• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
דברו ע"כ כאן בכמה אשכולות,
המושג לאהוב הוא להתאחד עם השני,
והרי זה תרתי דסתרי, אם להתאחד אז זה לא השני?
וזה ציווי התורה ואהבת לרעך כמוך,
אדם לא יכול לאהוב אחר שחוץ ממנו,
אלא כיון שכל כלל ישראל קומה שלמה,
א"כ הוא חלק ממך, ועי"כ אפשר לצוות לאהוב את השני,
ולכן הצווי הוא ואהבת כמוך, שא"א לאהוב באופן אחר.
יש כאן ב' עניינים שאינם סותרים.

יש את התפקיד הכללי של כלל ישראל כנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד
וכל יהודי כלול בכלל גם בתפקידו.

אך אי"ז סותר שיש גם תפקיד של כל יהודי באופן פרטי המיוחד רק לו
ולא לחינם הי"ת נתן לכ"א תכונות וכלים המיוחדים רק לו..
ולא לחינם מצוות רבות כמו ציצית תפילין סוכה וכו' הם חובת הגברא באופן פרטי.

כמובן שגם עבודתו הפרטית בתכליתה הסופי נכללת בכלל.
אך ביחס לעבודה בעולמנו התפקיד הוא פרטי ואישי
 
יעויין בהקדמת השערי יושר שמדת אהבת עצמו היא רצויה בעיני הקב"ה, אלא שבהמשך דבריו מוסיף שההולך עפ"י דרכי התורה ה"אני" שלו כולל את כל עם ישראל. עיין שם באריכות ותרוה נחת.
ולעצם השאלה הרי יפה תפלת החולה על עצמו וממהרת להתקבל כמובא ברש"י בראשית פרק כא' פסוק יז, ובפשטות הטעם מפני שמתפלל מכל לבו ולכן ה"ה בילדיו וכו'.
ודאי שבדרגות השלימות, האני צריך לכלול את כל כלל ישראל בבחינת כללות נשמות ישראל,
וזה מתחבר עם דברי הרב @אין עוד שהאני היחיד הוא בעצם ד' יתברך ובבחינת חלק אלוק ממעל הוא כולל את כל ישראל,
וזה לחלוטין לא סותר שהאגואיזם כשלעצמו, במינון הנכון אינו חיסרון.
ולענ"ד זהו חיבור תורף דברי הרב @עוזי ומגני עם דברי הרב @מביט
 
וזה לחלוטין לא סותר שהאגואיזם כשלעצמו, במינון הנכון אינו חיסרון.
זה לא קשור למינון.

זה ב' רבדים הפנים והחיצון.

בוודאי שהגואיזם במובן הפשוט של המילה דאגה לעצמו לצורך עצמו הוא לא חיובי.

כי בסופו של דבר התפקיד הפרטי הוא למטרה שהיא כללית.

כלומר שביחס לפעולות זה כמו אגואיזם אך במהותו זה ממש שונה והבן.
 
זה לא קשור למינון.

זה ב' רבדים הפנים והחיצון.

בוודאי שהגואיזם במובן הפשוט של המילה דאגה לעצמו לצורך עצמו הוא לא חיובי.

כי בסופו של דבר התפקיד הפרטי הוא למטרה שהיא כללית.

כלומר שביחס לפעולות זה כמו אגואיזם אך במהותו זה ממש שונה והבן.
דאגה לצורך עצמו אינו דבר חיובי?
אם האדם דואג לפרנסתו, זה אינו חיובי?
כשאדם דואג שהוא יהיה בריא זה אינו חיובי?

אדם דואג לעצמו זו עובדה.
ניתן למתן אותה, להכווין אותה לדברים נצרכים ולשלול אותה במקרים אחרים,
אבל לומר שאגואיזם זו תכונה שלילית, זה לא להכיר בתכונות הטבעיות של האדם כבשר ודם.
 
דאגה לצורך עצמו אינו דבר חיובי?
אם האדם דואג לפרנסתו, זה אינו חיובי?
כשאדם דואג שהוא יהיה בריא זה אינו חיובי?

אדם דואג לעצמו זו עובדה.
ניתן למתן אותה, להכווין אותה לדברים נצרכים ולשלול אותה במקרים אחרים,
אבל לומר שאגואיזם זו תכונה שלילית, זה לא להכיר בתכונות הטבעיות של האדם כבשר ודם.
שוב כפש"כ חייב אדם לדאוג לעצמו ולילדיו באופן אישי.
אך המטרה העליונה צריכה להיות לתקן עולם במלכות ש-די שהיא מטרה כללית הכוללת כולם כאחד.

והוא אשר אמרתי הפעולות כאגואיסט אך המטרה אחרת לחלוטין.
 
הרי על הילדים של השכן אני לא מתפלל ...
אז למה על הילדים שלי כן ?
כנראה בגלל שהם הילדים שלי ואכפת לי מהם
כלומר אני דואג לעצמי !!
האם זה נכון ??
[ נכתב בניסוח מעצבן טיפה - בכוונה ]
ונהיה אנחנו, וצאצאינו, וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה...
 
ונהיה אנחנו, וצאצאינו, וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה...
כוונתו שהרבה מן התפילות מתפלל בעיקקר על ילדיו.
אך בוודאי שאינו שולל שיש תפילות על הכלל
 
אבל לומר שאגואיזם זו תכונה שלילית, זה לא להכיר בתכונות הטבעיות של האדם כבשר ודם.
ד"א הגר"מ שפירא היה אומר שמידת הגאווה היא אינה שלילית ביסודה אלא מגיע מאותה נקודה שהאדם נברא יחידי.
וכנ"ל מידת הקנאה והכבוד אלא שזה מתגשם בצורה שלילית ואכה"מ וה"ה לנידו"ד
 
מה הקשר?

בוודאי המטרה שלנו להיות דבוקים בה' וזה מוסכם על כלל העדות החוגים והמגזרים.

השאלה היא איך מגיעים למטרה זו.

וכנודע מאמר חז"ל שחייב אדם לומר בשבילי נברא העולם.

לכל אדם בפ"ע יש לו תפקיד יחודי וחלק מהתפקיד היחודי זה גם ילדים יחודיים שנמצאים בתחום אחריותו הבלעדית.

וברור שהי"ת נתן את הטבע הזה שהאב יהיה קרוב יותר אל בנו על פני שאר האנשים בשביל לממש את תפקידו היחודי בצורה מושלמת.
עניתי ממוקד על השאלה אם אגואיזם זה דבר טוב, ע"כ עניתי שזה כל מלחמת היצר.
ולגבי שאלת האשכול כבר עניתי מקודם -
בנוסף למה שכתב @אור זרוע לצדיק.
צריך לזכור שבניך הם אצליך כפקדון שתחנכם לתורה ומצוות.
ולכן גם יותר ראוי שתתפלל עליהם מכורח תפקידך.
ולא בגלל שיעשו לי נחת רוח.
כי אז זה באמת אגואיזם - על אף שזה טבע האדם.
(טבע האדם להיות אגואיסט).
חיבור כן.
דהיינו שלא יעשה אחד בפה ואחד בלב.
ומכיון שאדם קרוב אצל עצמו מצד הטבע, אם יעבוד על כל העולם ועל עצמו שהוא נקי מנגיעות אישיות, אז אדם כזה לא איתנו - אולי צריך לאשפז אותו, במקרים מסוימים...

אבל ודאי וודאי שיש דרישה כמה שפחות לחשוב על עצמי אלא לדאוג לעם ישראל בשוה.
וידועים בזה דברי ה'אהבת שלום' בטעם למה אמרו חז"ל עניי עירך קודמין וכו', דמדייק בלשון 'קודמין' שע"י כך תיתן לכל אחד, אלא שידעו חז"ל שקשה לאדם להוציא מכספו שטרח עליה ולתתו לרעהו, לפיכך טיכסו עצה שיתן קודם לקרוביו בכדי שיתרגל לתת וזהו לשון 'קודמין'.
כך אפ"ל בנ"ד, שוודאי צריך להיות מחובר.
אבל בד בבד תשתדל גם להתחבר לכל הבנים של ה'.
שהדאגה יהיה לש"ש, ולא להנאת עצמו, ובזה אין נפק"מ בין בניו לבניו של שכנו.
 
אהבת ישראל - כי הם בניו של הקב"ה.
"אז מהאט ליב די טאטע, האט מען ליב די קינדער".
כשאוהבים את האבא, אוהבים את הילדים. אמרה ידועה.
גם זה האמרה בנויה על ההנחה שאוהבים את האב, וזה שאוהבים את האב הוא משום שזהו אבי, ואם כל זה רעיון שלילית, א"כ מי יימר שצריכים לאהוב את האב?
 
גם זה האמרה בנויה על ההנחה שאוהבים את האב, וזה שאוהבים את האב הוא משום שזהו אבי, ואם כל זה רעיון שלילית, א"כ מי יימר שצריכים לאהוב את האב?
אז אתה נכנס לכל הנושא של הצמצום והשתלשלות.
מקור האהבה הינו אהבה להשי"ת.
ואהבת בן לאביו היא מבחינה מסויימת דומה לאהבה המקורית.
אבל המקור זה האהבה האמיתית, ולא להיפך.
 
ואוסיף על זה סיפור שפעם קראתי לא זוכר את הפרטים, אבל הנקודה היא, שאחד מהגדולים התבטא על אחד שאם אין לו מידת הכרת הטוב, אז לא יכול להיות שהוא ירא ה', וכך אכן התגלה בסוף.
וההסבר הוא שכל היהדות יושב על משהו, משהו מאוד אמיתי וממשי, שזה הטבע שלנו, ואנחנו צריכים רק להשתמש בזה בכיוון הנכון.
וזה שאמרו חז"ל שכל המרחם על האכזרים סופו להתאכזר וכו', כי אם אתה לא טבעי כמו שברא אותך ה', אז הטבע שלך משתנה כפי פעולותיך.

אני לא יודע כמה הייתי ברור, וכמה זה קשור לדיון, אבל צריכים להאריך ולהעמיק בשורש, כי בסוף אמת יש רק אחת ולא תרי"ג.
 
לא רציתי מתחילה לצטט מהספרים המדברים מזה, רק מקודם לחדד הענין לפי הסברה, כי גם סברה דאורייתא היא.
ואחר קצת עיון בהספרים שלי, ראיתי שיש למצוא בדבריהם השלחות לענין זה.
א. אחד מדרכיו של בעל התניא להסביר הנהגותיו של ה', הוא מה שקרא "מבשרי אחזה אלוק", דהיינו להתבונן בתכונת הנפש של האדם, ובזה להבין את המדות העליונות, וליקח מזה דרך ומוסר השכל לעבודת ה', וכן הוא משתמש בענין זה שהאדם אוהב את עצמו יותר משאר בני אדם, וכתב הטעם, כי אהבה ושנאה נובע ממה שדעתו תקועה ושקוע, ומכיון שהאדם לא מסיח דעתו מעצמו, לכן מטבע הדברים הוא אוהב את עצמו יותר.
וזהו דבריו בליקוטי תורה פרשת ואתחנן:
וביאור הדברים הנה מבשרי אחזה דאנו רואין באדם שכל המדות בטילים אחרי בחי' הדעת כו'. כי הנה כשאדם יודע ומרגיש א''ע כנ''ל הרי אנו רואים בחוש שלפי הוא מרגיש א''ע וחיותו מאד אזי מדותיו מתפעלים בתכלית ההתפעלות לאהוב בהתפעלות מה שיאהב ולשנוא בהתפעלות מה שישנא יותר משאינו מרגיש א''ע כ''כ כי מפני הרגשת עצמותו תיקר נפשו בעיניו מאד ויהיה דבר שהוא לטובתו יאהבנו בתכלית התפעלות האהבה ובהיפך דבר שאינו לטובתו אלא מזיק לו ישנאהו בהתפעלות השנאה בתכלית משא''כ על אדם אחר אפילו על אוהבו וריעו לא איכפת ליה כ''כ כמו על עצמו כי אף שהוא אוהבו עכ''ז אין מרגיש כ''כ תמיד ומסלק דעתו ממנו לכן לא יתפעל כ''כ מענינו כמו על עצמו שאינו מסלק דעתו והרגשת עצמו לעולם יתפעל ביותר מעניני עצמו. ולכן גם בעניני עצמו אם מסלק לפי שעה בחי' ההרגשה מעצמותו כ''כ לא תיקר נפשו כ''כ בעיניו ויוכל להיות שלא יתפעל כ''כ מדבר שהוא נגד רצונו וכן לא יאהוב דבר שהוא לטובתו כ''כ בהתפעלות האהבה להיותו מסולק מענין עצמותו ואיננו מרגיש את נפשו וחיותו להיות יודע א''ע כ''כ כמו כאשר טרוד הוא בענין גדול שמסולק אז מעניני הרגשת עצמותו וכדומה וראיה ממה שכתב הרמב''ם ספ''ז מהל' מלכים וכל המתחיל כו' ומבהיל עצמו עובר בל''ת שנאמר אל ירך לבבכך אל תיראו כו' וקשה איך יעשה שלא יפחד אלא הענין שיסלק מחשבתו והרהורו מפחד זה ועי''ז מתבטל הפחד וז''ש וכל המתחיל לחשוב ולהרהר הרי ראיה ברורה שאפילו ההתפעלות הטבעית שבאהבת עצמו היא תלויה ע''פ הדעת והמחשבה וא''כ אנו רואים שכל המדות אהבה ושנאה ויראה ודומיהן אינן נמשכין ונגררין רק על ידי הדעת וההרגשה שלפי שיודע ומרגיש א''ע תמיד לכן יומשך ההתפעלות מאד בעניני עצמו ובהפך אם מסלק הדעת וההרגשה כ''כ מאהבת עצמו כו' כנ''ל. ומזה יובן איך שהתפעלות המדות נמשך רק אחר הדעת וההרגשה שאפילו בדבר הנוגע לעצמותו לא יומשך ההתפעלות רק על ידי הדעת דייקא שהוא המתפשט במדות להחיותן וממנו עיקר הנהגתן והטייתן כנ''ל. וזהו שנקרא הדעת בשם מפתחא דכליל שית פי' להיותו פותח את התפעלות המדה ומעוררה כמו עד''מ המפתח הגשמי כו' והוא כליל שית מכל ש שת המדות חג''ת וכו' ועיין מה שכתוב במ''א מענין הדעת בביאור ע''פ מים רבים בפ' תולדות ובד''ה לא הביט און ביעקב. ועד''ז יובן ענין דע את אלקי אביך דהיינו להתבונן תמיד ושלא יסיח דעתו מהז שעי''ז דוקא יומשכו המדות אהוי''ר כמו עד''מ שמתפעל מאד בעניני נפשו וגופו שהוא לפי שאינהו מסלק דעתו והרגשתו כו' כמ''כ ויתר מכן צ''ל שלא יסיח דעתו מחיי החיים א''ס ב''ה ועי''ז יומשכו מדותיו לאהוב את ה' בלב ונפש ומאד וליראה ולפחוד מגדולתו ית' וכמשי''ת.
וכמו כן אפשר ללמוד זה היסוד ממה שכתב בליקוטי אמרים תניא וז"ל:
מִשּׁוּם שֶׁעִקַּר קְרִיאַת שְׁמַע – לְקַיֵּם "בְּכָל לְבָבְךָ" וכו' בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ וכו', דְּהַיְנוּ לַעֲמֹד נֶגֶד כָּל מוֹנֵעַ מֵאַהֲבַת ה'. וּ"לְבָבְךָ" הֵן הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ, שֶׁלְּבָבוֹ שֶׁל אָדָם קְשׁוּרָה בָּהֶן בְּטִבְעוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל עַל פָּסוּק "הוּא אָמַר וַיֶּהִי", זוֹ אִשָּׁה; "הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד", אֵלּוּ בָּנִים.
הרי מבואר שלאהוב את האשה וילדיה זה טבע של אדם בריא, ואכן התורה ציוה שהאהבה לה' יהיה יותר מזה, ויהיה מוכן לוותר על טובת אשתו ובניו, מחמת אהבת ה'.
 
מישהו ציטט לי פעם 'תניא' שכותב שכשעושים משהו לב"ב אם מכוון שהוא הוא הדואג להם כי ה' שם אותו שלא יפקד מהם דבר, אזי מקיים מצוה.
אבל אם עושה זה כמצוות אנשים מלומדה ואינו מכניס המחשבה בזה, אזי אינו מקיים מצוה.
 
שוב כפש"כ חייב אדם לדאוג לעצמו ולילדיו באופן אישי.
אך המטרה העליונה צריכה להיות לתקן עולם במלכות ש-די שהיא מטרה כללית הכוללת כולם כאחד.

והוא אשר אמרתי הפעולות כאגואיסט אך המטרה אחרת לחלוטין.
זה סתם מילים בעלמא.
כן מטרה, לא מטרה.
שורה סופית התכונה הזו אינה דבר שלילי.
 
אהבת ישראל - כי הם בניו של הקב"ה.
"אז מהאט ליב די טאטע, האט מען ליב די קינדער".
כשאוהבים את האבא, אוהבים את הילדים. אמרה ידועה.
ואישתו?
וכבר ביארתי הדבר לאמיתו בהודעה זו:
ודאי שבדרגות השלימות, האני צריך לכלול את כל כלל ישראל בבחינת כללות נשמות ישראל,
וזה מתחבר עם דברי הרב @אין עוד שהאני היחיד הוא בעצם ד' יתברך ובבחינת חלק אלוק ממעל הוא כולל את כל ישראל,
וזה לחלוטין לא סותר שהאגואיזם כשלעצמו, במינון הנכון אינו חיסרון.
ולענ"ד זהו חיבור תורף דברי הרב @עוזי ומגני עם דברי הרב @מביט
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון