סיפורים על גדולים למה המתין הגרב"צ פלמן כל שנה אחרי תפילת מעריב בליל פסח (1 צופה)

[אחד יחיד]

בספר 'ללא שם' מסור שפעם בליל התקדש החג, אחרי התפילה בישיבת פוניבז'. הכל מיהרו לביתם להתחיל את הסדר, כמו שכתוב בשולחן ערוך. אך הגה"צ ר' בן ציון פלמן זצ"ל חשב לעצמו שכמנהגו בכל ליל שבת, גם כעת יישאר מספר דקות בהיכל הישיבה – לבדוק בחורים ובסדקים, האם יש מי שנשאר בודד ללא מקום לערוך בו את ה'סדר'. הוא המתין שבית המדרש יתרוקן, הביט אנה ואנה, והנה באחת מפינות ההיכל הגדול ראה בחור שמתיישב, פותח גמרא ומתחיל ללמוד. הוא ניגש אליו: יש לך היכן להתארח הלילה?. לא. אתה מוזמן לאכול אצלנו! – אמר לו ר' בן ציון. הבחור תלמיד הישיבה שש ושמח.

הוא סיפר כי הוריו מתגוררים בחוץ לארץ, ומידי שנה היה שב לבית הוריו לחג הפסח, אבל השנה נשאר בארץ ישראל. וכיון שהיה ביישן, לא ביקש מפורשות מחבריו ומכריו שיזמינו אותו לליל הסדר, וציפה שמישהו יציע לו מעצמו, אך חלפו הימים ללא הצעות כך עד ערב פסח בבוקר. בצר לו, קנה מעט מצות ובקבוק יין, וחשב בליבו אם לא יהיו שינויים עד הלילה, אערוך בחדרי בישיבה את הסדר לבדי במהירות, ומיד אלך לישון… ולכן, אחרי התפילה לא מיהר לשום מקום, התיישב ללמוד מעט, לפני תחילת ה'סדר' שאמור להתנהל בחדרו.

ומאז שנוכח במקרה חריג זה, גם שלושים שנה אחר כך, כאשר היה כבר רב הקהילה וזקן בימים, בכל ליל הסדר אחרי מעריב המתין בבית הכנסת, להביט לראות מי יודע אולי נשאר לו בבית הכנסת, יהודי שאין לו היכן לאכול. (הרב אברהם פוקס)