הערב נא

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
187
תודות
332
נקודות
56
למה מברכים על המצוות להניח תפילין ולא על הנחת תפילין, הרי המצווה היא לא במעשה ההנחה אלא במציאות המונחות של התפילין?
וכן על נטילת ידיים יש דין שהידיים יהיו טהורות, וזה ע''י אמצעי של נטילת ידיים אבל זו לא המצווה?
 
למה אתה טוען שאין מצוה במעשה ההנחה? בפשטות יש,
הפוסקים נוקטים שיש דין "וקשרתם", גם ביד וגם בראש,
מהרמב"ם משמע שרק ביד, ובראש באמת המצוה שיהיו מונחים, וזה דוקא מתאים לברכת הראש, "על מצות תפילין".
 
הפוסקים נוקטים שיש דין "וקשרתם", גם ביד וגם בראש,
יש רק דין וקשרתם, לאחר מכן כבר אין קיום מצווה? האם בגלל זה יש כאלו שמתעסקים תמיד עם הקשר של יד, כדי לקיים כל הזמן את המצווה?
 
יש רק דין וקשרתם, לאחר מכן כבר אין קיום מצווה? האם בגלל זה יש כאלו שמתעסקים תמיד עם הקשר של יד, כדי לקיים כל הזמן את המצווה?
המצוה כמובן נמשכת, ולכן אפשר לברך כל זמן שלבוש,
אבל יש מעשה מצוה בקשירה.
להבנתי הענין כך, התורה ציותה "וקשרתם", כיון שזו הלשון ממילא יש מצוה לקשור, אלא שמהבנת תוכן המצוה, ההבנה היא שמעשה הקשירה הוא רק ההתחלה, והמטרה היא שהם ישארו עליו זמן מה, ולכן מסתמא, גם אם קשרם קוף על ידו נחשב כמקיים מצוה אם מתכוון, אף אם לא קשר בפועל.
 
למה מברכים על המצוות להניח תפילין ולא על הנחת תפילין, הרי המצווה היא לא במעשה ההנחה אלא במציאות המונחות של התפילין?
וכן על נטילת ידיים יש דין שהידיים יהיו טהורות, וזה ע''י אמצעי של נטילת ידיים אבל זו לא המצווה?
לא ברור לי מה כוונתך בדיוק.
האם מפריע לך הנוסח 'להניח' ולא 'על הנחת', או שמפריע לך עצם העובדה שמברכים על ההנחה ולא על התפילין הלבושות.
וממילא בנט"י האם הם גם חלק מהקושיא, או שמא הם ראיה שבכה"ג מברכים 'על'.

ובהערת אגב: אין דין שיהיו ידיו טהורות אלא יש דין 'נטילה' מדברי חכמים, שאמנם בסוף התקנה היא משום טומאה, אבל הם תקנו נטילה.
ולכן מברכים גם אם אין לו שום טומאה בידיים, אא"כ הוא לא הסיח ידיו מנטילה קודמת, שאז שוב הוא נפטר בנטילה ההיא ולא בזה שידיו טהורות.
 
לא ברור לי מה כוונתך בדיוק.
האם מפריע לך הנוסח 'להניח' ולא 'על הנחת', או שמפריע לך עצם העובדה שמברכים על ההנחה ולא על התפילין הלבושות.
וממילא בנט"י האם הם גם חלק מהקושיא, או שמא הם ראיה שבכה"ג מברכים 'על'.
בין כך ובין כך,
הנידון מתי אומרים 'ל' ומתי אומרים 'על' הוא במח' ר"י ור"ת האם הקובע הוא מצוה שיש לה משך זמן שבה אומרים 'ל' או שמא הדבר תלוי במצוות שאינן נעשות ע"י שליח שבהן אומרים 'ל'. ואיני יודע מהיכן המקור להנחה האמורה לעיל שאם המצוה היא התפילין המונחות זה סיבה לומר 'על'.

ובשאלה לגבי ברכה על ההנחה, התשובה פשוטה שבכל המצוות כולם לא מברכים על המצוה עצמה אלא על 'מעשה' המצוה, גם אם המצוה זה התוצאה של המעשה ולא המעשה עצמו. הדברים ארוכים מיני ים, וכמעט בכל מצוה יש מחלוקת מה בדיוק המצוה, אבל המסקנה האמורה מוסכמת על רוב הפוסקים.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓