תורה תמימה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
432
תודות
1,715
נקודות
101
שמעתי שהגר"ש דבלצקי הורה שלא להתפלל בפורים בתחפושת אפילו בתחפושת מכובדת שהיה עומד כך בפני מלך, כגון שאינו הולך שטריימל ולובש בפורים שטריימל. ולא ידעתי מה טעמו.
 
שמעתי שהגר"ש דבלצקי הורה שלא להתפלל בפורים בתחפושת אפילו בתחפושת מכובדת שהיה עומד כך בפני מלך, כגון שאינו הולך שטריימל ולובש בפורים שטריימל. ולא ידעתי מה טעמו.
אם אמר... זה בוודאי לא מהפן ההלכתי, אולי חסידות.
וכי למה שתהיה בעיה, הרי זה עומד בכל הגדרים, יכול לעמוד כן בפני מלך, נוהג אנשי המקום, ליבו וכו' מכוסים, מה חסר? (או"ח צא)
אדרבה, אם כבר כעת ניתן סו"ס לקיים דינא דגמ' וכפסק שו"ע "צריך שיאזור איזור במותניו"
 
אני יכול להבין שאין להתפלל עם לבוש משונה. אבל למה ליטאי שהולך עם לבוש חסידי או להפך, חשוב לבוש לא מכובד?
ליטאי שהיה צריך להיפגש בפורים עם הפרופסור האחראי על התיק הרפואי שלו רח"ל, לא היה מגיע עם שטריימל, וכן להיפך חסיד לא היה מגיע עם קנייטש.
כך שגם בפורים כשצריכים משהו מאוד רציני וענייני, מתלבשים כבשאר ימות השנה.
התפילה הרבה יותר רצינית מהמשל הנ"ל.
 
ליטאי שהיה צריך להיפגש בפורים עם הפרופסור האחראי על התיק הרפואי שלו רח"ל, לא היה מגיע עם שטריימל, וכן להיפך חסיד לא היה מגיע עם קנייטש.
כך שגם בפורים כשצריכים משהו מאוד רציני וענייני, מתלבשים כבשאר ימות השנה.
התפילה הרבה יותר רצינית מהמשל הנ"ל.
נכון! וכל מה שהוא מתכונן לתפילה לא נראה כמו אותה פגישה. אבל הלכתית יש לעיין מהו כלול בהלכה דהיכון.
 
נכון! וכל מה שהוא מתכונן לתפילה לא נראה כמו אותה פגישה. אבל הלכתית יש לעיין מהו כלול בהלכה דהיכון.
בדיוק,
ואם מדברים על הלכה
הרי זה עומד בכל הגדרים, יכול לעמוד כן בפני מלך, נוהג אנשי המקום, ליבו וכו' מכוסים, מה חסר? (או"ח צא)
ולבד מכך, מה שהזכיר
שהיה צריך להיפגש בפורים עם הפרופסור...
אם הליטאי ילך עם הקנייטש לפרופסור, הרי שביטל בכובע וחליפה שלו מצוות 'היכון לקראת'
ראה ביומא כג: "בגדים שבשל בהן קדרה לרבו - לא ימזוג בהן כוס לרבו". וכו' (וזה כל הקנייטש :) בהיכון - שיראה כמתכונן לתפילה כר"י בפ"ה דברכות דמיהדר לבושי והדר מצלי)

[ואגב ממילא חוזר הצורך באזור למותניו משום היכון...]
 
נערך לאחרונה:
שהיה עומד כך בפני מלך
כמדומה שמה שעומד לפני המלך בתפילה הוא "אמרי פי והגיון לבי", אך לענין הגוף ומלבושיו עיין סי' צ"א סעיף א' ומשמע שהגוף ומלבושיו לא ממש עומדים לפני המלך. ומכל מקום ממה שאמרו תלמוד בבלי מסכת שבת דף י עמוד א רבא בר רב הונא רמי פוזמקי ומצלי אמר הכון לקראת וגו' למדו הפוסקים שיש עניין שגם הגוף ומלבושיו יהיו כעומדים לפני המלך.
 
כמדומה שמה שעומד לפני המלך בתפילה הוא "אמרי פי והגיון לבי", אך לענין הגוף ומלבושיו עיין סי' צ"א סעיף א' ומשמע שהגוף ומלבושיו לא ממש עומדים לפני המלך. ומכל מקום ממה שאמרו תלמוד בבלי מסכת שבת דף י עמוד א רבא בר רב הונא רמי פוזמקי ומצלי אמר הכון לקראת וגו' למדו הפוסקים שיש עניין שגם הגוף ומלבושיו יהיו כעומדים לפני המלך.
לא הבנתי בכלל את החבורה, מפורש בחלק מקריטריונים שצריך לעמוד כך בפני גדולים (סעיף ה). זה נראה מדבריך שאין עניין להקפיד על הלבוש, ומשום הכי יש להקפיד, אך א"ת שצריך להקפיד מהיכי תייתי שלא להקפיד? סליחה על הציניות, אך זה נראה כאילו אתה בסוגיא אחרת לגמרי
נשמח לביאור כוונתכם
 
שצריך לעמוד כך בפני גדולים
לפי מקורות ההלכה בש"ס זה נראה עניין ולא חובה, כלומר החובה הוא רק לא לגלות את לבו והעניין הוא להיות לבוש כמו שעומדים לפני המלך, והוא אשר כתבתי. ובאשר לתחפושות המכובדות שהתייסדו על לשמוח לפניו יתברך על ניסיו, ורבים מתפללים עימם בפורים, נראה שלכה"פ המיקל אין מזניחין אותו.
 
לפי מקורות ההלכה בש"ס זה נראה עניין ולא חובה, כלומר החובה הוא רק לא לגלות את לבו והעניין הוא להיות לבוש כמו שעומדים לפני המלך, והוא אשר כתבתי. ובאשר לתחפושות המכובדות שהתייסדו על לשמוח לפניו יתברך על ניסיו, ורבים מתפללים עימם בפורים, נראה שלכה"פ המיקל אין מזניחין אותו.
כעת מובנת כוונתך!
אך אכתי מנהגה לאו כלום הוא, "לֹא יַעֲמֹד בַּאֲפוּנְדָתוֹ, וְלֹא בְּרֹאשׁ מְגֻלֶּה, וְלֹא בְּרַגְלַיִם מְגֻלִּים, אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַגְּדוֹלִים, אֶלָּא בְּבָתֵּי רַגְלַיִם" ובאמת כתבו האחרונים שאם דרך אנשי המקום בכך ליכא למיחש למידי.
לעניין פורים, א. זה דרך אנשי המקום. ב. הנידון דנן הוא בבגד מכובד לעצמו.
ונראה שלכך התכוונתם, לא לומר שהוא "רק מנהג".
 
אינו דומה לץ ושחקן בבין הזמנים שמתעצל להחליף את בגדיו בתפילה, לבין מחופש בפורים שזו הופעה ששורשה מגיע מסרך של "עבודה".
נ.ב. כיון שאנו מדברים על "הרגישים", דמדינא אין איסור להתפלל עם קסקט או שטריימל, אז יש משקל גם לסברות אלה.
ומה יהיה כשנדבר על דינים מוגדרים ועל פרטים יותר עמוקים בשורש התפילה, כגון שיכור (הראוי לעמוד לפני המלך) שהתפלל, האם שיכור בפורים בתור "עבודה" יקבל פחות עונש מאשר שיכור בבין הזמנים, איני יודע. [נ.ב. עכ"פ גם בפורים האיסור של שיכור להתפלל הוא איסור גמור, עיין שו"ע גדרי הדין בזה, ורחמנא ליצלן מאיסור זה.]
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון