אף פעם לא הבנתי, מדוע נצרך העניין של צורת הדף. ואם הרש"י יזוז קצת, מה יקרה?! האם זה מטעמי נוחות הקריאה והסדר, ומתוך הרגל מקדמת דנא, או שיש לזה איזו סיבה סודית....

תשובת AI אוצר הועברה למדור אוצר הסקירות.
לקריאת התשובה המלאה, כולל השאלה המקורית — לחצו כאן
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
מהו היחס הלא מכבד? למיטב ידיעתי הם כלל לא שינו אלא את צורת הדף איך זה קשור לתנאים ולאמוראים
כוונת הרב שך בהתנגדותו שעורך הביאור הנ"ל מאוד הרחיב לתאר את אמרות ותגובות האמוראים כפרשנות אישית שלו ולתארם בצורה ובדרך מאוד חוויתית ע"י תיאור רגשותיהם ומחשבותם בדרך שאינה מכובדת ביחס לתנאים והאמוראים שאין לנו כלל השגה בהם
 
בעיקר ההתנגדות משום היחס הלא מכובד שהיה בש"ס זה כלפי התנאים והאמוראים
אני למדתי תקופה מתוך הגמ' של הר' שטיינזלץ. ולא ראיתי שום דבר מדיבוריך. מ"ש אני שמעתי שזה בגלל התכנים המדעיים המופיעים שם בשולי הגיליון...
מה הענין שלך להחליף ??
טעמי נוחות. (סתם אעיר, אבי שיחי' הנו מעמד ותיק, וזכורני שאמר לי: העימוד הכי מורכב שיש זה פה, בגמ'. נ"ל שלרוב העוסקים בתחום זה זה יביא עזרה משמעותית. ואולי גם זה הטעם לכך שלא משנים, שלא כל אדם ייגש ויוציא גמ'.)
 
כוונת הרב שך בהתנגדותו שעורך הביאור הנ"ל מאוד הרחיב לתאר את אמרות ותגובות האמוראים כפרשנות אישית שלו ולתארם בצורה ובדרך מאוד חוויתית ע"י תיאור רגשותיהם ומחשבותם בדרך שאינה מכובדת ביחס לתנאים והאמוראים שאין לנו כלל השגה בהם
ושוטנשטיין ומתיבתא לא עשו כך? (אולי בצורה מעודנת יותר, אך וודאי שלא כך, ובכלל התרגום שלו הוא (חוץ מפעמים בודדות) מילולי לחלוטין, מה שהופך אותו לחצי לא קריא)
כעת נזכרתי, עוד סיבה לכך שהתנגד לגמ' של הרב שטיינזלץ הוא בגלל הביאור (המילולי) שיש שם. ישתכח תורה מישראל כך הוא אמר. ושוטנשטיין ומתיבתא....
 
לעצם המציאות ההיסטורית - אני לא בטוח שמדפוס ונציה עד וילנא לא זזו כמה שורות מכאן לכאן.
וראיתי גם ש"ס ישן שנדפס בשני כרכי, עם רש"י בלבד, וכמובן לא בצורת הדף הרגילה.
כמו דפוס סלאוויטא (שעליו וודאי אין עוררין...)
 
ושוטנשטיין ומתיבתא לא עשו כך?
ביחס לתנאים ואמוראים ?
פשיטא שלא ההבדל בין הספרים זועק לשמים
הם שינו מדעת רבותינו בהרבה דברים, למשל לטבול את הלוחות לפני ההדפסה (כמסופר)...
מה הכוונה ?
 
הם שינו מדעת רבותינו בהרבה דברים
ומעניין שדווקא עוז והדר הלכו והולכים אתם באש ובמים בחומש שלהם, ובתרגום (למרות שמתחילה היה תרגם ונציה, המדוייק יותר) הלכו אם סלאוויטא וז'יטומיר...
 
וכבר אמר ר' משה שפירא שצריך הרבה עוז בשביל לקרוא לזה הדר
אכן. הרבה (ורובא דרובא) דספריהם הם כרכים עבים, מה שמקשה על החזקת הספר (מהכולל לבית לדוגמא) וגם על פתיחת הספר, שנשכב כשאתה פותח בהתחלה. ולענ"ד בגמ' שלהם "מתיבתא" - "אוצר עיונים" - אין מקומו שם, זה ספר נפרד לחלוטין, ה"קיצור דרך" שלהם, דחפו את כל ההערות שוליים בביאור בגמ' עצמה, והוסיפו, "קיצור דרך" גדול מאוד...., ואני לא מדבר על המשנ"ב שלהם.
 
אכן. הרבה (ורובא דרובא) דספריהם הם כרכים עבים, מה שמקשה על החזקת הספר (מהכולל לבית לדוגמא) וגם על פתיחת הספר, שנשכב כשאתה פותח בהתחלה. ולענ"ד בגמ' שלהם "מתיבתא" - "אוצר עיונים" - אין מקומו שם, זה ספר נפרד לחלוטין, ה"קיצור דרך" שלהם, דחפו את כל ההערות שוליים בביאור בגמ' עצמה, והוסיפו, "קיצור דרך" גדול מאוד...., ואני לא מדבר על המשנ"ב שלהם.
אתה מעיר פה הערה עם הרבה חומר למחשבה
איך בחור בש"א ישי"ג (ולא נדבר על ישי"ק) קונה גמרא עוז והדר הדורא מורחבת והוא בכלל לא משתמש ב-90 אחוז מעובי הספר
 
ובדרך אגב במשנ"ב בעיקרון יש צורת הדף ג"כ אבל יש מהדורות שזה לא בדיוק אותו דבר.
היתה מהדורה אחת כזו (לשם), והם ירדו מזה מהר מאד. כנראה משום שלא היה לזה שוק (רק בחוברות הלבנות השמנות שלהם יש כזה דבר).
 
כך אאל"ט גם לגבי ש"ס המנוקד הרב שך יצא בתקיפות.
מה זה הש"ס המנוקד? ומה ה'בעייה' בו?
בהשגחה פרטית, דווקא השבוע, סמוך ליומא דהילולא דמרן בעל ה"אבי עזרי" זצ"ל, מצאתי כי הדברים שכתבתי בזמנו מזכרוני הובאו בספר פניני רבנו האבי עזרי, סוף עמ' קצ"ב-קצ"ג, ונימוקו עמו.

מצו"ב העמודים הנזכרים.
פניני רבנו האבי עזרי1.png
פניני רבנו האבי עזרי 2.png
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓