א"א לעשות העצה הנ"ל, משום שאין מעבירין על המצוות (ובפרט במלחמה אי"ז יעיל, שכן עלול לפנות המקום בכל רגע).
ואחר המצווה אי"ז עובר לעשייתן כלל.
היכא דא''א לברך עובר לעשייתן מותר לברך אח''כ כמו טבילת גר שמברך אח''כ
 
כהמשך לנידון שהיה בבין הזמנים שדנו בעניני ברכת המצות
יש להביא מה שראיתי בגליון אחד שיצא לאור לפני כמה שנים
1787278563770.png
בחינוך תקסו כתב שהמצוה היא התקנת המקום, שיהיה מקום לצרכיו ולא הכיוסוי עצמו, וא"כ הקושיא תהיה אמאי לא מברכים על התקנת המקום, ולא על הכיסו עצמו,

ובאמת שאלה זו תהיה תלויה אם אפשר לברך במקום הזהמדין הזמנה מילתא היא או לא, ובפשטות לא חשוב מקום זה כבית הכסא קבוע קבע אלא עראי, דהוה רק לזמן ששוהים שם אנשי המלחמה, וואם אינו טעה בזה אמרינן דלאו מילתא היא, ושפיר אפשר לברך עובר לעשייתן, והדרה קושיא לדוכתיה.
 
בחינוך תקסו כתב שהמצוה היא התקנת המקום, שיהיה מקום לצרכיו ולא הכיוסוי עצמו, וא"כ הקושיא תהיה אמאי לא מברכים על התקנת המקום, ולא על הכיסו עצמו,
לא עיינתי עדיין בדברי החינוך
אבל האם זה לא שתי מצות אחד ויתד תהיה לך על אזניך שיהא מוכן לך
ועוד מצוה לכסות הצואה?
 
לא עיינתי עדיין בדברי החינוך
אבל האם זה לא שתי מצות אחד ויתד תהיה לך על אזניך שיהא מוכן לך
ועוד מצוה לכסות הצואה?
צודק! יש עוד מצוה ויד תהיה לך על אזינך, לכסות בו הצואה, אבל נראה שמצוה זו רק בקרב מחנה צבא ובזמן הבית, וא"כ תבא השאלה רק בעת מלחמה ובזמן הבית.
 
צודק! יש עוד מצוה ויד תהיה לך על אזינך, לכסות בו הצואה, אבל נראה שמצוה זו רק בקרב מחנה צבא ובזמן הבית, וא"כ תבא השאלה רק בעת מלחמה ובזמן הבית.
יש בסמ''ג הובא בביאו''ה סימן ג' שיליף מצות צניעות דהוי מצוה מה''ת מפסוק זה, ומבואר דס''ל דשייך גם שלא בשעת מלחמה וגם לא מצד האיסור של דברי תורה במקום צואה, אלא המצוה הוא מצד צניעות ולפי דבריו עדיין יש לדון גם בזמנינו, וגם בהורדת המים בבית הכסא בזמנינו שיהא בזה משום מצוה
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון