- הודעות
- 1,897
- תודות
- 5,459
- נקודות
- 355
בעוד כיום מקובל בכל תפוצות ישראל לכאורה שיום זה אין בו מנהגי אבילות ואף יש מרבים בו שמחה (ויש מקצינים) במקורות קדמונינו לכאורה נראה שאין הדבר פשוט כל כך.
ל' הגמ' בכתובות על כ''ד אלף תלמידי ר''ע וכולם מתו בין פסח לעצרת המשמעות הפשוטה שמתו כל ימי העומר ובכל הימים נהגו אבילות כמוש''כ הגאונים וכך יש מנהג רווח היום.
מקור המנהג להקל באבילות לאחר ל''ג יום הוא בדברי הראשונים בשם מדרש שמתו עד פרוס העצרת ודייקו ל' פרוס מפרושו לגבי מעשר בהמה כמדומה שהוא שבועיים.
אבל לכאורה ליישב ל' הגמ' עם ל' המדרש אפ' להציע שפרוס הכונה כאן כפשוטו סמוך לעצרת ולא כפרושו במשנה של מעשר בהמה וא''כ אין שום טעם להקל באבלות בל''ג בעומר וענין רשב''י ידוע שאין לו שום בסיס בספרות הפשט (חוץ מהחיי אדם שהזכיר המנהג להקל שרוח בזמנו כנראה בעקבות התפשטות החסידות שעשו מהיום הזה יום גדול מאוד) ויתירה מזו מצינו בפיוטי הקליר שיום י''ח אייר הוא יום תענית צדיקים על פטירת יהושע בן נון.
ל' הגמ' בכתובות על כ''ד אלף תלמידי ר''ע וכולם מתו בין פסח לעצרת המשמעות הפשוטה שמתו כל ימי העומר ובכל הימים נהגו אבילות כמוש''כ הגאונים וכך יש מנהג רווח היום.
מקור המנהג להקל באבילות לאחר ל''ג יום הוא בדברי הראשונים בשם מדרש שמתו עד פרוס העצרת ודייקו ל' פרוס מפרושו לגבי מעשר בהמה כמדומה שהוא שבועיים.
אבל לכאורה ליישב ל' הגמ' עם ל' המדרש אפ' להציע שפרוס הכונה כאן כפשוטו סמוך לעצרת ולא כפרושו במשנה של מעשר בהמה וא''כ אין שום טעם להקל באבלות בל''ג בעומר וענין רשב''י ידוע שאין לו שום בסיס בספרות הפשט (חוץ מהחיי אדם שהזכיר המנהג להקל שרוח בזמנו כנראה בעקבות התפשטות החסידות שעשו מהיום הזה יום גדול מאוד) ויתירה מזו מצינו בפיוטי הקליר שיום י''ח אייר הוא יום תענית צדיקים על פטירת יהושע בן נון.
נערך לאחרונה:
