• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

חיים אליהו

משתמש רשום
gemgem
הודעות
60
תודות
174
נקודות
30
הגאון מהר"א בכ"ר שמואל מיוחס זלה"ה בעל ה"שדה הארץ", ודגלי אהבה ג"כ על ה"עץ חיים" למהרח"ו, שהיה מגדולי מקובלי ירושלים לפני כ300 שנה. כותב בספרו שדה הארץ באבן העזר סימן י"א וז"ל: ועוד דאדרבא אפשר כי הזייארא"ס הם דבר מצוה, כי ע"י שמשתטח על קברי הצדיקים זכותם יגינו עליו וימלאו את משאלותינו לטובה כשאר מצינו ראינו לכלב בן יפונה בלכתו עם המרגלים 'ויבא עד חברון' ודרשו ז"ל [בסוטה דף לד:] זה כלב והגינו עליו לבלתי יתערב בעצת המרגלים כתפילת מרע"ה על יהושע. וכבר העיד האור המופלא האר"י ז"ל כי בהשתטח האדם על קברי הצדיקים, ובפרט אם יודע לעשות יחוד השייך לאותו צדיק, יהיה נשמת אותו צדיק עזר וסיוע גדול לאותו האיש". ע"כ.
ובשד"ח במער' ארץ ישראל כתב בזה שמכיון שהדבר קשה ללמוד בדרכים, ופעמים שאדם מתבטל מתורה וכו' לכן זה בתנאי שהוא אינו מתבטל מתורתו.
 
הגאון מהר"א בכ"ר שמואל מיוחס זלה"ה בעל ה"שדה הארץ", ודגלי אהבה ג"כ על ה"עץ חיים" למהרח"ו, שהיה מגדולי מקובלי ירושלים לפני כ300 שנה. כותב בספרו שדה הארץ באבן העזר סימן י"א וז"ל: ועוד דאדרבא אפשר כי הזייארא"ס הם דבר מצוה, כי ע"י שמשתטח על קברי הצדיקים זכותם יגינו עליו וימלאו את משאלותינו לטובה כשאר מצינו ראינו לכלב בן יפונה בלכתו עם המרגלים 'ויבא עד חברון' ודרשו ז"ל [בסוטה דף לד:] זה כלב והגינו עליו לבלתי יתערב בעצת המרגלים כתפילת מרע"ה על יהושע. וכבר העיד האור המופלא האר"י ז"ל כי בהשתטח האדם על קברי הצדיקים, ובפרט אם יודע לעשות יחוד השייך לאותו צדיק, יהיה נשמת אותו צדיק עזר וסיוע גדול לאותו האיש". ע"כ.
ובשד"ח במער' ארץ ישראל כתב בזה שמכיון שהדבר קשה ללמוד בדרכים, ופעמים שאדם מתבטל מתורה וכו' לכן זה בתנאי שהוא אינו מתבטל מתורתו.
אשמח אם הת"ח דכאן יבארו לי האסור והמותר בעליה לקברי צדיקים.

א'. האם להתפלל שימליצו טוב חשיב כדורש אל המתים?

ב'. האם יש ענין לעלות לקבר ולבקש שבזכות אותם הצדיקים יושיעינו ה' או שמא זה אפשרי אף בלא לעלות על קברם?

ג'. מהו הטעם שאדונינו הגר"א התנזר מכך?

יש"כ.
 
א'. האם להתפלל שימליצו טוב חשיב כדורש אל המתים?
תלוי בפולמוס הגדול לגבי תחינת "מכניסי רחמים".
בגדול - הליטאים אוחזים שזה אסור (או לא ראוי), והחסידים מתירים, אבל זה לא כ"כ חתוך.
ב'. האם יש ענין לעלות לקבר ולבקש שבזכות אותם הצדיקים יושיעינו ה' או שמא זה אפשרי אף בלא לעלות על קברם?
אפשרי? ודאי.
כמו לקבל ברכה מרב פנים אל פנים או לקבל ברכה בלי להיות לידו.
ג'. מהו הטעם שאדונינו הגר"א התנזר מכך?
כי בסופו של דבר מת מטמא, וא"כ טומאה שורה על המקום.
 
תלוי בפולמוס הגדול לגבי תחינת "מכניסי רחמים".
בגדול - הליטאים אוחזים שזה אסור (או לא ראוי), והחסידים מתירים, אבל זה לא כ"כ חתוך.
ראיתי בתשובה להגר"מ פיינשטיין זצוק"ל שעמד על הנוסח "מלאכי רחמים משרתי עליון" וכן על מדת הרחמים וכו' ומדבריו נראה שאין לומר בנוסח זה [איני זוכר מיקום מדויק אך נראה לי שזה בכרך ח'].
והביא עוד מהחת"ס שהיה מאריך בתחנון שלפני כן בכדי שלא יאחז עם הציבור בשעה שיאמרו זאת ולאחמ"כ היה מדלג על כך.
 
תלוי בפולמוס הגדול לגבי תחינת "מכניסי רחמים".
בגדול - הליטאים אוחזים שזה אסור (או לא ראוי), והחסידים מתירים, אבל זה לא כ"כ חתוך.
הנידון הרבה יותר עמוק מכך:
בעיקרון אסור להתפלל לצדיק עצמו.
החסידים לא רק מתפללים אליו הם מתקשרים בנשמתו וכו', בקיצור נושא גדול.
 
האומנם?
מה יש במקום הקבר.
הרי איתא בזוהר שצדיקים אחרי פטירתם נמצאים בעולם יותר מבחייהם וכן איתא מהאר"י ז"ל שהנפש של הצדיק נמצא על קברו
והרי ראינו אצל כלב שדיבר להאבות ואמר להם "אבותיי ביקשו עלי רחמים" וסיכן את נפשו ללכת לשם כדאיתא בזוהר
ורבינ נחמן מברסלב אמר לבתו כשתבאי על הקבר שלי זה ממש כאילו באת אלי בחיים חיותי

יש ספר אדמת קודש מהגאון הגדול ר"מ גראס שליט"א המבאר את כל הענין הדק היטיב
עם כל השיטות
 
ב'. האם יש ענין לעלות לקבר ולבקש שבזכות אותם הצדיקים יושיעינו ה' או שמא זה אפשרי אף בלא לעלות על קברם?

יש עניין גדול במקום הציון שעשו לצדיק.
יש לרב יעקב הלל ספר ובו הוא מאריך מאוד במעלת העניין.
 
ראיתי בתשובה להגר"מ פיינשטיין זצוק"ל שעמד על הנוסח "מלאכי רחמים משרתי עליון" וכן על מדת הרחמים וכו' ומדבריו נראה שאין לומר בנוסח זה [איני זוכר מיקום מדויק אך נראה לי שזה בכרך ח'].
והביא עוד מהחת"ס שהיה מאריך בתחנון שלפני כן בכדי שלא יאחז עם הציבור בשעה שיאמרו זאת ולאחמ"כ היה מדלג על כך.
עי' במבוא לסליחות המפורש (וינגרטן) שהאריך על כך.
מקור ההתנגדות הוא בירושלמי ברכות שם כתוב "אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד"
וכבר בראשונים יש שהתנגדו לנוסחאות של בקשה ממלאכים או צדיקים, אך במהר"ל ישב שמבקשים מהבורא שהמלאכים יכניסו רחמינו אליו והוא יענה והגיה לומר מלאכי רחמים יכניסו (ולא הכניסו), ועיי"ש כל האריכות.
האומנם?
מה יש במקום הקבר.
מה יש בצדיק חי עצמו?
כשאתה נמצא במקום ההשפעה גדולה יותר.
הנידון הרבה יותר עמוק מכך:
בעיקרון אסור להתפלל לצדיק עצמו.
החסידים לא רק מתפללים אליו הם מתקשרים בנשמתו וכו', בקיצור נושא גדול.
אמת,
אבל הרבה לפני ההתקשרות, ישנה מחלוקת בצורת הבקשה.
 
עי' במבוא לסליחות המפורש (וינגרטן) שהאריך על כך.
מקור ההתנגדות הוא בירושלמי ברכות שם כתוב "אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד"
וכבר בראשונים יש שהתנגדו לנוסחאות של בקשה ממלאכים או צדיקים, אך במהר"ל ישב שמבקשים מהבורא שהמלאכים יכניסו רחמינו אליו והוא יענה והגיה לומר מלאכי רחמים יכניסו (ולא הכניסו), ועיי"ש כל האריכות.

מה יש בצדיק חי עצמו?
כשאתה נמצא במקום ההשפעה גדולה יותר.

אמת,
אבל הרבה לפני ההתקשרות, ישנה מחלוקת בצורת הבקשה.
האם לא מבקשים מצדיקים חיים שיבטיחו לנו ישועה - לא ראינו שמרן הגר"ח מחה על זה
 
האם לא מבקשים מצדיקים חיים שיבטיחו לנו ישועה - לא ראינו שמרן הגר"ח מחה על זה
מה הקשר?
יש צדיק גוזר והקב"ה מקיים,
זה לא שייך לנושא של להתפלל מצדיק שיבקש מהבורא.
 
מה הקשר?
יש צדיק גוזר והקב"ה מקיים,
זה לא שייך לנושא של להתפלל מצדיק שיבקש מהבורא.
כל מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש רחמים עליו - ולמדינן את זה מפסוק
כל הבעיה שאתה עושה את הצדיק אמצעי ח"ו
 
עי' במבוא לסליחות המפורש (וינגרטן) שהאריך על כך.
מקור ההתנגדות הוא בירושלמי ברכות שם כתוב "אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד"
וכבר בראשונים יש שהתנגדו לנוסחאות של בקשה ממלאכים או צדיקים, אך במהר"ל ישב שמבקשים מהבורא שהמלאכים יכניסו רחמינו אליו והוא יענה והגיה לומר מלאכי רחמים יכניסו (ולא הכניסו), ועיי"ש כל האריכות.

מה יש בצדיק חי עצמו?
כשאתה נמצא במקום ההשפעה גדולה יותר.

אמת,
אבל הרבה לפני ההתקשרות, ישנה מחלוקת בצורת הבקשה.
למה יש בעיה להתקשר הרי לא מתפללים אליו ח"ו
הוא אפי' לא יודע מה אנחנו מתפללים כשאנו מתקשרים אליו , זה שני דברים נפרדים ולא קרב זה אל זה
 
כל מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש רחמים עליו - ולמדינן את זה מפסוק
אין איסור לבקש מהצדיק שיתפלל עלי מעצמו, כמו שאין בעיה לבקש מחבר שיתפלל עלי.
יש איסור לבקש אל הצדיק שיבקש מד' להכניס את תפילתי שלי.

דהיינו - לבקש מאדם להתפלל עבורי, אי"ז הופך אותו לאמצעי ביני ובין הבורא, כי זה לא שהוא מכניס את תפילתי אלא הבורא שומע לתפילתו, כמו ששמוע לתפילת רבים.
אבל להתפלל אל הצדיק שיכנס את תפילתי, זו הבעיה. זה הופך אותו למקשר ביני ובין הבורא.
למה יש בעיה להתקשר הרי לא מתפללים אליו ח"ו
הוא אפי' לא יודע מה אנחנו מתפללים כשאנו מתקשרים אליו , זה שני דברים נפרדים ולא קרב זה אל זה
כי זה להפוך אותו לאמצעי ביני ובין הבורא,
עי' נפש החיים, שכינה זאת כפירה.
 
אה"נ.
אני באמת מתענין.

מדוע?
אתה מבין שאם תבקש ממלך פנים מול פנים יהיה לזה השפעה גדולה יותר מאשר אם זה רק במכתב?
אתה מבין שיתרמו לך יותר כסף אם תבוא פנים מול פנים מאשר אם תשלח בקשה בדואר?

כך זה גם בעולמות העליונים.
ההשפעה גדולה יותר כשנמצאים במקום.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון