לחד צד, לחד מ"ד ולא להלכה).

עם מקורות, ומדוע ?