- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,908
- נקודות
- 535
כתב הרא"ש בפ"ב דפסחים (מ' א') סו"ס כ"ו כתב לענין מצת מצוה, ובעלי מעשה מחמירין וכו' ולשין ואופין בעצמן, כההיא דאמרינן (בפסחים קט"ז א') מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה. וכ"כ הטור בהל' פסח (סי' ת"ס), מהאי טעמא והוסיף שכן נהג אביו הרא"ש.
והיינו שחלק מהמצות עני הוה אף על עשייתן. והוא מדברי הגמ' בפסחים (קט"ז ע"א) שמפרשת מאי דכתיב לחם עני, ומפרשת הגמ' דבר אחר מה דרכו של עני - הוא מסיק ואשתו אופה, אף כאן נמי - הוא מסיק ואשתו אופה.
בשו"ע שם כתב גם כן שלשין ואופים בעצמן, אך לא כתב טעם בזה, ובמשנה ברורה הביא דהטעם שמצוה בו יותר מבשלוחו, והיינו שלמד השו"ע שאין על עשייתן ענין שיהיה בצורה של מעשה עני ושמא לא פסק האי גמ'.
והיינו שחלק מהמצות עני הוה אף על עשייתן. והוא מדברי הגמ' בפסחים (קט"ז ע"א) שמפרשת מאי דכתיב לחם עני, ומפרשת הגמ' דבר אחר מה דרכו של עני - הוא מסיק ואשתו אופה, אף כאן נמי - הוא מסיק ואשתו אופה.
בשו"ע שם כתב גם כן שלשין ואופים בעצמן, אך לא כתב טעם בזה, ובמשנה ברורה הביא דהטעם שמצוה בו יותר מבשלוחו, והיינו שלמד השו"ע שאין על עשייתן ענין שיהיה בצורה של מעשה עני ושמא לא פסק האי גמ'.