בהעלותך למה היו ישראל אסורים בקרוביהם (1 צופה)

[אחד יחיד]

וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו (יא, י)​

רש"י מבאר (על פי חז"ל), ש"בכייה" זו של העם, הייתה על כך שנאסרו להם איסורי עריות. כלומר, בעקבות מתן תורה, נאסר עליהם להתחתן עם קרובות משפחה ("ורבותינו אמרו, למשפחותיו, על עסקי משפחות, על עריות הנאסרות להן").

מקשה על כך המהר"ל בחיבורו גור אריה בפרשת ויגש (מו, ח), הרי באותו דור לא היו קרובי משפחה כלל, כי היו כולם נחשבים לגרים (שכן כידוע, ישראל עברו בשעת מתן תורה תהליך של גירות – מילה, טבילה וכו'), ואם כך, בטלו כל יחסי קרבת המשפחה, ע"פ הכלל הוא "גר שנתגייר, כקטן שנולד דמי" (דהיינו, כאשר אדם מתגייר, מתבטלים יחסי הקרבה המשפחתית שהיו לו עד גרותו, והוא נחשב כמי שנולד מחדש, ומותר להתחתן עם קרובותיו); וא"כ אדרבה, צריכים להיות מותרים בכל קרובותיהן.

ומיישב המהר"ל (והדברים מובאים בקצרה בהקדמת השב שמעתתא באות ט'), שהואיל ואותה "גירות" של עם ישראל במעמד הר סיני הייתה גרות בעל כרחם, שהרי כפה עליהם הקב"ה הר כגיגית (כמבואר במס' שבת דף פח ע"א), לכן לא נאמר כאן הכלל גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

מה ההסבר בדברים אלה, ומדוע הכלל "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" הוא דווקא בגרות מרצון? הביאור הפשוט הוא לכאורה כך: כל הכלל שלפיו גר שנתגייר כקטן שנולד, נובע מכך שע"י רצונו להתגייר הוא נחשב כאילו נולד ונברא מחדש; אך עצם הגרות לבדה, בלי הרצון העצמאי הפנימי הנלווה אליה, אינה הופכת את האדם ל"קטן שנולד". ובהר סיני, מכיוון שהגרות לא הייתה רק מתוך רצונם בלבד ונלווה לרצון זה כפייה, אין אומרים גר שנתגייר כקטן שנולד.

הסבר אחר לדברי המהר"ל, מסביר הכלי חמדה בפרשת ויגש, וזו לשונו: "דלא שייך כלל בישראל גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ואדרבה, בזה נשלמה תכלית יצירתם הקודמת". כלומר בניגוד לכל גוי, שהגרות יוצרת אצלו מהות חדשה שלא הייתה בו עד כה (ולכן הוא "כקטן שנולד"), אצל עם ישראל תפקיד הגרות היה רק להשלים את תכליתם הטבעית מלכתחילה. לכן, הגיור לא הפך אותם ל"יצירה חדשה", שניתן לומר עליה "כקטן שנולד", אלא רק השלים וחתם את מצבם הטבעי שאליו נועדו מלכתחילה. וזו איפוא כוונת המהר"ל, שכיוון שאנו רואים שהגרות הייתה בעל כרחם של ישראל (שכפה עליהם הקב"ה הר כגיגית), ממילא מוכח מזה שהגרות לא יצרה אצלם מהות חדשה אלא רק הביאה אותם למצבם הטבעי (ולכן לא נדרש רצון, כי רק פעולות שיוצרות מהות, כמו קניין וקידושין וכו', מצריכות רצון); ומכיוון שכך, אין אומרים שהם "כקטן שנולד"

 

[זרח לווין]

עוד ביאור בזה
שגר נולד כקטן שנולד דמי
כיון שהיהדות אינה רק דת אלא גם 'משפחה' - 'בני ישראל'
ומעתה, מי שרוצה להכנס למשפחה זו הרי הוא כקטן לגבי קורבה שאין לו קורבה לאביו ולאחיו.
משא"כ אם כל השמשפחה התגיירה ל"ש

 

[נראה לפשוט]

לכאו' י"ל עפי"מ שייסדו רבוותא דאף קודם מת"ת היו חפצא של "ישראל"

 

[מחכה]

אך עצם הגרות לבדה, בלי הרצון העצמאי הפנימי הנלווה אליה, אינה הופכת את האדם ל"קטן שנולד"

לחץ כדי לכווץ...

ולמה לא יאמר דין זה גבי הטבילוהו בי''ד או גר בע''כ שהיה במשך השנים?

אגב, לפי''ד הפרשת דרכים יתכן ובכו על איסורי דרבנן שחלו עליהם?
עוד צ''ע, דבדורות שלפנ''ז קיימו כל התורה (כדרשת חז''ל עה''פ וישמור משמרתי) ולאחמ''כ הפסיקו לשמור, ולפי דברי המהר''ל היו צריכים להיות מותרים במה שהיו מקפידים עליו קודם לכן, ע''י הגיור (א''ל שאינם כקטן שנולד)

 

[אחד יחיד]

ולמה לא יאמר דין זה גבי הטבילוהו בי''ד או גר בע''כ שהיה במשך השנים?

לחץ כדי לכווץ...

אכן יל"ע בזה.

 

[בן תורה]

האריך בכל הנ"ל ב"דרך נשר" על הקדמת השב שמעתתא.
מצו"ב.

 

[מחכה]

האריך בכל הנ"ל

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח עצום!!
זה מעניין לפי הגרנט ממש גדר גירות חדש, צריך בזה יותר בהירות בדיני גירות זו

 

[אורי]

ולמה לא יאמר דין זה גבי הטבילוהו בי''ד או גר בע''כ שהיה במשך השנים?

אגב, לפי''ד הפרשת דרכים יתכן ובכו על איסורי דרבנן שחלו עליהם?
עוד צ''ע, דבדורות שלפנ''ז קיימו כל התורה (כדרשת חז''ל עה''פ וישמור משמרתי) ולאחמ''כ הפסיקו לשמור, ולפי דברי המהר''ל היו צריכים להיות מותרים במה שהיו מקפידים עליו קודם לכן, ע''י הגיור (א''ל שאינם כקטן שנולד)

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי אף מילה אחת מכל הנ''ל

 

[י"ג מידות]

משא"כ אם כל השמשפחה התגיירה ל"ש

לחץ כדי לכווץ...

זה לא נכון מבחינה הלכתית.
הרי שכל המשפחה מתגיירת לא נקראים אחים כלל

אינם יורשים אחד מהשני, אם אחד מהם נזיר, הוא לא נטמא לאחיו, בן אינו צריך לכבד את אביו, (רק מדין הכרת הטוב חייב)

וא"כ צריכים להיות מותרים אחד לשני,
אולי אפשר לומר שבשונה משאר דינים היוצאים אצל קרובים דיני עריות הגדר שלהם אינו משום שהם אחים אלא משום קשר דם ובשר שגירות לא משנה אותו, (כ"ז מסברא אשמח שיתקנו אותי)

 

[אמת נהדרת]

כד הוינא טליא שמעתי מהגר"ש אויערבך שלא שייך להבין זאת כפשטות שנהייו גרים כיוון שכל מהות גירות זה להחשב בני אברהם ועם ישראל כל מה שקיבלו את התורה היה בגלל שהיו בני אברהם.

 

[בן תורה]

כד הוינא טליא שמעתי מהגר"ש אויערבך שלא שייך להבין זאת כפשטות שנהייו גרים כיוון שכל מהות גירות זה להחשב בני אברהם ועם ישראל כל מה שקיבלו את התורה היה בגלל שהיו בני אברהם.

לחץ כדי לכווץ...

דברי הגר"ש שהבאת מובאים בארוכה ממספר מקורות ב"דרך נשר" על הקדמת הש"ש שהובא לעיל, עי"ש בארוכה.

 

[יחזקאל יחזקאלי]

עוד ביאור בזה
שגר נולד כקטן שנולד דמי
כיון שהיהדות אינה רק דת אלא גם 'משפחה' - 'בני ישראל'
ומעתה, מי שרוצה להכנס למשפחה זו הרי הוא כקטן לגבי קורבה שאין לו קורבה לאביו ולאחיו.
משא"כ אם כל השמשפחה התגיירה ל"ש

לחץ כדי לכווץ...

ק"ק שהרי גם משפחה שלמה שהתגיירה כולם אינם קרובים זל"ז

 

[אורי]

ק"ק שהרי גם משפחה שלמה שהתגיירה כולם אינם קרובים זל"ז

לחץ כדי לכווץ...

הוא מתכווין למשפחת ישראל כולה. אבל סתם משפחה שלמה היא רק חלק ממשפחת ישראל ואין זה נחשב שכל המשפחה התגיירה. ודו''ק.
ובייתר ביאור נראה כוונתו. שמשפחת ישראל נוצרה במתן תורה, ורק משם ואלך כל מי שרוצה להיכנס למשפחה נחשב כבן שנולד מחדש במשפחה, אך לא כן במתן תורה עדיין לא הי' משפחת ישראל שנימא שמי שנכנס למשפחה נחשב שנולד עתה ונכנס למשפחה, אלא זה הי' תחילת היווצרות המשפחה כולה, כולם כפי שהיו נהפכו למשפחה אחת של ישראל והקורבה בניהם נשארה כפי שהיתה, כי הגירות חלה עליהם כפי שהם ולא הכניסה אותם לאיזה משפחה, ודו''ק היטב.

 

[י"ג מידות]

ק"ק שהרי גם משפחה שלמה שהתגיירה כולם אינם קרובים זל"ז

לחץ כדי לכווץ...

זה לא נכון מבחינה הלכתית.
הרי שכל המשפחה מתגיירת לא נקראים אחים כלל

אינם יורשים אחד מהשני, אם אחד מהם נזיר, הוא לא נטמא לאחיו, בן אינו צריך לכבד את אביו, (רק מדין הכרת הטוב חייב)

וא"כ צריכים להיות מותרים אחד לשני,
אולי אפשר לומר שבשונה משאר דינים היוצאים אצל קרובים דיני עריות הגדר שלהם אינו משום שהם אחים אלא משום קשר דם ובשר שגירות לא משנה אותו, (כ"ז מסברא אשמח שיתקנו אותי)

לחץ כדי לכווץ...

 

[הצעיר שבחבורה]

מה ההסבר בדברים אלה, ומדוע הכלל "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" הוא דווקא בגרות מרצון? הביאור הפשוט הוא לכאורה כך: כל הכלל שלפיו גר שנתגייר כקטן שנולד, נובע מכך שע"י רצונו להתגייר הוא נחשב כאילו נולד ונברא מחדש; אך עצם הגרות לבדה, בלי הרצון העצמאי הפנימי הנלווה אליה, אינה הופכת את האדם ל"קטן שנולד". ובהר סיני, מכיוון שהגרות לא הייתה רק מתוך רצונם בלבד ונלווה לרצון זה כפייה, אין אומרים גר שנתגייר כקטן שנולד.

לחץ כדי לכווץ...

נראה לי שא"ז כוונת דברי רבינו המהר"ל, ותחילה אצטט דבריו

דודאי מי שנתגייר מעצמו, כגון גוי, כיון דלא היה צריך לגייר והוא מגייר עצמו - הוי בריה אחרת לגמרי, אבל ישראל שיצאו ממצרים - כיון שהיו מחויבים לקבל את התורה, והיו מוכרחים לזה, אין זה כקטן שנולד.​

לחץ כדי לכווץ...

נראה בכוונתו, שמכיון שהיו מחוייבים לזה, והיו מוכרחים, אי"ז נחשב התחדשות אצלם, ולא כמי שאינו צריך לגייר והוא מגייר עצמו.
ואי נימא הכי, תו לא קשה

ולמה לא יאמר דין זה גבי הטבילוהו בי''ד או גר בע''כ שהיה במשך השנים?

לחץ כדי לכווץ...

 

[מחכה]

נימא הכי, תו לא קשה

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח, ולפי''ז חידוש בגדר גירות והוא ההתחדשות עי''ז

 

[הצעיר שבחבורה]

עוד צ''ע, דבדורות שלפנ''ז קיימו כל התורה (כדרשת חז''ל עה''פ וישמור משמרתי) ולאחמ''כ הפסיקו לשמור, ולפי דברי המהר''ל היו צריכים להיות מותרים במה שהיו מקפידים עליו קודם לכן, ע''י הגיור (א''ל שאינם כקטן שנולד)

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי די הצורך את הקושיה, אך לדברי המהר"ל ודאי שאינה קשה שכתב שם בדבריו שהיו האבות אף הם כקטן שנולד לגבי איסור עריות

אבל עדיין קשה הרי האבות קיימו כל התורה וידעו אותה ברוח הקודש, היו מקפידין שלא לישא כנענית - ולא הקפידו על ערוה דהוא אסור מן התורה, ויש מפרשים כי שאני קודם מתן תורה מלאחר מתן תורה, כי כל האבות היו מקיימים את התורה כולה - אך צריכים היו לקבל עליהם את התורה כגרים שנתגיירו, לכך היו כקטן שנולדו. פירוש להך מילתא בלבד לענין קבלת התורה לא שייך בהם ענין אחוה שיהיו אחים לענין עריות, שלא נולדו בחיוב המצוה אלא הם קבלו מאיליהן, להך מילתא הוו כגרים שאין עריות בהם. ולפיכך כל עריות שהן מן התורה שנתנה אחר כך - לא היה נוהג באבות; כגון יעקב נשא שתי אחיות, ועמרם דודתו, ויהודה היה מייבם את כלתו, אף על גב דמן התורה אסור, והם היו שומרים את התורה, הרי אם מצד התורה אתה בא לאסור והם קבלו אותה עליהם - לא היו להם בזה קורבה, אבל קורבה מצד עצמם לא נתבטלה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[זרח לווין]

זה לא נכון מבחינה הלכתית.
הרי שכל המשפחה מתגיירת לא נקראים אחים כלל

לחץ כדי לכווץ...

אין כוונתי למשפחה שמתגיירת בזה"ז
אלא, משפחה שמתחילה את הדת - כזמן מ"ת