אני רואה את המטרה כדבר המרכזי והמהותי ביותר.
לכן השורה הסופית שונה אצלי בתכלית.
המטרה הסופית במצוות היא הלב, והמטרה הסופית בכל עבודת האדם היא להתקרב לבוראו ולהיות האדם השלם.
כשאנו דנים על דבר עצמו, אין אנו דנים על מטרות וכיוונים, אלא על הדבר עצמו.
האם הוא כמו שהוא - ראוי או לא.
 
באישה יש יותר מסתם ישראל.
נכון.
וע"כ כתבתי שיש גם את המציאות הרדודה בה אנו חיים, עם גבול אנושי, ללא הבנה אמיתית באהבה וכו'.
רקכל זה עשה ה' כי האדם קרוב אצל עצמו וכו', ועי"כ יזכה לאהוב כל יהודי כמו אשתו וילדיו, כמו שהבאתי -
וידועים בזה דברי ה'אהבת שלום' בטעם למה אמרו חז"ל עניי עירך קודמין וכו', דמדייק בלשון 'קודמין' שע"י כך תיתן לכל אחד, אלא שידעו חז"ל שקשה לאדם להוציא מכספו שטרח עליה ולתתו לרעהו, לפיכך טיכסו עצה שיתן קודם לקרוביו בכדי שיתרגל לתת וזהו לשון 'קודמין'.
כך אפ"ל בנ"ד, שוודאי צריך להיות מחובר.
אבל בד בבד תשתדל גם להתחבר לכל הבנים של ה'.
שהדאגה יהיה לש"ש, ולא להנאת עצמו, ובזה אין נפק"מ בין בניו לבניו של שכנו.
וכן יש עוד סיפור על א' מגדו"י שכאב לו ע"כ שעדיין אין שוה אצלו צרת דאדם פרטי לצרתו האישית. ואכהמ"ל.
 
מי אמר שאגואיזם זה דבר פסול???
אף אדם לא היה דואג לעצמו אם הוא לא היה אגואיסט.
מרן הגרב"ד פוברסקי רגיל לומר כי בעל לאישתו חייב להיות אגואיסט בשבילה,
אגואיסט זו תכונה טובה מאוד, כשהיא במינון הנכון.
ככל מידה שהיא....
 
אומר את דעתי למרות שנראה שרבים מהכותבים התכוונו לה וזה שילוב של כמה מההודעות הקודמות בצורה יותר ברורה לדעתי תפילה של אדם על עצמו היא יותר בכוונה בגלל שאדם קרוב אצל עצמו איננו במעלה של ואהבת לרעך כמוך כל כך גדולה שאנו מרגישים את הצרות של השני כאילו הם שלנו [אם זה ייתכן בכלל עי' רמב"ן עה"ת] ולכן אדם מתפלל על עצמו אבל בתפילה על עצמו הוא צריך לשתף עצמו עם הציבור ומי שיש לו חולה בתוך ביתו מתפלל בתוך שאר חולי ישראל ולכן כתב האריז"ל להתחזק בואהבת לרעך כמוך קודם התפילה שהוא כדי שישתף עצמו עם הציבור ויתפלל על כל כלל ישראל
 
מקובל סיפור על הנועם אלימלך מליזענסק שפעם שמע שאלעזר מליזענסק הוא חולה מסוכן, והתחיל להתפלל מקירות לבו, ואח"כ התברר שאין זה בנו אלא אלעזר אחר מעיר ליזענסק, ונתקרר דעתו, שב"ה אין זה בנו. ואח"כ במשך תקופה לא הניח תפילין דר"ת, מכיון שאינו חסיד אמיתי, שהרי הרגיש יותר כאב כשחשב שזה בנו, הרי שהוא עדיין אינו במדריגת חסיד אמיתי.
הרי לנו כי יש כזה מדריגה שיכולין להגיע שלא ירגיש יותר כאב על בנו מנפש מישראל אחר.
אבל ממעשה זה יכולים גם ללמוד שזה מדריגה גבוה מאוד, שאפילו הרבי רבי אלימלך לא הגיע אליה, רק הוא הבין שלזה צריכים לעמול להגיע.
אבל מכיון שאין בינינו מי שעומד בחסידות ברמה גבוהה כהרבי רבי אלימלך, אם כן אין מזה הוכחה שהוא לקוי במידות רעות. אבל גם רואים מהסיפור שיש מדריגה כזה, ולואי שנזכה לזה בעז"ה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון