בעיקר הנידון יש לזכור כי זה לא שלא מוזכר בתורה, אלא שלא מוזכר במפורש
כי הרי אין ספור דרשות מורות שנזכר
ואלא שלא נזכר מפורש
אך א"כ הרי כבר הנידון הוא כמו בכל ענין שנזכר בתורה אך לא במפורש, אמאי לא נזכר במפורש, ואינו מיוחד לענין זה דוקא (ולתי מפאת שזה ענין כביר טפי...)
ולמעשה, יתכן אף ביותר, שלפי הדרשות הרי זה כן מוזכר ממש, והיינו שזה מפורש
וזה שאנו בקריאה פשוטה איננו מבינים כן מהפשטות אינו מורה מאומה
ובכלל, מסתבר מאוד שאמונה שכזו היא פשוטה וברורה, והוו ידעי לה מקבלה איש מפי איש, וכך רווח בעם ישראל מדורי דורות
(ואפילו אולי נימא שזה ענין של סברא, וממילא אין צורך להזכיר זאת, ועכ"פ בפירוש)