אורי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
386
תודות
952
נקודות
76
ראיתי חידוש בחשוקי חמד בשם הדברי יציב.
אם אדם הדליק נרות שעווה גבוהים למעלה מעשרים אמה, ובתוך עשר דקות זה יורד למטה מעשרים אמה יוצא ידי חובהץ
והטעם משום אשו משום חציו כאילו היה מעשה הדלקה ביחס למה שידלק לאחר עשר דקות למטה מעשרים אמה.
ואיני מבין כיצד יתכן הדבר לומר כן, הרי אי אפשר להדליק קודם השקיעה גם אם ההדלקה תמשיך בזמן של המצוה, ומאי שנא הא מהא.
מלבד שיש פרי מגדים להיפך ממש.
 
ראיתי חידוש בחשוקי חמד בשם הדברי יציב.
אם אדם הדליק נרות שעווה גבוהים למעלה מעשרים אמה, ובתוך עשר דקות זה יורד למטה מעשרים אמה יוצא ידי חובהץ
והטעם משום אשו משום חציו כאילו היה מעשה הדלקה ביחס למה שידלק לאחר עשר דקות למטה מעשרים אמה.
ואיני מבין כיצד יתכן הדבר לומר כן, הרי אי אפשר להדליק קודם השקיעה גם אם ההדלקה תמשיך בזמן של המצוה, ומאי שנא הא מהא.
מלבד שיש פרי מגדים להיפך ממש.
ראה כאן אות ה' מה שהעיר על זה מרן הגראי"ל שטיינמן
 
ראה כאן אות ה' מה שהעיר על זה מרן הגראי"ל שטיינמן
זה בדיוק מה שהערתי חן חן. אני רק לא מבין איך אפשר לומר אחרת, מה עלה במחשבתם של ב' גדולי תורה הנ''ל, ממש מצוה ליישב
 
ראיתי חידוש בחשוקי חמד בשם הדברי יציב.
אם אדם הדליק נרות שעווה גבוהים למעלה מעשרים אמה, ובתוך עשר דקות זה יורד למטה מעשרים אמה יוצא ידי חובהץ
והטעם משום אשו משום חציו כאילו היה מעשה הדלקה ביחס למה שידלק לאחר עשר דקות למטה מעשרים אמה.
ואיני מבין כיצד יתכן הדבר לומר כן, הרי אי אפשר להדליק קודם השקיעה גם אם ההדלקה תמשיך בזמן של המצוה, ומאי שנא הא מהא.
מלבד שיש פרי מגדים להיפך ממש.
החילוק לכאו' פשוט ועפ"י דברי הנ"י הנודעים בב"ק, דאע"פ דכל ההדלקה מתייחסת אליו, מ"מ אינה מתייחסת אלא לזמן שהוא הדליק, וא"כ כה"ג דהדליק קודם השקיעה ביום כ"ד [אע"ג דודאי הדליק נרות של כ"ה] הרי לעולם חשיב כמעשה הדלקה של גברא שאינו מחוייב, ומשא"כ היכא דהדליק למעלה מכ' הרי ההדלקה שלאחמ"כ למטה מכ' מתייחסת לגברא בר חיובא, והוי מעשה הדלקה מושלם.
 
החילוק לכאו' פשוט ועפ"י דברי הנ"י הנודעים בב"ק, דאע"פ דכל ההדלקה מתייחסת אליו, מ"מ אינה מתייחסת אלא לזמן שהוא הדליק, וא"כ כה"ג דהדליק קודם השקיעה ביום כ"ד [אע"ג דודאי הדליק נרות של כ"ה] הרי לעולם חשיב כמעשה הדלקה של גברא שאינו מחוייב, ומשא"כ היכא דהדליק למעלה מכ' הרי ההדלקה שלאחמ"כ למטה מכ' מתייחסת לגברא בר חיובא, והוי מעשה הדלקה מושלם.
עדיין קשיא, הרי לפי הנמוקי יוסף הגברא נחשב שכבר עשה הכל בתחילה, ואם כן כל ההדלקה מתייחסת למקום שלמעלה מעשרים אמה וכיצד יוצא ידי חובה
 
עדיין קשיא, הרי לפי הנמוקי יוסף הגברא נחשב שכבר עשה הכל בתחילה, ואם כן כל ההדלקה מתייחסת למקום שלמעלה מעשרים אמה וכיצד יוצא ידי חובה
בתחילה כלפי הזמן, לא כלפי המציאות שקרתה בפועל אח"כ.
 
בתחילה כלפי הזמן, לא כלפי המציאות שקרתה בפועל אח"כ.
מציאות היתה רק דלוק ועומד לא מעשה הדלקה, ואנן בעינן הדלקה עושה מצוה בשעת הדלקה במקום שלמטה מעשרים אמה. שהרי אם הדליק למעלה והוריד את הנרות למטה לא מהני רק אם ידליק מחדש, והיכן כאן הדלקה מחדש.
 
מציאות היתה רק דלוק ועומד לא מעשה הדלקה, ואנן בעינן הדלקה עושה מצוה בשעת הדלקה במקום שלמטה מעשרים אמה. שהרי אם הדליק למעלה והוריד את הנרות למטה לא מהני רק אם ידליק מחדש, והיכן כאן הדלקה מחדש.
אשו משום חיציו היינו דכל פעולת האש חשיבא מעשה דידיה, ואין דברי הנ"י אמורים אלא ביחס לזמן המעשה הזה, דכל המעשה הארוך מתייחס לשעה דער"ש, וה"נ כל העשרים אמה שתדלוק האש הוא מכוח מעשה דידיה, ומ"מ א"א להכשיר משו"ה אף כשידליק קודם הזמן משום דכל המעשה מתייחס לזמן דקודם השקיעה.
 
ומ"מ א"א להכשיר משו"ה אף כשידליק קודם הזמן משום דכל המעשה מתייחס לזמן דקודם השקיעה.
וא''כ נימא נמי דכל המעשה מתייחס למקום ההדלקה ולא לאחר כך, דזה גם זמן ההדלקה במקום שלמעלה מעשרים אמה.
 
באר דבריך
הרי אין חולק שאם הדליק מעל עשרים אמה לא יעזור שיוריד למטה בעודה דלוקה
אמת ויציב
כשמוריד לבד זהו התחדשות
אבל אם עשה הדלקה כזו שבכוחה לרדת למטה מעשרים אמה א"כ נחשב שיש כאן הדלקה המתיחסת אליו גם בלמטה מכ'
 
אמת ויציב
כשמוריד לבד זהו התחדשות
אבל אם עשה הדלקה כזו שבכוחה לרדת למטה מעשרים אמה א"כ נחשב שיש כאן הדלקה המתיחסת אליו גם בלמטה מכ'
נכון שזה מתייחס אליו, אבל רק עד כמה שנוגע לחיוב נזיקין או רציחה לומר שהוא אחראי על כל ההמשך שבא מכוחו, אבל אין זה אומר שיש כאן מעשה של הדלקה על הזמן והמקום של אחר כך, כאילו חוזר ומדליק כל רגע ורגע, כי אז גם הי' עובר על חילול שבת, ומה הרוויח הנימוקי יוסף בתירוצו.
 
נכון שזה מתייחס אליו, אבל רק עד כמה שנוגע לחיוב נזיקין או רציחה לומר שהוא אחראי על כל ההמשך שבא מכוחו, אבל אין זה אומר שיש כאן מעשה של הדלקה על הזמן והמקום של אחר כך, כאילו חוזר ומדליק כל רגע ורגע, כי אז גם הי' עובר על חילול שבת, ומה הרוויח הנימוקי יוסף בתירוצו.
ע"ז ענו שמתיחס אליו מעשה הדלקה בער"ש
והכא מתיחס אליו מעשה הדלקה למעלה מכ' שאמור לרדת למטה מכ'
וכל החיסרון של למעלה מכ' הוא פרסומא ניסא
וע"כ שבסוף יורד איכא פרסומא ניסא
והמצווה עדין לא נגמרה שממשיכה כל עוד שדולק
 
ע"ז ענו שמתיחס אליו מעשה הדלקה בער"ש
והכא מתיחס אליו מעשה הדלקה למעלה מכ' שאמור לרדת למטה מכ'
וכל החיסרון של למעלה מכ' הוא פרסומא ניסא
וע"כ שבסוף יורד איכא פרסומא ניסא
והמצווה עדין לא נגמרה שממשיכה כל עוד שדולק
ועל זה שאלתי מדוע בימות החול לא מהני הדלקה קודם זמנה כמו בערב שבת.
 
ועל זה שאלתי מדוע בימות החול לא מהני הדלקה קודם זמנה
כשמדליק למעלה מעשרים ואח"כ יורד ונחשב ככוח הגברא מייחסים כוחו בהאש באורך זמן לרגע הראשון של הגברא ויצא - אבל אין שינוי בחפצא
כשמדליק בערב חנוכה ונחשב ככוח הגברא מייחסים כוחו של הגברא בהאש באורך זמן לרגע הראשון של הגברא ולא יצא
 
כשמדליק למעלה מעשרים ואח"כ יורד ונחשב ככוח הגברא מייחסים כוחו בהאש באורך זמן לרגע הראשון של הגברא ויצא - אבל אין שינוי בחפצא
כשמדליק בערב חנוכה ונחשב ככוח הגברא מייחסים כוחו של הגברא בהאש באורך זמן לרגע הראשון של הגברא ולא יצא
הכל טוב ויפה נהדר ונפלא
אבל בזה אתם מודים שאין כאן מעשה של הדלקה בפועל על הזמן של אחר כך, או על החפצא של אחר כך שדולק והולך למטה מעשרים אמה, אלא רק הוא אחראי על כל התוצאה שתבוא מחמת מעשיו, כל זה לענין חילול שבת איסור רציחה חיוב נזיקין, לתבוע את האדם על מה שנעשה מכוחו, ונתבע על כל מה שנמשך ונעשה כאילו עשה הכל בתחילה. ובקיצור מתי עשה הגברא זה בהתחלה, ואלו מה הגברא עשה בזה אמרינן שעשה את כל מה שיהי' אחר כך.
ומ''מ לענין מצות הדלקת נרות חנוכה דנפסק שהדלקה עושה מצוה, ובעינן מעשה של הדלקה, הנה ברור שליכא מעשה של הדלקה על כל ההמשך אלא רק כח גברא דיד', בגדר כוחו ולא מעשה ממש, שהרי חזינן שלא נחשב מחלל שבת, ואם הי' נחשב שגם מדליק בפועל אחר כך, אזי הי' נידון כמחלל שבת, ולא הי' מקום לומר שכבר נעשה הכל בזמן ההתחלה, שהרי אין זה נכון ולא הכל בזמן הראשון נעשה מצד הגברא אלא כל רגע ורגע חשיב הדלקה חדשה.
והיות וברור שאינו כן, אם כן לא מהני לענין הדלקה בלמעלה מעשרים אמה, שאז הדלקה בפועל הי' במקום שאינו יוצא ידי חובה, ולא די שמה שדולק אחר כך מכוחו, מייחסים זאת אל הגברא שהוא עשה זאת והוא אחראי על זה, דהוא אכן רק עשה שיהא דלוק בלבד ולא עשה מעשה של הדלקה.
ופוק חזי שאם הדליק למעלה מעשרים אמה לא מהני להניחה דולקת למטה מעשרים אמה, אלא בעינן להדליקה שוב מחדש למטה, ואם כהנ''ל, מדוע לא נימא שמה שהדליק קודם הנה כח גברא דידי' מונח בהדלקה ועתה הרי זה מונח במקומו למטה וחשיב שהוא עשה זאת, ויצא ידי חובתו, והרי לא כך הדין כמבואר ברמ''א, ואין טעמו משום חשש הרואה שיאמר לצורכו מדליק אלא מטעם שהדלקה עושה מצוה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון