ד' תעניות בין המצרים ת"ב - ללבוש בגדי שבת בסיום בתשעת הימים | ענייני דיומא ד' תעניות בין המצרים ת"ב - ללבוש בגדי שבת בסיום בתשעת הימים | ענייני דיומא
ומה לגבי סעודת סיום?​
כעת לא מצאתי בבירור, אך ממש"כ
שו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן רלח
א) הנה במתני' שלהי תענית דף כ"ו ע"ב, משנכנס אב ממעטין בשמחה, שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור מלספר ומלכבס וכו', ובטור סי' תקנ"א שבת שחל ט"ב להיות בתוכה פי' השבוע שחל בה ט"ב אסורים לספר ולכבס וכו' אבל ללבוש בין חדשים בין ישנים צבועים ולבנים בין מכובסין עכשיו וכו' אסור ללובשן בשבת זו וכו', ובשו"ע סעיף ג' בהג"ה ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחלת ר"ח עד אחר התענית אם לא לצורך מצוה וכו', ובס"א בהג"ה מילה שהיא מר"ח עד ט"ב נוהגין שהמוהל ובעל ברית ואבי הבן לובשין בגדי שבת אבל בלא"ה אסור וכו', ובשע"ת סק"א שכמדומה המנהג שאף שאר הקרובים אשר דרכם אם היה בימים אחרים ללבוש בגדי שבת הם לובשים גם עתה וצ"ע בזה עיין שם. ובסי' תקנ"ט ס"ח לענין מילה בט"ב בעל ברית לובש בגדים אחרים אך לא לבנים ממש, הג"ה ואבי הבן והמוהל והסנדק כולם נקראים בעלי ברית ומותרים ללבוש בגדי שבת לאחר שגמרו הקינות וכו'.
והנה בסי' רכ"ה במג"א סק"ד מהילקוט חדש בלקוטים סי' כ"ט, שמצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשו בנו בר מצוה כיום שנכנס לחופה וכו', ובמחצה"ש שם הביא סמך מהגמ' ב"ק פ"ז ע"א ובקידושין ל"א ע"א דא"ר יוסף השתא דשמענא להא דר' חנינא גדול המצווה ועושה וכו' עבידנא יומא טבא לרבנן מ"ט דכי מפקידנא ה"ל אגרא טפי, ושמצא כן במהרש"ל ביש"ש ב"ק פ"ד סי' ל"ז וסיים אף על פי שר"י היה כבר חייב אלא אבשורה שלא היה נודע לו עד עתה רצה לעשות י"ט כ"ש על הגעת העת וזמן שראוי לעשות י"ט עכ"ל. ועי' בשו"ת חות יאיר סי' ע' ובדגול מרבבה יו"ד סי' שצ"א שסעודת בר מצוה הוי סעודת מצוה, וביד אפרים סי' תקנ"א על המג"א ס"ק ל"ג.

יתכן שיש לדון שכל סעודת מצוה כה"ג

אמנם אני לא ראיתי שנוהגים ללבוש בגדי שבת בסיום, ואף בכל השנה​
 
ראיתי שהעולם נוהג להקל, וזה תמוה, שהרי גם בשבת נהגו בעבר ללבוש בגדי חול בתשעת הימים.
המסיים?
אני כן רואה כמעט תמיד, ואף בתשעת הימים.
אני לא ראיתי.
אשתקד הייתי בסיום שהמסיים לבש בגדי חול.
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה