מנהגים למה יורקים ב"עלינו לשבח"? (3 צופים)

[אחת שאלתי]

יצאתי לחקור את המנהג שבסיום התפילה באמירת "שהם משתחווים להבל ולריק" ישנם אשר יורקים רוק מפיהם.

ולהלן המקורות שמצאתי:

המהרי"ל (מהרי"ל (מנהגים) עמ' רצז): "אמר לאל לא יושיע, והפסיק מעט כשאמר להבל וריק, והיה מקיא פעם אחת". ועמ' תלח: "כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא פעם אחת, כמו שנוהגין העולם".

הט"ז (יו"ד סי' קעט ס"ק ה): "אין להקשות ממה שנוהגין ברקיקה קודם ואנחנו כורעים, דשם הכל יודעין שהרקיקה היא לבזיון הגילולים של עובדי כוכבים והיא כבוד שמים שמזכיר אח"כ. כן נ"ל".

ספר זכירה (יג ע"ב): "כשזורק רוק מפיו – יכוין לסמא עינא דסיטרא".

סדור קול יעקב (להרב יעקב קאפל, פא ע"ב): "ואומרים שהם משתחוים, ורוקק לגנאי הקליפות להכניעם".

סדור נהורא השלם (כוונות פשוטות צה ע"א): "(שהם משתחוים עד לא יושיע) יכוין בזה לבזות ולהשפיל הקליפות. וירוק. ויכוין לסמא עינא דס"א".

מנהג בספיקנא (מנהגי ספיקנאעמ' טו): "בנוסח עלינו הוסיף שהם משתחוים להבל ולריק ומתפללין אל אל לא יושיע והי' רוקק מעט אז".

הרבי הרש"ב מליובאוויטש (חסיד נאמן, עמ' 216): "אדמו"ר הרש"ב נ"ע זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, היה נוהג באמירת עלינו שהיה רוקק בצד השמאל ואחר כך היה כורע ומשתחווה, ולאחרי זה – הנה בימות החול היה ממחק את הרוק ברגלו השמאלית, ובימי שבת ויום טוב היה פוסע עליו ג' פעמים (וכסדר הזה בדיוק ראיתי כמה פעמים ונחקק אצלי)".

מנהג ברומניא (מבשר טוב (להרב אייזיקסון) עמ' צה): "על דבר שאלתו .. איך אנו רוקקים אצל עלינו לשבח..." והאריך בזה תשובתו עיי"ש.

האדמו"ר מביאלא (מאורי יהושע ח"ד עמ' רצה): "ונוהג לרוק כשאומר להבל ולריק (עיין ט"ז סי' קע"ט) וכמנהג כ"ק מרן אדמו"ר זצלה"ה הקדושת חלקת יהושע".

האדמו"ר מצאנז (רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, הליכות חיים – סדר היום עמ' רלא אות ד): "רבינו נהג כמו שכתב הט"ז נוהגין ברקיקה קודם ואנחנו כורעים לבזיון הגילולים של עובדי כוכבים". ושם בהערה: "מפי כ"ק אדמו"ר שליט"א".

האדמו"ר מסקאליע (אדיר במרום עמ' קכד אות רלד): "כשאמר רבינו והם משתחוים להבל וריק – היה רוקק להצד, וכסה את פיו הקדוש בשעה שרקק".

הרבי מליובאוויטש וחסידי חב"ד (ספר המנהגים עמ' 17): "הרקיקה הוא אחר האמירה. טעם הרקיקה, כי מדיבור מתהווה רוק, ואין רוצים ליהנות מרוק זה".

הגאון רבי אהרון אויערבך (לעווענטאל, מנחת אהרון ח"א עמ' טז): "כשאומר ככל המונם – יפנה לצדדין וירוק בלא הרכנת הראש, וכשיאמר ואנחנו כו' ישתחוה למזרח".

הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי (ארחות רבינו הקהלות יעקב ח"א עמ' סח): "באמירת עלינו אמר מו"ר שהם משתחוים להבל וכו' ומוסיף ימח שמם, וכן הי' רוקק".

הגאון רבי יוסף שלום אלישיב(?) (שאלת רב עמ' רלג): "כשאמר שהם משתחוים וכו', שכמדומה עשה תנועה עם הפה כאילו ירק, אבל לא ירק ממש". [א"ש: תמוה מאוד שיעשה עצמו "כאילו" יורק, וכנראה ירק מעט].