- הודעות
- 9,578
- תודות
- 17,442
- נקודות
- 1,280
ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים.
החלק הראשון מנוסח בלשון עתיד ("ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת") ואם כן, גם ההמשך צריך היה להיות בלשון עתיד, "ואחטא לאלוקים", ומדוע שינה יוסף ועבר ללשון עבר, "וחטאתי לאלוקים"?
בדרך "ווארט", מתרצים כך: בתחילת הפרשה מסופר, שיוסף הביא את דיבת האחים רעה אל אביהם, ומבואר ברש"י, שאמר עליהם שהם חוטאים בעריות. ובוודאי הסתמך יוסף בעניין זה על ההיתר לספר "לשון הרע לתועלת", כלומר, שיוסף סבר שיש תועלת בסיפור זה, לגרום לכך שיחדלו מחטאם, ולכן סיפר; אלא שידועים דברי החפץ חיים (בכלל י'), שסוג זה של "תועלת" (דהיינו, לספר על חטא של אדם אחר כדי לגרום שיחדל) מותנה בכך שהמספר עצמו נקי מאותו חטא שהוא מספר עליו. לכן אומר יוסף, אם אחטא בעצמי בעריות, אזי בטל היתר ה"תועלת", שמכוחו סיפרתי עליהם לשון הרע, ואם כך, נמצא ש"חטאתי לאלוקים" – בחטא לשון הרע שכבר סיפרתי, כאמור (לימוד יומי).
החלק הראשון מנוסח בלשון עתיד ("ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת") ואם כן, גם ההמשך צריך היה להיות בלשון עתיד, "ואחטא לאלוקים", ומדוע שינה יוסף ועבר ללשון עבר, "וחטאתי לאלוקים"?
בדרך "ווארט", מתרצים כך: בתחילת הפרשה מסופר, שיוסף הביא את דיבת האחים רעה אל אביהם, ומבואר ברש"י, שאמר עליהם שהם חוטאים בעריות. ובוודאי הסתמך יוסף בעניין זה על ההיתר לספר "לשון הרע לתועלת", כלומר, שיוסף סבר שיש תועלת בסיפור זה, לגרום לכך שיחדלו מחטאם, ולכן סיפר; אלא שידועים דברי החפץ חיים (בכלל י'), שסוג זה של "תועלת" (דהיינו, לספר על חטא של אדם אחר כדי לגרום שיחדל) מותנה בכך שהמספר עצמו נקי מאותו חטא שהוא מספר עליו. לכן אומר יוסף, אם אחטא בעצמי בעריות, אזי בטל היתר ה"תועלת", שמכוחו סיפרתי עליהם לשון הרע, ואם כך, נמצא ש"חטאתי לאלוקים" – בחטא לשון הרע שכבר סיפרתי, כאמור (לימוד יומי).