פסח, חודש ניסן למה אמר משה שירה רק בשביעי של פסח, ולא מיד כשיצאו ממצרים (1 צופה)

[אחד יחיד]

מצינו דבר פלא – משה רבינו אמר שירה רק בשביעי של פסח – ולכאורה, למה לא אמר שירה תיכף ומיד בצאת ישראל ממצרים, ולמה המתין מלומר שירה עד שביעי של פסח?

אלא כתב בספר 'שער בת רבים', שכשיצאו בני ישראל ממצרים, הם היו בבהלה גדולה – היתה שם מהומה רבתי – הם לא ידעו אם פרעה הולך לרדוף אחריהם או לא, וכיון שהיו מוטרדים מכך, לא היתה דעתם מיושבת עליהם, ולא היה שייך לקבצם יחד לומר שירה ברוב עם הדרת מלך, לכך המתין משה לזמן שדעתם של בני ישראל תהא מיושבת עליהם, וזה היה בשביעי של פסח, עת נבקע הים ובני ישראל עברו ביבשה בתוך הים, אז נתיישבה דעתם עליהם, ואז היתה היכולת ביד משה לקבצם יחד, ולומר שירה להקב"ה ברבים, על חסדיו הגדולים והמרובים.

א"כ רואים אנו, שעיקר ענין ההודאה הוא לפרסם ברבים את גודל חסדיו של הקב"ה. (הרב שלמה זלמן פרידמן)

 

[צדק ומשפט]

מצינו דבר פלא – משה רבינו אמר שירה רק בשביעי של פסח – ולכאורה, למה לא אמר שירה תיכף ומיד בצאת ישראל ממצרים, ולמה המתין מלומר שירה עד שביעי של פסח?

אלא כתב בספר 'שער בת רבים', שכשיצאו בני ישראל ממצרים, הם היו בבהלה גדולה – היתה שם מהומה רבתי – הם לא ידעו אם פרעה הולך לרדוף אחריהם או לא, וכיון שהיו מוטרדים מכך, לא היתה דעתם מיושבת עליהם, ולא היה שייך לקבצם יחד לומר שירה ברוב עם הדרת מלך, לכך המתין משה לזמן שדעתם של בני ישראל תהא מיושבת עליהם, וזה היה בשביעי של פסח, עת נבקע הים ובני ישראל עברו ביבשה בתוך הים, אז נתיישבה דעתם עליהם, ואז היתה היכולת ביד משה לקבצם יחד, ולומר שירה להקב"ה ברבים, על חסדיו הגדולים והמרובים.

א"כ רואים אנו, שעיקר ענין ההודאה הוא לפרסם ברבים את גודל חסדיו של הקב"ה. (הרב שלמה זלמן פרידמן)

לחץ כדי לכווץ...

פירוש יפה מאד יש"כ,
רק אוסיף לביאור זה, ששירה הינה כשאדם נחלץ לגמרי מצרה ואינו דואג כלל ואז נפשו יכולה לפצוח בשירה וכשיצאו ממצרים כיון שידעו שמצרים עדין קיימים לא היתה נפשם פנויה לומר שירה

 

[רוני בלילה]

ויעו' בכלי יקר (שמות ט"ו א') שכתב מה שלא שר תיכף בצאתם ממצרים, לפי שידע משה שעדיין בני ישראל מפקפקין באמונה עד שראה על הים שהאמינו בה' ובמשה עבדו אז ישיר.