- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,453
- נקודות
- 1,280
דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי (כה, ב).
הרבה דקדקו ונדרשו המפרשים בפסוק זה, מדוע נאמרה מצות התרומה בלשון 'ויקחו לי תרומה', והרי התרומה היא פעולת הנותן, ומן הראוי היה לצוות עליה בלשון נתינה 'ויתנו לי תרומה'. וביארו בזה בהרבה פנים.
ובמדרש חז"ל איתא - 'דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, וכתיב לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות - אמר הקב"ה לישראל התנדבו ועשו המשכן, ואל תאמרו מכיסכם אתם נותנים דבר, כי משלי הוא הכל' (מדרש אגדה).
אמנם פשוטו של מקרא הוא, כי באמת אין המצוה על נתינת התרומה, ואין הציווי כאן על כל אחד ואחד שיתן תרומה, כי התרומה איננה חובה כלל, אלא כפי שמפרש הכתוב והולך - 'מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי'. שהתרומה נתונה למידת נדיבות הלב של כל אשר נדבו לבו.
אלא מצוות 'ויקחו לי תרומה' מוטלת על כלל ישראל ומנהיגיו, שבמסגרת מצוותם הכללית על עשיית המקדש, נצטוו על אסיפת תרומות מנדיבי הלב כדי לכונן את בית ה', והיינו להכריז על המגבית שיש הזדמנות לתרום לה', ולמנות גבאים שיהיו מוכנים לקחת את תרומות כלל ישראל, וזו היא הוראת 'ויקחו לי תרומה' - לאסוף ולקבל תרומה מכל איש אשר ידבנו לבו.
וההבדל בזה בולט לעומת הלשון הכתוב במצוות מחצית השקל בפרשת כי תשא, שבה נצטוו ישראל כחובה בעת נשיאת ראשם, ששם נאמר (ל, יב) – 'ונתנו איש כופר נפשו'. הנה במצוה זו אכן לא נקט הכתוב לשון 'ויקחו' אלא 'ונתנו' דווקא, שכן תרומה זו אינה תלויה בנדבת הלב, באופן שתחול המצוה רק על הלקיחה, אלא מוטלת היא על כל איש מישראל, לתת את מחצית השקל תרומה לה'. וראה הרחבה בזה ב'בן מלך - פרשת תרומה' מאמר ב 'מקדש ה' כוננו ידיך'. (הגר"ל מינצברג - אוצרות בן מלך)
הרבה דקדקו ונדרשו המפרשים בפסוק זה, מדוע נאמרה מצות התרומה בלשון 'ויקחו לי תרומה', והרי התרומה היא פעולת הנותן, ומן הראוי היה לצוות עליה בלשון נתינה 'ויתנו לי תרומה'. וביארו בזה בהרבה פנים.
ובמדרש חז"ל איתא - 'דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, וכתיב לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות - אמר הקב"ה לישראל התנדבו ועשו המשכן, ואל תאמרו מכיסכם אתם נותנים דבר, כי משלי הוא הכל' (מדרש אגדה).
אמנם פשוטו של מקרא הוא, כי באמת אין המצוה על נתינת התרומה, ואין הציווי כאן על כל אחד ואחד שיתן תרומה, כי התרומה איננה חובה כלל, אלא כפי שמפרש הכתוב והולך - 'מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי'. שהתרומה נתונה למידת נדיבות הלב של כל אשר נדבו לבו.
אלא מצוות 'ויקחו לי תרומה' מוטלת על כלל ישראל ומנהיגיו, שבמסגרת מצוותם הכללית על עשיית המקדש, נצטוו על אסיפת תרומות מנדיבי הלב כדי לכונן את בית ה', והיינו להכריז על המגבית שיש הזדמנות לתרום לה', ולמנות גבאים שיהיו מוכנים לקחת את תרומות כלל ישראל, וזו היא הוראת 'ויקחו לי תרומה' - לאסוף ולקבל תרומה מכל איש אשר ידבנו לבו.
וההבדל בזה בולט לעומת הלשון הכתוב במצוות מחצית השקל בפרשת כי תשא, שבה נצטוו ישראל כחובה בעת נשיאת ראשם, ששם נאמר (ל, יב) – 'ונתנו איש כופר נפשו'. הנה במצוה זו אכן לא נקט הכתוב לשון 'ויקחו' אלא 'ונתנו' דווקא, שכן תרומה זו אינה תלויה בנדבת הלב, באופן שתחול המצוה רק על הלקיחה, אלא מוטלת היא על כל איש מישראל, לתת את מחצית השקל תרומה לה'. וראה הרחבה בזה ב'בן מלך - פרשת תרומה' מאמר ב 'מקדש ה' כוננו ידיך'. (הגר"ל מינצברג - אוצרות בן מלך)