בסדר, אז לזה גופא ביקשו מקור. יש מקור שאליבא דהשיטה הליטאית כל מנהג איסור על לימוד תורה אינו רלוונטי?
החת"ס והמהר"ם שיק הקפידו על העניין, רוצה לומר שלא היו "ליטאים" בהנהגתם? החזו"א לא הקפיד בזה, ומאז נשתרש אצל הליטאים שלא להקפיד בזה.
(אגב, מה עם ת"ב ואבלות)?
בסדר, אז לזה גופא ביקשו מקור. יש מקור שאליבא דהשיטה הליטאית כל מנהג איסור על לימוד תורה אינו רלוונטי?
החת"ס והמהר"ם שיק הקפידו על העניין, רוצה לומר שלא היו "ליטאים" בהנהגתם? החזו"א לא הקפיד בזה, ומאז נשתרש אצל הליטאים שלא להקפיד בזה.
(אגב, מה עם ת"ב ואבלות)?
כאמור, כל רב שלא הורה לתלמידיו שלא ללמוד - דעתו הייתה שחובה ללמוד.
ועצם זה שאתה יכול לצטט רק את החת"ס והמהר"ם שיק, ובשום ספר עובדות והנהגות או פסקי הלכות לא הוזכר כן, מגלה לך מה דעתם.
כאמור, כל רב שלא הורה לתלמידיו שלא ללמוד - דעתו הייתה שחובה ללמוד.
ועצם זה שאתה יכול לצטט רק את החת"ס והמהר"ם שיק, ובשום ספר עובדות והנהגות או פסקי הלכות לא הוזכר כן, מגלה לך מה דעתם.
א. שוב, מי אמר? כשאשלו את הגרח"ק הוא אמר "החזו"א לא נהג", לדבריך אצ"ל כן.
ב. מה פשט הדמגוגיה הזו? זה שציטטתי רק אותם אומר שרק הם קיימים? נתתי דוגמא, אתה יכול לשאול אם יש לי עוד, ואולי התשובה תהיה לא, אך אל לך לקבוע עובדות לא מבוססות על מה שכתבתי.
א. שוב, מי אמר? כשאשלו את הגרח"ק הוא אמר "החזו"א לא נהג", לדבריך אצ"ל כן.
ב. מה פשט הדמגוגיה הזו? זה שציטטתי רק אותם אומר שרק הם קיימים? נתתי דוגמא, אתה יכול לשאול אם יש לי עוד, ואולי התשובה תהיה לא, אך אל לך לקבוע עובדות לא מבוססות על מה שכתבתי.
שו"ת קניין תורה (ה, צב) דן בזה. הגרח"ק אמר שלא למד במקרים מסוימים בגלוי כדי שלא יראוהו חסידים שעבורם זה כעבירה.
עוד ציטוט מהספר שהבאתי לעי' : "והג"ר אלעזר ניסן רובין שליט"א מח"ס ארן העדות כתב לי בענין המניעה מלימוד בניטל בס' בעקבי תודה עמ' רצ"ד הביא הג"ר יעקב איידלשטיין בשם אביו שבישיבת וולאוזין מתחילה נהגו שלא ללמוד בליל ניטל רק פ"א בליל ניטל כשהגר"ח נכנס לביהמ"ד נפלה גמרא מארון הספרים על הרצפה והרימה וככה קרה עוד ב"פ וראה בזה סימן מן השמים וכינס את הבחורים וציוה להם שילכו ללמוד ואחרי כמה דקות הגיעו אנשי המשטרה וחפשו ובדקו ולמחרת נודע סיבת ביאתם כי שמעו שהיהודים מבזים את אותו האיש ויום החגא ע"י שלא לומדים ביום זה ובאו לבדוק האם כנים הדברים והואיל ונתרחש נס כזה קבע הגר"ח שכן ינהגו בשנים הבאות שלא יבטלו מלימודם בניטל".
בנוסף : "אצל תלמידי הבעש"ט זי"ע הקפידו מאוד על הלכות ניטל וגם כבר כתבו בפירוש טעמיה ופרטי מנהגיה עד שהיא מן הדברים הבולטים בקרב צדיקים וחסידים וכן הוא א צל החתם סופר זצ"ל שו"ת חת"ס סי' קנו קובץ תשובות חת"ס סי' לא אגרות סופרים מכתב החת"ס סי' ב וכן אצל תלמידיו ממשיכי דרכו למשל בשו"ת בית ישראל ב כא הג"ר ישראל וועלץ זצ"ל מלפנים ראב"ד בודאפעסט ואח"כ בירושלים כתב והעידו לפני רבנים גדולים ה"ה גאונים דסעמיהאלי וראצפערטא הי"ו כי כן נהגו גם רבם הגאון מהר"ם שיק זצ"ל שלא למד עם התלמידים בליל חגם וכן נהג הגאון בעל הערוגת הבושם מחוסט זצ"ל שם וכן נהג הגה"ק בעל שו"ת קול אריה זצ"ל ספר קול אריה על עניני לימוד התורה להג"ר נפתלי עהרענרייך שליט"א הרב ממאד עמ' קיא ועיין שם בהערות באר נפתלי אות יג וכ"כ מנהגי מאטערסדארף אות קעב שלא היו לומדים בליל ניטל ושכן מנהג רבם בבעלעד ואונסדארף מובא בנטעי גבריאל הלכות חנוכה מנהגי ניטל עמ' שפז"
כבלת"ק,
בחו"ל כולם נהגו כן גם הליטאים, מפחד הגויים,
ובא"י אמרו שאין פחד ולכן לא צריך לנהוג כן,
אצלל הספרדים נ"ל שאף פעם לא נהגו, כי לא היה אצלהם סכנה ביום אידם,
כבלת"ק,
בחו"ל כולם נהגו כן גם הליטאים, מפחד הגויים,
ובא"י אמרו שאין פחד ולכן לא צריך לנהוג כן,
אצלל הספרדים נ"ל שאף פעם לא נהגו, כי לא היה אצלהם סכנה ביום אידם,
נראה לי שהיו כאלו שאמרו שזה זמן של טומאה שהכל הולך לסט"א,
יש שיעור באידיש בקול הלשון מהרב אהרן קאהן,
הוא מסביר את הענין מאוד יפה,
ניסיתי להעלות אותו אך הקובץ גדול מדי.
מה ההיגיון ללכת אחר התאריך הנוצרי,
א. שאין הוא קובע לשום דבר, לא בעליונים ולא בתחתונים, והוא בספק לאו של 'החודש הזה לכם'.
ב. שהנוצרים ימ"ש מודים שהוא לא נולד באותו היום?
שוב, לפי הרבה מן הטעמים לא זה העניין, אלא עצם זה שזה יום חג עבורם.
בנוסף, ידוע שיש גם "ניטל גדול" בו' או ז' בינואר למניינם, לא יודע אם זה קשור.
אגב, אין לי שום הבנה בעניין ב"ה, אבל מניין לך שהנוצרים ימ"ש מודים שלא נולד באותו יום? ממה שמצאתי במכלול וכו' כתוב שכן..