- הודעות
- 4,720
- תודות
- 17,137
- נקודות
- 895
צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה (ויקרא ו, ב). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הַכָּתוּב לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵש בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס (רש"י).
מצוות רבות כרוכות בהוצאה כספית, לפעמים גם הוצאה כספית גדולה, בפרט לצורך קיום מצות בהידור ובתכלית הכשרות. ואכן מי כעמך ישראל, אשר בכל ימות השנה, ובפרט בימים אלו לקראת חג הפסח, מזדרזים ביותר במקום שיש חסרון כיס שלא לחסוך בהוצאות ממון לצורך מצוות, בידיעה כי רק קניינים אלו יעמדו להם לנצח נצחים, כי אין מלווים לו לאדם לא כסף ולא זהב – אלא תורה ומעשים טובים בלבד
שנה אחת בחג הסוכות הבחין הגאון הגדול רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל באחד ממתפללי בית הכנסת שהתפאר בפני חבריו על רוב תושייתו שהצליח להשיג ארבעת מינים מהודרים במחיר אפסי, כי הוא נוהג ללכת לשוק רק בערב החג לאחר חצות, בשעות האחרונות סמוך לכניסת החג, כאשר המחירים יורדים פלאים.
כששמע הגרש"ז את הדברים הוא היה נסער ביותר, ודיבר באוזניו תלמידיו בגנות התנהגות זו, שהיא מעידה על קרירות וזלזול ח"ו במצוה, שכן דבר החביב לאדם וערכו רב וחשוב בעיניו, אינו מחכה לרגע האחרון, למשל, אם היה עומד לפני נישואי בתו, כלום גם אז היה מתמהמה עד כמה שעות לפני החתונה לקנות בזול את צרכי החתונה?... ואיככה יוכל אדם מישראל להתהלך בשויון נפש כשכל העם טורחים בהתאמצות ובחביבות יתירה לרכוש מינים מהודרים ונאים, והוא ממתין לרגע האחרון רק בגלל חסכון בכסף?...
תורה שבכתב
מצוות רבות כרוכות בהוצאה כספית, לפעמים גם הוצאה כספית גדולה, בפרט לצורך קיום מצות בהידור ובתכלית הכשרות. ואכן מי כעמך ישראל, אשר בכל ימות השנה, ובפרט בימים אלו לקראת חג הפסח, מזדרזים ביותר במקום שיש חסרון כיס שלא לחסוך בהוצאות ממון לצורך מצוות, בידיעה כי רק קניינים אלו יעמדו להם לנצח נצחים, כי אין מלווים לו לאדם לא כסף ולא זהב – אלא תורה ומעשים טובים בלבד
שנה אחת בחג הסוכות הבחין הגאון הגדול רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל באחד ממתפללי בית הכנסת שהתפאר בפני חבריו על רוב תושייתו שהצליח להשיג ארבעת מינים מהודרים במחיר אפסי, כי הוא נוהג ללכת לשוק רק בערב החג לאחר חצות, בשעות האחרונות סמוך לכניסת החג, כאשר המחירים יורדים פלאים.
כששמע הגרש"ז את הדברים הוא היה נסער ביותר, ודיבר באוזניו תלמידיו בגנות התנהגות זו, שהיא מעידה על קרירות וזלזול ח"ו במצוה, שכן דבר החביב לאדם וערכו רב וחשוב בעיניו, אינו מחכה לרגע האחרון, למשל, אם היה עומד לפני נישואי בתו, כלום גם אז היה מתמהמה עד כמה שעות לפני החתונה לקנות בזול את צרכי החתונה?... ואיככה יוכל אדם מישראל להתהלך בשויון נפש כשכל העם טורחים בהתאמצות ובחביבות יתירה לרכוש מינים מהודרים ונאים, והוא ממתין לרגע האחרון רק בגלל חסכון בכסף?...
תורה שבכתב