חנוכה - להתחמם לאור הנרות - שמן מוקשה - כוסות זכוכית | ענייני דיומא חנוכה - להתחמם לאור הנרות - שמן מוקשה - כוסות זכוכית | ענייני דיומא
  • מחפשים אשכולות לפי נושא? השתמשו בקידומות! לחצו על קידומת ברשימה או בקידומת שמופיע בראש האשכול ברשימת הנושאים כדי לראות את כל האשכולות המסומנים בה.
  • חזרנו! התקלה יצאה להפסקה - והפורום שוב באוויר. פורום אוצר התורה מאחל לחברי הפורום וכל בית ישראל חג חנוכה שמח!

שיח יצחק

משתמש רשום
gemgem
הודעות
94
תודות
162
נקודות
18
המתחמם לאור נרות החנוכה או שאור הנרות מרגיעו, האם נחשב הנאה האסורה?

לגבי הנאה מחום הנרות שעומד לידם ומתחמם לאורם, דעת הגר"ש וואזנר (פסקי שמועות חנוכה עמוד קי"ב בשם הגרי"א דינר) שגם הנאה כזאת אסורה, שחז"ל אסרו כל סוגי ההנאות מעצם נר החנוכה, ולא דווקא הנאת האור, וחום נחשב הנאה המגיעה מעצם שלהבת נר החנוכה.

וכן להניח אוכל על בית החנוכייה כדי שיתחמם לחום הנרות, דעת הגר"נ קרליץ (שם) שאסור כי נחשב כהנאה משלהבת הנר.

לעומת זאת מי שהאור של נר החנוכה מרגיעו, כגון שהולך לישון ואור הנרות מרגיעו מפחד החושך, דעת הגר"ח קניבסקי (שם עמוד קט"ו) שמותר להנות מאור הנר לצורך כך, כי אינו נחשב שימוש באור הנר עצמו [אלא נהנה מסגולת האור שמרגיעו].

המדליק בשמן זית מוקשה כמו שמצוי בזמננו, האם נחשב כמדליק בשמן?

ספק זה נובע מהדין שהדלקת נר חנוכה היא לזכר הדלקת הנר במנורה שבבית המקדש [ראה סי' תרע"ג במשנ"ב ס"ק ח' בשם הר"ן וס"ק ד'], ומכיון שכן, דנו הפוסקים האם צריכה להיות בדמיון ממש להדלקת הנר שבמנורה, או שדי במה שנעשה באותה צורה ואופן.

ודיון זה נוגע גם לענין הנדון שלנו, בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סימן קמ"ג) כתב שאין צריך דמיון מושלם בין שמן המנורה בבית המקדש לשמן נרות החנוכה, ולכן אף ששמן קרוש פסול להלדקת המנורה בבית המקדש, כיון שאינו משקה ואין לו שם שמן [ואם הוא נקרש לאחר ששמוהו בכלי שרת מסתפק שם אם הוא כשר להדלקה בבית המקדש], מכל מקום אין בידנו לדחותו מהיותו כשר להדלקת נר חנוכה בהידור, כיון שלמעשה הוא נמס בשעת ההדלקה על ידי האש, ואין דולק אלא שמן זית שאורו זך וצלול יותר משאר שמנים [ומה שיש חומר הקרשה בתוך השמן דעת הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"ג פל"ד אות ט"ז) [לענין שמן שקצת מוקשה], שאם הוא פחות משישים מהשמן עצמו, הרי הוא בטל לשמן, ויש לזה שם של שמן זית זך]

מאידך, דעת הגר"נ קרליץ (פסקי הלכות מהגרי"א דינר פ"ט אות א') שצריך שיהיה דמיון מושלם בין השמן שהודלק במנורה בבית המקדש, לבית השמן שמדליקים בו נרות חנוכה, ואם אינו דומה, אין בו את ההידור של הדלקת נר חנוכה. אלא שהסתפק לענין שמן מוקשה, האם אכן שמן מוקשה היה כשר להדלקת המנורה בבית המקדש..

בזמננו שנוהגים להדליק את הנרות בתוך כוסיות זכוכית, האם נחשב שמדליק בחנוכיית כסף?

בימינו נפוץ להדליק את נרות החנוכה בתוך כוסיות זכוכית ששמים אותם בקני המנורה, ואף המקפידים להדליק במנורת כסף מהודרת, שמים כוסיות זכוכית ובתוכם שמן, ובזה מדליקים, והשאלה האם מפסידים הם בכך את מעלת ההדלקה בחנוכיית כסף, שהרי עצם ההדלקה לא נעשית בחנוכיה עצמה?

אכן, כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סימן קנ"ז) שלדעות הפוסקים שצריך כלי ממש לנר חנוכה והדבר לעיכובא, אם כן נמצא שכיוון שהשמן נמצא בכלי זכוכית, עיקר ההדלקה נעשית בזכוכית ולא בחנוכיה ונחשב כמדליק בזכוכית, אמנם כתב (שם) שהעיקר נראה מסתימת הפוסקים שלא צריך כלי דווקא והעיקר שהנרות ידלקו [ראה משנ"ב סי' תרע"א ס"ק ח'], ואם כן כל הדין שמהדרין בחנוכיה זה רק הכשר למצוה ונוי ומסתבר שהכוסות בטלות לחנוכיה, ונחשב שמדליק בחנוכיית כסף עצמה ומקיים בזה את כבוד המצוה להדליק בחנוכיה יפה. וכן דעת הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה חנוכה פט"ו אורחות הלכה הערה 17) וכן דעת הגר"נ קרליץ (פסקי הלכות חנוכה מהגרי"א דינר פ"ט אות ח').

ומי שאין בידו לקנות חנוכיה מכסף, האם יש עצה בשבילו להדר בחנוכיה יפה? בסדר היום (סדר חנוכה ד"ה ובענין הנרות) כתב שיקנה עכ"פ פמוט אחד מכסף, וידליק בו כל לילה את הנר הנוסף, ויקיים בזה את ההידור.
 
פלאי פלאים. מסודר ומדוייק. ישר להדפסה.
ראיתי להעיר בשני נושאים שדן בהם, אחר שבא לאסור להנות מנר חנוכה, ומאידך להדליק בשמן מוקשה הנידון היה לגבי שם שמן שבו אך ודאי מותר.
וחשבתי לעורר.
שהרי בלא חום האש לא יוכל לדלוק ולא יהיה לאש שמן לכלות. אלא מה שדולק הוא שע"י החום נמס חלק מהשמן.
כיון שכך נבוא לאסור להדליק בו שהרי יצטרך להנות מחום האש.
וצ"ע למעשה.
 
שהרי בלא חום האש לא יוכל לדלוק ולא יהיה לאש שמן לכלות. אלא מה שדולק הוא שע"י החום נמס חלק מהשמן.
כיון שכך נבוא לאסור להדליק בו שהרי יצטרך להנות מחום האש.
וצ"ע למעשה.
כד ניים ושכיב הרב (ראה בשעה...,) אמר להא מילתא.
כל נר שעווה דולק ככה, ומפורש בפוסקים שאפשר להדליק בו.
תמיד השמן מגיע לאש ע"י כח האש למשוך את השמן ולדלוק ממנו...

ובעיקר הדבר הטעם פשוט, דאין זה שום הנאה מהאש מה שהיא דולקת, או מחממת את חומר הבעירה כדי שתוכל לדלוק.
בדיוק בשביל זה מדליקים נר, כדי שהוא ידלק!

(ואגב, פעם שמעתי מהגרח"פ ברמן שליט"א,
כי נר - שורף גשמיות, ומזה הוא דולק!)
 
כד ניים ושכיב הרב (ראה בשעה...,) אמר להא מילתא.
זה לא אני זה, התינוק הוא שלא נרדם.
כל נר שעווה דולק ככה, ומפורש בפוסקים שאפשר להדליק בו.
תמיד השמן מגיע לאש ע"י כח האש למשוך את השמן ולדלוק ממנו...
החילוק פשוט, ואכן לא פירטתי די.
הטענה הייתה רק היות שאתה רוצה להדליק בשמן נוזלי, כמו שכתב פוהא"ש שליט"א.
והדרך שלך לעשותו נוזלי הוא ע"י חום, א"כ לכאורה יש לומר שאתה משתמש בחום הנרות לצורכך.
נר שעוה יכול לבעור מבחינתי גם בעודו מוצק, ואף אם לא אינו נחשב מעשה נפרד מבעירת הנר. אם בשמן מוצק תאמר את הסברא הזו, לא יהיה בו מעלת שמן זית.
 
הטענה הייתה רק היות שאתה רוצה להדליק בשמן נוזלי, כמו שכתב פוהא"ש שליט"א.
והדרך שלך לעשותו נוזלי הוא ע"י חום, א"כ לכאורה יש לומר שאתה משתמש בחום הנרות לצורכך.
לא הבנתי,
אם צריך דומיא דמנורה ממש, ובמנורה פסול שמן מוצק (ולא אומרים שכל משהו שדולק זה מכח מה שהשמן נמס)
מה עוזר לי שבחנוכה השמן שדולק בפועל נמס.
 
ודיון זה נוגע גם לענין הנדון שלנו, בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סימן קמ"ג) כתב שאין צריך דמיון מושלם בין שמן המנורה בבית המקדש לשמן נרות החנוכה, ולכן אף ששמן קרוש פסול להלדקת המנורה בבית המקדש, כיון שאינו משקה ואין לו שם שמן [ואם הוא נקרש לאחר ששמוהו בכלי שרת מסתפק שם אם הוא כשר להדלקה בבית המקדש], מכל מקום אין בידנו לדחותו מהיותו כשר להדלקת נר חנוכה בהידור, כיון שלמעשה הוא נמס בשעת ההדלקה על ידי האש, ואין דולק אלא שמן זית שאורו זך וצלול יותר משאר שמנים [
לא הבנתי,
אם צריך דומיא דמנורה ממש, ובמנורה פסול שמן מוצק (ולא אומרים שכל משהו שדולק זה מכח מה שהשמן נמס)
מה עוזר לי שבחנוכה השמן שדולק בפועל נמס.
ואני רק דנתי בדברי הרב פוהא"ש.
ולגוש"ע.
יש כמובן לחלק טובא, שודאי אינו נחשב חילוק שהיה בשלב מסויים בחייו קרוש, ומנין לך שבביהמ"ק לא היה באיזה שלב קרוש.
רק יש אולי לטעון שהיות שהיה כן בשעת ההדלקה שונה טפי.
 
ספק זה נובע מהדין שהדלקת נר חנוכה היא לזכר הדלקת הנר במנורה שבבית המקדש [ראה סי' תרע"ג במשנ"ב ס"ק ח' בשם הר"ן וס"ק ד'], ומכיון שכן, דנו הפוסקים האם צריכה להיות בדמיון ממש להדלקת הנר שבמנורה, או שדי במה שנעשה באותה צורה ואופן.
כאן קבצתי עוד כמה דוגמאות.
 
לעומת זאת מי שהאור של נר החנוכה מרגיעו, כגון שהולך לישון ואור הנרות מרגיעו מפחד החושך, דעת הגר"ח קניבסקי (שם עמוד קט"ו) שמותר להנות מאור הנר לצורך כך, כי אינו נחשב שימוש באור הנר עצמו [אלא נהנה מסגולת האור שמרגיעו].
ומטעם זה גם התיר להצטלם עם נרות חנוכה. ואילו השבה"ל מסתבר שיאסור כאן כשם שאסר בצילום. כ"א לשיטתו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה