מקובל סיפור על הנועם אלימלך מליזענסק שפעם שמע שאלעזר מליזענסק הוא חולה מסוכן, והתחיל להתפלל מקירות לבו, ואח"כ התברר שאין זה בנו אלא אלעזר אחר מעיר ליזענסק, ונתקרר דעתו, שב"ה אין זה בנו. ואח"כ במשך תקופה לא הניח תפילין דר"ת, מכיון שאינו חסיד אמיתי, שהרי הרגיש יותר כאב כשחשב שזה בנו, הרי שהוא עדיין אינו במדריגת חסיד אמיתי.
הרי לנו כי יש כזה מדריגה שיכולין להגיע שלא ירגיש יותר כאב על בנו מנפש מישראל אחר.
אבל ממעשה זה יכולים גם ללמוד שזה מדריגה גבוה מאוד, שאפילו הרבי רבי אלימלך לא הגיע אליה, רק הוא הבין שלזה צריכים לעמול להגיע.
אבל מכיון שאין בינינו מי שעומד בחסידות ברמה גבוהה כהרבי רבי אלימלך, אם כן אין מזה הוכחה שהוא לקוי במידות רעות. אבל גם רואים מהסיפור שיש מדריגה כזה, ולואי שנזכה לזה בעז"ה.