חדושא

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
489
תודות
1,796
נקודות
104
אבל בסוכה חייב, אף שמצטער פטור, והגמ' בסוכה כו מחלקת בין צער שבא מבחוץ לצער האבל.
מה בדיוק גדר החילוק? מקור הצער, האפשרות ליישב את דעתו, או השאלה אם היציאה מן הסוכה תועיל לו?
ומה הדין בצער נפשי אחר, שאינו תלוי במקום הישיבה?
 
נערך לאחרונה:
היכא דהסוכה גורם הצער בזה אי"ז תשבו כעין תדרו, אי בצורה עקיפה ע"י שיצא מהסוכה יופג צערו, אי"ז ענין לתשבו כעין תדרו, שענינו הוא הווית הסוכה כביתו ממש, שמשם הוא סיבת פטור מצטער, ולא משום חובת שמחה בחג וכדו', ועל כן גם אם יצא מהסוכה ותבוא לו הרווחה אבל הצער לא נגרם כתוצאה מהסוכה וכגון אבל, אין צערו בכלל הגירעותא של תשבו כעין תדרו.
 
היכא דהסוכה גורם הצער בזה אי"ז תשבו כעין תדרו, אי בצורה עקיפה ע"י שיצא מהסוכה יופג צערו, אי"ז ענין לתשבו כעין תדרו, שענינו הוא הווית הסוכה כביתו ממש, שמשם הוא סיבת פטור מצטער, ולא משום חובת שמחה בחג וכדו', ועל כן גם אם יצא מהסוכה ותבוא לו הרווחה אבל הצער לא נגרם כתוצאה מהסוכה וכגון אבל, אין צערו בכלל הגירעותא של תשבו כעין תדרו.
כמו שיוצא מביתו אם זה מפיג צערו ה"ה בסוכתו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓